אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

לאחר מבול נתונים שליליים התמ"ג מעודד מעט עם עלייה שנתית של 6.8%

על רקע פרסום נתון האינפלציה המדאיג אתמול ונתוני התמ"ג החלשים בארה"ב בשני הרבעונים האחרונים, הלמ"ס מפרסם היום את נתוני התמ"ג של ישראל ברבעון השני של 2022 שממחישים את עוצמת המשק הישראלי 
מתן קובי | (6)

לאחר פרסום נתוני האינפלציה אתמול, אשר עלו על כל התחזיות, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את באומדן ראשון לתמ"ג של מדינת ישראל ומספקת אוויר לנשימה, לאור החששות ממשבר כלכלי במשק. על פי הלמ"ס, ברבעון השני של 2022 התמ"ג של מדינת ישראל עלה ב-6.8% לעומת הרבעון הראשון של השנה, בחישוב שנתי.

מתחילת שנת 2022 התמודד העולם עם נתונים ומושגים שנדמה כי לאחר האופוריה של שנת 2021 ויותר מעשור של שגשוג כלכלי יצאו מהלקסיקון; שיאי אינפלציה של 40 שנה ארה"ב, העלאות ריבית בכל רחבי העולם, ירידות בשווקי המניות. על ישראל לא פסחו אף אחד מאלו ורק אתמול ראינו נתונים עגומים על האינפלציה בארץ, עם עלייה חודשית של 1.1% לרמת אינפלציה של 5.2%, כאשר מחירי הדירות עלו ב-12 חודשים ב-17.8%.

בנוסף, ברבעון הראשון של 2022 נרשמה ירידה 0.7% בתמ"ג של מדינת ישראל, מה שהוביל לחששות מפני מיתון שיגיע מירידה נוספת בתמ"ג ברבעון השני. לפי נתוני הלמ"ס לא רק שלא חלה ירידה בתמ"ג, אלא עלייה של 1.7% מהרבעון הקודם, ביחד עם עלייה של 4.5% בתמ"ג לנפש, הרחק מההגדרה של מיתון.

ניתן אולי להסביר את העלייה שנרשמה בעזרת הבנה של הסיבה בגינה ברבעון הקודם חלה ירידה ומה השתנה מאז. ברבעון הקודם חוותה ישראל את גל האומיקרון, אשר פגע במשק וגרם לחששות רבים מכניסה לסגר נוסף. כפי שגילינו, החיסונים התגלו שוב כיעילים, בנוסף לכך שזן האומיקרון לא היה אגרסיבי כמו קודמיו, מה שאפשר חזרה מהירה לשגרה אשר עוד לא בא לידי ביטוי בנתונים של הרבעון הקודם. הבדל משמעותי לא פחות בין הרבעון השני של השנה לרבעון הראשון היה תחילת הקיץ וכניסה מאסיבית של תיירות למדינה, בשילוב עם עלייה בצריכה הפרטית, אשר תרמו משמעותית בעליית התוצר ברבעון זה. בנוסף, נזכיר שהרבעון הקודם בא לאחר עליה חריגה ברבעון שקדם לו, והכלכלנים העריכו שהירידה שיקפה רבאונד מסויים מהנתון הגבוה. 

במחצית הראשונה של השנה עלה התוצר המקומי הגולמי ב-4.8% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 12.5% במחצית השנייה של שנת 2021 ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה של שנת 2021. בין הנתונים המשמעותיים שפורסמו ניתן להבחין בעלייה של 10.4% בהוצאה לצריכה פרטית בחישוב שנתי, עלייה בהצואה לצריכה הציבורית והאזרחית ב-5% ו-6.8% בהתאמה, בחישוב שנתי. בנוסף, עלה יבוא הסחורות והשירותים ברבעון השני ב-3.5% בחישוב שנתי. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.4% בחישוב שנתי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ישראלים מפוצצים בכסף ובוכים (ל"ת)
    בן 16/08/2022 13:53
    הגב לתגובה זו
  • נחמן 16/08/2022 15:32
    הגב לתגובה זו
    ?
  • 4.
    לוקחים קטנוע מנוע 2פעימות דלק מעורב עם שמן ורוצים לנתח (ל"ת)
    איתו תקלקלה של היום 16/08/2022 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    די כבר עם חרטאת התמא"ג הפרימיטבי בעולם של AI מצפה ליותר (ל"ת)
    קיבינימאט 16/08/2022 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילי 16/08/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    התוצר הראלי לתושב היינו תוצר פחות אינפלציה ופחות ריבוי האוכלוסייה . אינפלציה 5.8 + 2.3 ריבוי אוכלוסיה = 8.1 פחות עליה בתמ"ג 6.8 = 1.3 אחוז ירידה ברמת החיים בממוצע לנפש. היות שהעשירים עלו ברמת החיים העניים ירדו ב 10% לפחות .
  • 1.
    נ.ש. 16/08/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    הדולר התחזק מול השקל ב10% בחודשים האלו מה שאומר שגם היבוא התייקר ב10% וגם מי שמייצא בדולרים וממיר לשקלים מרוויח יותר. ושם נמצא כל נתון הצמיחה הנוכחי. מה שאומר שאם מנטרלים את היחלשות השקל התכווצנו ב3% בערך
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.