נפתלי בנט יאיר לפיד
צילום: חיים צח, לע"מ

למה לפרסומאים ולאסטרטגים נמאס מקמפיינים פוליטיים?

פרישת עידית סילמן מפנה זרקור לשוק הפרסום והתקשורת שמתחיל להריח בחירות. אבל משרדי הפרסום וייעוץ תקשורתי כבר לא יכולים להתמסר טוטאלית לקמפיין ולזנוח לקוחות קיימים. לכן המפלגות החלו לגייס אנשי מקצוע, רוכשות את המדיה בעצמם ואפילו חוסכות כסף. וכמה "המגויסים" יכולים להרוויח?
אלכסנדר כץ |

יאיר לפיד ונפתלי בנט. בדרך לעוד בחירות? (צילום: חיים צח, לע"מ) . הפצצה שהטילה ח"כ עידית סילמן מסיעת ימינה כשאתמול בבוקר הודיעה על פרישתה מהמפלגה ומהקואליציה, הצליחה לזעזע את המערכת הפוליטית. סילמן שימשה כיו"ר הקואליציה, התפקיד הכי חשוב במארג הכוחות בין הסיעות המרכיבות את הממשלה, וספגה מאז הקמת ממשלת בנט-לפיד לא מעט ביקורת, עקיצות ואיומים על הקמת ממשלה יחד עם רע"מ של מנסור עבאס, והתנהלותה הכללית - בין היתר בפרשת התקיפה שלה שהייתה או לא הייתה.   עם פרישתה של סילמן, לקואליציה אין רוב, אבל גם לא לאופוזיציה, כך שאם סיעת הליכוד לא תצליח "לשתות" עוד חבר כנסת אחד לפחות מימינה למשל, אנו צפויים לשיתוק פרלמנטרי, כאשר הממשלה לא תוכל לקדם חוקים ורפורמות. . כבר לא יום חג  . אבל למהלך של סילמן יש השפעה גדולה גם על שוק הפרסום והייעוץ האסטרטגי. אם הולכים לבחירות, המפלגות יגייסו פרסומאים ויועצים בתחום התקשורת, לפרק זמן של כמה חודשים. פעם נהוג היה לומר שבחירות הן חגם של משרדי הפרסום. פעם, כלומר בתקופות בהן מערכות בחירות היו מתקיימות אחת לארבע שנים לערך. למה חג? כי בפרק זמן קצת יחסית אפשר להרוויח הרבה מאד כסף, ממאות אלפי שקלים ועד כמה מיליונים בודדים.   במהלך השנה מאפריל 2019, התקיימו שלוש מערכות בחירות (פלוס אחת נוספת ב-2021), ומשרדי הפרסום כבר הרבה פחות נלהבים מלטמון את ידם בצלחת. בשיחות שקיימנו לאורך השנים האחרונות וגם כעת, עם אישים בולטים בענף הפרסום והייעוץ התקשורתי, יותר ויותר מהם מצהירים כי המשרדים שלהם החליטו לא לעבוד עם אף מפלגה. הסיבה: קמפיין בחירות שואב את כל המשרד לפרק זמן של כשלושה חודשים של עבודה אינטנסיבית, דבר שעשוי לפגוע בפעילות השוטפת של המשרד עם הלקוחות הרגילים. לא בטוח שהכנסה שמנה אמנם לקמפיין שווה הפסד של לקוח עם תקציב שמן אף הוא.   כך גם עם היועצים התקשורתיים והאסטרטגים: זמינות של 24/7 ללקוח שלך - המפלגה והיו"ר שלה, תגובות בצורה שוטפת, מהלכים אסטרטגים ומשברים על ימין ועל שמאל. ומה עם הלקוח הקבוע שלך, רשת מרכולים או חברת סלולר, צריכים אותך כאן ועכשיו בגלל איזה משבר שצץ? מה אם הם משיקים מוצר וצריכים אסטרטגיית פעולה? שיחכו? לא בטוח.   אבל לא לדאוג, המועמדים לא יישארו ללא ליווי של קמפיין וייעוץ אסטרטגי ותקשורתי. בשנים האחרונות החלו המשרדים לבנות כוורת קמפיין עם גיוס של אישים ספציפיים לכל תפקיד. "מי שקבע את הסטנדרט זו הליכוד", אומר בכיר בשוק הפרסום. "כבר בבחירות 2019 א' הקימו שם צוות מומחים שתפקד ממש כמו במשרד פרסום, והמשיך ככה גם במערכות הבחירות שהתקיימו בהמשך. את רכש המדיה עשתה המפלגה עצמאית, ולא באמצעות משרד פרסום".   