לאחר מבול נתונים שליליים התמ"ג מעודד מעט עם עלייה שנתית של 6.8%
לאחר פרסום נתוני האינפלציה אתמול, אשר עלו על כל התחזיות, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את באומדן ראשון לתמ"ג של מדינת ישראל ומספקת אוויר לנשימה, לאור החששות ממשבר כלכלי במשק. על פי הלמ"ס, ברבעון השני של 2022 התמ"ג של מדינת ישראל עלה ב-6.8% לעומת הרבעון הראשון של השנה, בחישוב שנתי.
מתחילת שנת 2022 התמודד העולם עם נתונים ומושגים שנדמה כי לאחר האופוריה של שנת 2021 ויותר מעשור של שגשוג כלכלי יצאו מהלקסיקון; שיאי אינפלציה של 40 שנה ארה"ב, העלאות ריבית בכל רחבי העולם, ירידות בשווקי המניות. על ישראל לא פסחו אף אחד מאלו ורק אתמול ראינו נתונים עגומים על האינפלציה בארץ, עם עלייה חודשית של 1.1% לרמת אינפלציה של 5.2%, כאשר מחירי הדירות עלו ב-12 חודשים ב-17.8%.
בנוסף, ברבעון הראשון של 2022 נרשמה ירידה 0.7% בתמ"ג של מדינת ישראל, מה שהוביל לחששות מפני מיתון שיגיע מירידה נוספת בתמ"ג ברבעון השני. לפי נתוני הלמ"ס לא רק שלא חלה ירידה בתמ"ג, אלא עלייה של 1.7% מהרבעון הקודם, ביחד עם עלייה של 4.5% בתמ"ג לנפש, הרחק מההגדרה של מיתון.
ניתן אולי להסביר את העלייה שנרשמה בעזרת הבנה של הסיבה בגינה ברבעון הקודם חלה ירידה ומה השתנה מאז. ברבעון הקודם חוותה ישראל את גל האומיקרון, אשר פגע במשק וגרם לחששות רבים מכניסה לסגר נוסף. כפי שגילינו, החיסונים התגלו שוב כיעילים, בנוסף לכך שזן האומיקרון לא היה אגרסיבי כמו קודמיו, מה שאפשר חזרה מהירה לשגרה אשר עוד לא בא לידי ביטוי בנתונים של הרבעון הקודם. הבדל משמעותי לא פחות בין הרבעון השני של השנה לרבעון הראשון היה תחילת הקיץ וכניסה מאסיבית של תיירות למדינה, בשילוב עם עלייה בצריכה הפרטית, אשר תרמו משמעותית בעליית התוצר ברבעון זה. בנוסף, נזכיר שהרבעון הקודם בא לאחר עליה חריגה ברבעון שקדם לו, והכלכלנים העריכו שהירידה שיקפה רבאונד מסויים מהנתון הגבוה.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של השנה עלה התוצר המקומי הגולמי ב-4.8% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת, לאחר עלייה של 12.5% במחצית השנייה של שנת 2021 ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה של שנת 2021. בין הנתונים המשמעותיים שפורסמו ניתן להבחין בעלייה של 10.4% בהוצאה לצריכה פרטית בחישוב שנתי, עלייה בהצואה לצריכה הציבורית והאזרחית ב-5% ו-6.8% בהתאמה, בחישוב שנתי. בנוסף, עלה יבוא הסחורות והשירותים ברבעון השני ב-3.5% בחישוב שנתי. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-8.4% בחישוב שנתי.
- 5.ישראלים מפוצצים בכסף ובוכים (ל"ת)בן 16/08/2022 13:53הגב לתגובה זו
- נחמן 16/08/2022 15:32הגב לתגובה זו?
- 4.לוקחים קטנוע מנוע 2פעימות דלק מעורב עם שמן ורוצים לנתח (ל"ת)איתו תקלקלה של היום 16/08/2022 13:33הגב לתגובה זו
- 3.די כבר עם חרטאת התמא"ג הפרימיטבי בעולם של AI מצפה ליותר (ל"ת)קיבינימאט 16/08/2022 13:31הגב לתגובה זו
- 2.לילי 16/08/2022 13:22הגב לתגובה זוהתוצר הראלי לתושב היינו תוצר פחות אינפלציה ופחות ריבוי האוכלוסייה . אינפלציה 5.8 + 2.3 ריבוי אוכלוסיה = 8.1 פחות עליה בתמ"ג 6.8 = 1.3 אחוז ירידה ברמת החיים בממוצע לנפש. היות שהעשירים עלו ברמת החיים העניים ירדו ב 10% לפחות .
- 1.נ.ש. 16/08/2022 13:22הגב לתגובה זוהדולר התחזק מול השקל ב10% בחודשים האלו מה שאומר שגם היבוא התייקר ב10% וגם מי שמייצא בדולרים וממיר לשקלים מרוויח יותר. ושם נמצא כל נתון הצמיחה הנוכחי. מה שאומר שאם מנטרלים את היחלשות השקל התכווצנו ב3% בערך
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
