בתחילת שנות ה-2000, שר האוצר בנימין נתניהו הכריז שהוא הולך להציל את המשק הישראלי, וכדי לעשות את זה, הוא הולך לצמצם את המגזר הציבורי. בנאום מפורסם, נתניהו הציג את משל האיש השמן (המגזר הציבורי) שיושב על הגב של האיש הרזה (המגזר הפרטי), ומפריע לאיש הרזה לסחוב את המשק קדימה. נתניהו טען אז שאם המגזר הציבורי יעשה דיאטת כאסח, בתוך 10 שנים ישראל תהיה אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש.

שר האוצר נתניהו אכן ניסה להעביר את המגזר הציבורי דיאטה, ולתקופה מסוימת זה עבד. אבל מאז שהוא הפך לראש ממשלה, המגזר הציבורי דווקא חזר להשמין. אולי גם בגלל זה, ישראל אפילו לא קרובה ללהיות אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש. למעשה, אם מסתכלים בחישובים במונחים של שקילות כוח קנייה, ישראל ממוקמת פחות או יותר באותו מקום שבו היא הייתה בתחילת שנות ה-2000.

אז האם יש מקום לכך שהממשלה הבאה תחזור ותצמצם את המגזר הציבורי? ראשית, בהשוואה בינלאומית, המגזר הציבורי בישראל אינו גדול במיוחד. הוצאות על המגזר הציבורי מהווה כ-40% מהתוצר בישראל, שזה מעט פחות מהממוצע של המדינות המפותחות. בהתאם, גם המיסים בישראל אינם גבוהים במיוחד בהשוואה לעולם. כך שבמבט ראשון, לא נראה שאפשר להאשים את המגזר הציבורי בישראל בשומן יתר. למעשה, בהתחשב בהוצאות הבטחון הגדולות של ישראל, מגזר ציבורי של 40% מהתוצר זה אפילו מגזר ציבורי רזה.

בואו נצלול לעומק - ההוצאה על המגזר הציבורי היא הרבה יותר מ-40% מהתוצר

אבל כפי שמראים ניסן אברהם ומיכאל שראל מפורום קוהלת, בישראל שום דבר הוא לא מה שהוא נראה ממבט ראשון. כי כשמסתכלים במבט שני, רואים שיש שלושה דברים שמגדילים את הוצאות המגזר הציבורי בישראל בלי שזה יהיה רשום בספרים. ראשית, הוצאות הביטחון של ישראל הן בעצם הרבה יותר גדולות מההוצאות של הממשלה. בישראל, מרבית האזרחים מגויסים לשירות חובה שבו הם מקבלים במשך שנתיים-שלוש הרבה פחות מאשר השכר שהם יכלו להרוויח בשוק החופשי. אפשר להסתכל על ההפרש בין השכר שהחיילים מקבלים בשירות החובה לבין השכר שהם יכלו לקבל בשוק החופשי כסוג של מס. רק שבמקום שהממשלה תגבה אותו בכסף, היא גובה אותו בתור כמה שנים מהחיים של אזרחים בני 18-21.

• גדי איזנקוט ראוי להיות בהובלה, אבל יש לו "כתם" בעולם העסקי
• סיכום עקרוני על ממשלת אחדות שכולל גם הישארות של הנגיד בתפקידו; שרה נתניהו: "אחדות היא צו השעה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם ההפרשות לפנסיה מעוותות את התמונה

שנית, הממשלה בישראל מכריחה את הציבור ואת המעסיקים להפריש לפנסיה של העובדים. כלומר, העובדים מממנים את הפנסיה של עצמם. בחלק מהמדינות המפותחות האחרות, במקום להפריש לפנסיה, האזרחים משלמים מיסים שמממנים את מערכת הפנסיה. בשני המקרים התוצאה היא דומה – האזרחים מקבלים פנסיה. אבל בחלק מאירופה, זה נרשם כגידול במגזר הציבורי. בישראל זה נרשם כהוצאה של המגזר הפרטי. אבל מבחינת האזרח, הכסף יוצא מהכיס, והתוצאה היא פחות או יותר אותה תוצאה.

הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד במערכת הביטחון

בישראל, ההוצאה על הפנסיה היא אפילו יותר בעייתית, כי במגזר הציבורי קיימים עובדים שמקבלים פנסיה תקציבית, בזמן שרוב העובדים מקבלים פנסיה צוברת. הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד עבור משרתי קבע ואנשי כוחות הבטחון, שנהנים גם מתוספות שהחוקיות שלהן היא במקרה הטוב מוטלת בספק (הערת המערכת: ראו גם כאן - האם בני גנץ הוא לוביסט?). מכיוון שהתשלום לפנסיות הצוברות הללו מגיע, לפחות בחלקו, מאותן קרנות שבהן צוברים גם שאר העובדים במשק, ייתכן בהחלט שעובדים שמקבלים פנסיה צוברת יקבלו פנסיות קטנות יותר כשהם יגיעו לגיל פרישה, מכיוון שחלק מהכספים שהם חסכו עברו לטובת מקבלי הפנסיות במגזר הציבורי. גם במקרה הזה, ההוצאות של הממשלה לא גדלות, אבל האזרחים בכל זאת מממנים מערכת רווחה שהקימה המדינה.

מגבלות היבוא וההגנות על החקלאים גם הן מס על הציבור הישראלי

שלישית, בחלק גדול מהמדינות המפותחות, הממשלה מסייעת לחקלאים באמצעות סובסידיות. הסובסידיות האלו מגדילות את הוצאות הממשלה, אבל הציבור נהנה ממחירים זולים בסופר. בארץ, שר האוצר ליברמן עושה ניסיון לעבור לשיטת הסובסידיות. עוד צריך לראות איך זה יתקדם. אבל עד שזה יקרה בצורה מלאה, חלק גדול מההגנות על החקלאים מגיע בצורה של מכסים, ושל בירוקרטיה שהופכת את הייבוא של מוצרים חקלאיים לקרוב לבלתי אפשרית. למשל, הממשלה ביטלה לפני כחצי שנה את המכס על אננס. אבל הממשלה עדיין דורשת שאננס ייובא רק בלי הכתר שלו, מה שאומר שניתן לייבא רק משתי מדינות, וזה מבטיח שמחיר האננס יישאר פחות או יותר ללא שינוי.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

אם היינו מוסיפים את כל הדברים הללו להוצאות של הממשלה, ההוצאות של ממשלת ישראל היו נראות די גבוהות בהשוואה בינלאומית. אז כשמדברים על כך שהמגזר הציבורי בישראל הוא איש שמן, זה לא רק בגלל שהוא מוציא כל-כך הרבה. זה גם בגלל שהוא מטיל על המגזר הפרטי כל מיני הוצאות נוספות, ועל זה הוא מוסיף חופן גדושה של בירוקרטיה.