כך יוצא שלמשל בכיר בתחום הקריאייטיב, גויס ישירות על ידי מפלגה כזו או אחרת, יצא לחל"ת ממקום העבודה שלו לתקופה של כחודשיים וחצי-שלושה, הרוויח הרבה מאד כסף, והמפלגה עצמה חסכה בשכירת משרד פרסום שלם שעל רכש המדיה היה גם גובה עמלה גבוהה. "כשאתה לוקח צוות מומחים, אתה בכל מקרה חוסך כסף", אמר הגורם.   -וכמה אותו אדם שנשכר לבחירות יכול להרוויח? "סוגרים את זה בחוזה אישי לכל תקופת הבחירות. חוזה כזה יכול להתחיל בעשרות אלפי שקלים לחודש, והפיגורות בתחום - למשל אלה שינהלו את הקמפיים - יכולים להרוויח אפילו כמה מאות אלפי שקלים בכל חודש עבודה".   גם משרדי הייעוץ התקשורתי כבר לא ששים להשקיע את כל כולם בקמפיינים פוליטיים. שותפים במשרדים ובכירים יקבלו הצעות ללוות את הקמפיין, ויצטרפו לצוות של המפלגה. המשרד שלהם ימשיך לתפקד כרגיל לתת מענה ושירות ללקוחות הקיימים שלו. .  מאיפה מגיע הכסף?  . המדינה מממנת מפלגות קיימות בסכומי כסף גדולים לבחירות. החישוב פשוט: על כל מנדט תקבל מפלגה 1.9 מיליון שקלים, אבל מדובר על ממוצע בין מספר המנדטים בכנסת היוצאת למספר המנדטים בכנסת הנכנסת, פלוס מנדט נוסף. אם בכנסת היוצאת היו למפלגה פלונית 10 מנדטים, ובכנסת הנכנסת 20 מנדטים, הממוצע הוא 15 מנדטים, ואליהם יש לצרף עוד מנדט. כלומר, 16 מנדטים כפול 1.9 מיליון שקלים, שהם כ-30 מיליון שקלים. לכך יש להוסיף עוד כמה שקלים המתקבלים מתרומות מאנשים פרטיים.   מימון המפלגות הזה כולל שכירת עובדים ויועצים, משרדים, כלי רכב, ניהול יום הבחירות, מערכות טכנולוגיות לניהול מערכת הבחירות, פרסום ועוד. בסבב הבחירות הראשון של 2019 למשל, הוציאה הליכוד 83 מיליון שקלים, מהם שישה מיליון הקצו לפרסום. בסבב הבחירות השני באותה שנה, בספטמבר, ההוצאה עבור פרסום קטנה ל-3.6 מיליון שקלים, והתמקדה בדיגיטל וברשתות החברתיות.   אבל כל מה שצוין כאן למעלה, יקרה רק אם בסופו של תהליך נלך לעוד סבב בחירות. בשביל זה יש עוד זמן. בהנחה שבאופוזיציה יצליחו לשים ידם על ח"כ נוסף מהקואליציה ולגנוב אותו, המצב במערכת הפוליטית יקבל תפנית חדה: הקואליציה תכלול 59 חברי כנסת בלבד ולאופוזיציה 61 חברים. אבל המספר הזה הוא טריקי: ששה ח"כים הם חברי הרשימה המשותפת בראשותו של איימן עודה. האם הם ירימו ידיים בעד הפלת הממשלה יחד עם חברי הכנסת איתמר בן גביר, אבי מעוז ובצלאל סמוטריץ'?   אי-אמון בממשלה אינו אומר בהכרח בחירות. בליכוד ינסו לגבש מספיק ידיים (61) כדי להביא לבחירתו של בנימין נתניהו עוד בכנסת הנוכחית. הסיכוי לכך קלוש. על מועמד אחר מטעם המחנה הלאומי הס מלדבר אחרי השבועה של חברי הליכוד, ש"ס ויהדות התורה להתייצב באש ובמים אחרי נתניהו.   במצב כזה, עולה כאמור על סדר היום אופציית הבחירות. רק צריך להעביר את חוק פיזור הכנסת, לקבוע מועד לבחירות, והיידה. ומה אז? גם על פי הסקרים האחרונים שהתקיימו אתמול, נתניהו והליכוד אמנם התחזקו משמעותית, אבל עדיין אין לראש הממשלה לשעבר 61 אצבעות עם שותפיו הטבעיים. אז יהיו בחירות, ושוב אי אפשר יהיה להקים ממשלה, ושוב בחירות? לא יכול להיות. בעצם כן, שלוש השנים האחרונות הוכיחו שבישראל הכל אפשרי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עידן עמדי עם ההורים. קרדיט: רשתות חברתיותעידן עמדי עם ההורים. קרדיט: רשתות חברתיות
רייטינג

