רני רהב ורונן צור (צילומים: יח"צ, אלון פורת) . תחום הייעוץ התקשורתי הוא מהמשפיעים על המשק. לכל חברה בינונית-גדולה יש דובר ובדרך כלל משרד יחסי ציבור שמלווה אותה, ובעיתות משבר - מגויס לרוב יועץ משברים ייעודי. כל היועצים האלה לוחשים לאוזנם של המנכ"ל והיו"ר, ומשפיעים משמעותית על התנהלותה של החברה.   דברים אלו צפים בעקבות המאבק בין שני יועצי תקשורת ומשברים, רונן צור ועופר רוזנבאום, שהגיע לבית המשפט. בבסיס התביעה שהגיש רוזנבאום, עומדת השותפות בין השניים שהתפרקה לאחר שש שנים, בסוף 2021. במסגרת אותה שותפות, ניהל רוזנבאום משרד ייעוץ תקשורתי בשם "רוזנבאום תקשורת - מקבוצת צור תקשורת" לשירותי ייעוץ תקשורת וניהול מאבקים, כאשר הכנסותיה יתחלקו 70% למשרדו של צור ו-30% לרוזנבאום. אלא שעם סיום השותפות הגיש רוזנבאום תביעה לבית המשפט בדרישה לחשוף מידע ומסמכים לגבי הכנסות המשרד. על פי כתב התביעה, רוזנבאום היה האיש "למשימות מיוחדות" של צור, כל הנוגע בפעילויות חשאיות של ניהול תקשורתי. . כמה עולה ריטיינר, ומה ההכנסות לחודש . כמה משרד יחסי ציבור או טיפול במשברים יכול להרוויח בכלל? משיחות עם גורמים בענף יחסי הציבור, טיפול בחברה גדולה עשוי להניב סביב 15-20 אלף שקל ריטיינר בחודש, אם כי התחרות גרמה גם למחירים של 10,000 שקל ומטה. במצב אידיאלי תקציבאי במשרד יחסי ציבור מקבל לידיו טיפול בארבעה-שישה תיקים. כן, במצב אידיאלי, ואולם, כפי שכבר חשפנו כאן ב"ביז מדיה", למרות הצורך ההולך וגובר לשירותי יח"צ, הענף חווה מחסור חמור בעובדים ומתקשה לגייס עובדים, מה שפוגע בטיפול בלקוחות. איך הלקוחות נפגעים? היחצן שמטפל בהם, עובד במקביל על מספר תיקים גדול, וכך הזמינות שלו יורדת.   התייחסנו כאן לתיק של חברה גדולה, ואולם משרדי היח"צ והייעוץ התקשורתי מטפלים במגוון חברות, כך שהריטיינר במקרים רבים נמוך יותר. לעיתים המשרדים גם מטפלים בפרויקטים ספציפיים וחד פעמיים - ואז התשלום עשוי להסתכם בכמה אלפי שקלים לפרויקט.   אבל יש גם תיקים גדולים של חברות בעלות פרופיל ציבורי נרחב, עם מגוון מותגים שמצריך טיפול קבוע. אחד מתיקי היח"צ הגדולים בעבר היה למשל של תנובה שטופל על ידי אירנה שלמור במשך כ-20 שנה. בשיא העבודה, גורמים בענף יחסי הציבור העריכו כי הריטיינר עמד על כ-100 אלף שקלים בחודש. ואולם מקרה זה כנראה היה יוצא דופן, וכעת הערכה גורסת שהתיקים הגדולים בשוק (והם נדירים) עומדים על פחות מ-50 אלף שקל בחודש.   לפני פחות משנה, גל בייסברג, הבעלים של קבוצת בייסברג תקשורת, המחזיקה בין היתר במשרד היח״צ גלאי תקשורת, הצהיר בפני כותב שורות אלה כי הכנסות הקבוצה שלו עומדות כמעט על כמיליון שקלים לחודש. הכנסות הקבוצה בחודש מאי עמדו על 1.25 מיליון שקלים, באישור רואה חשבון שהגיע לידי "ביז מדיה", כך שמדובר במחזור של כ-15 מיליון שקלים בשנה. קבוצת בייסברג מעניקה מעטפת רחבה ללקוחות, כולל יחסי ציבור, פעילות דיגיטלית ואף פרסום, והיא אחת הקבוצות הגדולות בענף יחסי הציבור - כשהיא מעסיקה מעל 35 עובדים אין-האוס ויותר מ-10 עובדים חיצוניים.  . גל בייסברג, בעלי בייסברג טים (צילום: באדיבות אתר כסית) . שניים מהמשרדים הגדולים בענף הם רהב תקשורת של רני רהב, ובן חורין אלכסנדרוביץ' שבבעלות איתי בן חורין וטל אלכסנדרוביץ'. בעבר שלט רהב בשוק יחסי הציבור, אולם בעשור האחרון, נבלם קצב הגידול שלו במספר הלקוחות. משרד בן חורין אלכסנדרוביץ' מעסיק כ-50 עובדים, שעל פי הערכות מטפלים ביותר מ-150 לקוחות. חלק מהלקוחות הם לפרויקטים קצרי מועד, אחרים בריטיינר ארוך טווח, וחלקם עם תקציבי גדול במונחי שוק יחסי הציבור. על פי הערכות, ההכנסות של המשרד נאמדות ב-15-20 מיליון שקל בשנה והרווח (כולל שכר) לבעלים כ-4-5 מיליון שקל.    רהב מטפל ביותר מ-180 קבוצות (כך שמספר הלקוחות גדול אף יותר) לקוחות, ומספר העובדים עומד על כ-50. ההכנסות מסתכמות על פי ההערכות כ-20 מיליון שקל ואולי אף יותר, הרווח לבעלים (כולל שכר) מוערך ביותר מחמישה מיליון שקל בשנה. עוד משרד מהגדולים בישראל הוא אייזנברג אליאש, עם כ-150 לקוחות וכ-25 עובדים. משרד זה מתמחה לא רק בייעוץ תקשורתי, אלא גם בקשרי משקיעים. על פי הערכות, גם שם רווחי הבעלים מגיעים לכמה מיליוני שקלים בשנה.  . שי אליאש, מבעלי משרד אייזנברג אליאש (צילום: ישראל הדרי) . משרדים גדולים נוספים הם יוניק של ניסים דואק עם 30 עובדים וכ-150 לקוחות, וגם גלברט כהנא ומשרדו של מוטי שרף שמטפלים על פי ההערכות ב-90-120 לקוחות פעילים כל אחד, מכניסים בשנה סביב 10 מיליון שקל כשהרווח השנתי (כולל שכר בעלים) מסתכם ב-2.5-3.5 מיליון שקל. . מי מטפל במשבר תקשורתי? . וכאן נכנסת סוגיית המשבר למשוואה. ברוב המקרים, בשלב הראשון של משבר, משרד יחסי הציבור של החברה יטפל בו, אם הוא לא גולש ליותר ממספר ימים. במידה ומדובר במשבר שנראה שיהיה ארוך טווח, יועץ התקשורת כבר ייעץ ללקוח שלו על איש מקצוע בתחום המשברים. במצב כזה, עלות למשבר עשויה לעמוד על כ-15-20 אלף שקל בחודש. במידה והמשבר נשאר "בתוך הבית", "יש כאלה שיגידו שזה לקוח קבוע לאורך זמן, ולא אקח אקסטרה כדי שהוא יישאר איתי בהמשך", מסביר מנכ"ל של משרד יחסי ציבור גדול.   במקרים אחרים, מסביר המנכ"ל, אם מדובר בחברות בינלאומית, ואם המשבר גולש אל מעבר לטווח 48 השעות, הדבר מוגדר כ"אקסטרה" שמתומחרת לפי תשלום יומי של הפעלה. "הרבה מהמשרדים לא ייגבו עוד כסף, והם יודעים גם לטפל במשבר על גבול מסוים", אמר המנכ"ל, "אחרים לוקחים יועץ משברים נוסף מראש כי הם לא טובים בזה".   אבל צריך לזכור, אומר אותו מנכ"ל בשיחה עם "ביז מדיה", המשרדים לא ייקחו אקסטרה אבל זה מסוכן ופוגע - כי הדבר שואב את הזמן של ראשי המשרד והבכירים. יותר מיומיים שלושה, צריך כבר לתמחר את זה אחרת".   גורם אחר בשוק הייעוץ התקשורתי, מספר כיצד מורכב החוזה במקרה כזה: "אני עושה רק אסטרטגיה, כלים של סושיאל, ייצור של סרטונים, חומרים דיגיטליים נוספים, פעולות בשטח. משבר יכול להגיע עם הוצאות של 100-200 אלף שקל בחודש, בלי מדיה. להוציא אוטובוס של מפגינים עולה כסף. סרטון עולה הרבה כסף. זה דורש אופי מאד ספציפי. צריך לזה אופי מיוחד - אנשים שהם לוחמים. משבר שקורה כמו שיימינג או תקלה או משבר שאני יוצר לאחרים – דבר שנקרא נגטיב. אם זו חברה נסחרת, איך אני מטפל בזה מול המשקיעים, בשותפים שלי לדרך״. העמלה ליועץ המשברים על אותן אקסטרות עומדת על כ-5%-15% מכלל התשלום על האקסטרות.