עידן עמדי מחזיק בקרב הרייטינג מול האח הגדול

אמנם תכנית הדגל של רשת תופסת את המקום הראשון בפריים טיים, אבל הסרט התיעודי של קשת על עידן עמדי הצליח להתחרות גם במלך הריאליטי; במהדורות החדשות חדשות 12 עדיין בראש, 14 במקום השני

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

ברצועת הפריים ידוע כי כשרשת משדרת "האח הגדול", מלך הריאליטי מאז ומתמיד, היא בפיסגת הפריים הטיים. גם אמש המצב לא היה שונה, עם משדר שהוביל הפעם ל-17.9% רייטינג בלבד ו-465 אלף צופים, היות והתחרות של קשת הגיעה בצורת סרט תיעודי על עידן עמדי, שהצליח עם 14.1% רייטינג ו-321 אלף צופים. "הפטריוטים", כהרגלה, תופסת את המקום השלישי עם 255 אלף צופים ורייטינג של 8.9%. במקום האחרון היתה התכנית של חנוך דאום, "טאבו", עם 3.2% רייטינג ו-81 אלף צופים בלבד. 


הרייטינג של מהדורת החדשות במהלך השבוע כמעט ואינו משתנה, לאחר שכמעט והתקבעו הדירוגים, שבהם 12 בראש עם 12% רייטינג ו-307 אלף צופים, 14 במקום השני עם 6.8% רייטינג ו-195 אלף צופים, ו-13 במקום השלישי עם 6.3% ו-146 אלף צופים. חדשות 11 עם רייטינג של 3.4% בלבד וכפי שכתבנו, נמצאת הרבה מתחת לגבול של 100 אלף צופים עם 80 אלף צופים בלבד, נתון שמורה על כך שרק 1 מכל 10 צופי חדשות צופה בחדשות כאן11. 


רצועות נוספות

רצועה נוספת שרשת מצליחה להוביל בה היא הרצועה שאחרי הפריים טיים, עם "הצינור" הוותיקה שנמצאת עם 9.5% רייטינג ו-229 אלף צופים, אחריה נמצאת קשת עם התכנית של גיא פינס, עם 7.1% רייטינג ו-167אלף צופים. את הרשימה סוגר ערוץ 14 עם תכנית האירוח "פתחי את שי", עם רייטינג של 4.8% ו-142 אלף צופים. 

ברצועת הלייט נייט, רשת מובילה גם היא עם היום שהיה שמקבלת רייטינג של 5.5%, עם 130 אלף צופים. אחריה נמצאת אברי ושרקי עם רייטינג של 4.3% ו-98 אלף צופים, ואילו גם ברצועה הזאת ערוץ 14 הוא אחרון, עם סטורי לילה של יהודה שלזינגר, עם 3.2% ו-89 אלף צופים בלבד (שזה עדיין יותר ממהדורת החדשות המרכזית של כאן11). 


בבוקר, חדשות הבוקר של קשת מובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-67 אלף צופים, ישראל הבוקר של ערוץ 14 עם 2.5% רייטינג ו-54 אלף צופים ואילו העולם הבוקר של רשת סוגר את הרשימה עם 1.4% רייטינג בלבד ו-32 אלף צופים בסך הכל. ברצועה שלאחריה, משדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור, הוביל את הרשימה, עם רייטינג של 2.8% ו-55 אלף צופים, אחריו במקום השני, עם 1.6% רייטינג ו-32 אלף צופים היה "על הבוקר" עם טל מאיר ואילו במקום השלישי, סוגרים את הרשימה לירון ואלעד עם "פותחים יום" של רשת, 0.6% רייטינג ו-13 אלף צופים בלבד.