אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האם הרגולוציה החדשה באירופה תפגע בחברות הביג טק?

לשלוח הודעות מווטאספ לטלגרם, התקנת מנוע חיפוש שהוא לא גוגל ואפשרות להתקין על מכשירי אפל אפליקציות מחנויות אחרות ואולי אפילו לשלם עליהן לא בעזרת אפל פיי - אלו חלק מהתקנות שמתכננים באיחוד אירופי שייתכן שיפחיתו את השליטה האבסולטית של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם הדיגיטלי
גיא טל |

מחוקקי האיחוד האירופי מקדמים שורה של חוקים שנועדו למתן את כוחן של ענקיות הטק שהשתלטו פחות או יותר על כל חלקה בחיינו הדיגיטליים בשנים האחרונות, ולהגביר או לאפשר תחרות בתחומים שעד כה נמצאים בשליטתם הבלעדית של אותן חברות. בעזרת שורה של תקנות וחוקים שכל אחד בפני עצמו אולי לא נראה כל כך משמעותי, מקווים המחוקקים לשנות את הדרך שבה תושבי אירופה, וממילא גם שאר העולם, יפעלו בעולם הדיגיטלי. 

ישנם אמנם מדינות נוספות שפועלות לייצר תקנות וחוקים להגדלת התחרות אך נראה שאלו שבאיחוד האירופי הן הכי מקיפים וגם הכי קרובים ליישום, כשלפי הערכות הם עשויים להיכנס לתוקף כבר באוקובר הקרוב. "זה מאד "ביג דיל", כיון שזה הפעם הראשונה שיש סדרה חזקה של רגולציות שמתמקדת בכוח השוק של פלטפורמות אינטרנט" אמר מיץ' סטולץ, פעיל בארגון זכויות דיגיטליות. 

הרגולוציה לא מתייחסת ישירות לחברות מסוימות, אך קובעת כללים המתייחסים ל"שומרי שער" - כלומר חברות שאוחזות בדרכי הכניסה הכמעט בלעדיים לשרותים מסוימים. הקריטריונים מצביעים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. לדוגמה: חברה שיש בה יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי וכן שמייצרות הכנסות של מעל 7.5 מיליארד יורו או בעלות שווי שוק של 75 מיליארד יורו. איך הרבה חברות שעונות על הקריטריונים הללו מלבד אותן חברות ענק כמו גוגל GOOGLE , אפל APPLE או מטא FACEBOOK .  

למרות שהתקנות יחולו רק באירופה, המומחים מצפים שהרעיונות המובעים בהם יגיעו בסופו של דבר להיות הסטנדרט המקובל ברחבי העולם. ראשית, ייתכן מאד שממשלות נוספות יאמצו את התקנות במידה והן יתקבלו ויהפכו לסטנדרט באירופה. בנוסף, ישנה גם אפשרות כי החברות עצמן יהפכו את הנורמות החדשות למשהו גלובלי בסופו של דבר מיוזמתן. "לעיתים קרובות אנו רואים שיותר קל לחברות לבצע שינויים באופן גלובלי מאשר רק באזור שיפוט אחד" אומרת שרלוט סאלימן, פעילת זכויות צרכנים בארצות הברית, כשהיא מקווה שבקרוב מאד התקנות יגיעו גם לארצה. מהם אם כן השינויים הצפויים באירופה, וקרובל וודאי במקומות נוספים?

חנויות אפליקציות: התחום הראשון בו צפויות רפורמות הוא חנויות האפליקציות, תחום בו שולטות אפל וגוגל כמעט באופן מוחלט. השינוי הראשון שמוצע בתקנות החדשות קובע שהחברות הדומיננטיות יהיו מחויבות לאפשר התקנה מחנויות צד שלישי קטנות יותר, וכן לאפשר התקנה מכל מקום מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית. גוגל כבר מאפשרת את שני הדברים, אך אפל ידועה עד היום במדיניות ה"גן הסגור" לפיה היא שולטת לחלוטין באפשרויות ההתקנה של אפליקציות על המכשירים שלה. אחת מהטענות של אפל שפתיחת מערכת ההפעלה יחשוף את המשתמשים לפגיעות מצד אפליקציות מזיקות. כעת תצטרך אפל למצוא פתרון אחר, כמקובל בגוגל ובפלטפורמות נוספות להתקנת אפליקציות. 

עוד נושא שקשור לאפליקציות ועלה לכותרות לאחרונה הוא החסימה של אפשרות התשלום באפליקציות למערכות שאינן של יצרניות מערכות ההפעלה. כך אפל מאפשרת קנייה רק דרך אפל פיי, וגוגל רק דרך גוגל פיי. הנושא הגיע אף לבתי המשפט בסכסוך המתוקשר בין אפל לבין אפיק גיימס. עד 30%  מההכנסות של אפל מחנות האפליקציות מגיע מעמלות על רכישות שמתבצעות בתוך האפליקציות, ערוץ הכנסות שצפוי להיפגע בעקבות התקנות החדשות. 

שרותי ברירת מחדל

תחום נוסף בו מתמקדות התקנות החדשות הוא נושא אפליקציות ברירות המחדל המותקנות מראש על המכשירים השונים. אחת התקנות קובעת כי פלטפורמה ששולטת על הדפדפן ועל מערכת ההפעלה (כן, שוב אפל וגוגל מטורגטות), לא תוכל להתקין את הדפדפן שלה כברירת המחדל, אלא המשתמשים יצטרכו לבחור יחד עם ההתקנה הראשונית של המכשיר באיזה דפדפן ברצונן להשתמש. דפדפן הוא אמנם כלי חינמי, אך הוא מספק מכרה זהב של מידע על המשתמש, כשחברות כמו גוגל, וגם פייסבוק, מבססות את מערכת טירגוט הפרסומות שלהן לפי המידע הזה. אפשרות להתקנת דפדפנים נוספים  ייתכן שלא תפגע באופן משמעותי בדפדפנים המובילים בשוק, אך אפילו אם אחוז קטן של המשתמשים יעבור לדפדפנים כמו אופרה או פיירפוקס, תהיה לזה משמעות, לפחות לגבי אותן חברות קטנות יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מנועי חיפוש

החוקים החדשים מתייחסים אפילו לתוצאות החיפוש שנקבל במנועי החיפוש בהם אנו משתמשים, כשלפי התקנות חברות שבבעלותן מנועי חיפוש לא יוכלו לתעדף מוצרים שלהן בתוצאות החיפוש, ויצטרכו לדרג מוצרים מתחרים "באופן הוגן". 

התקנות הללו יכולות לסייע לחברות קטנות יותר כמו לדוגמה מנועי חיפוש של טיסות מסוכנויות קטנות או אתרים לדירוג מסעדות או עסקים אחרים. לפי החוקים החדשים גוגל לא תוכל להעדיף את שרותי הנסיעות או ביקורת המסעדות שלה כפי שהיא עושה היום, כאשר לרוב תוצאות מ Google Flight מופיעות ראשונוות כשמישהו מחפש טיסה כלשהי. התקנה הזו או דומות לה, יכולות להשפיע על תחומים נוספים. כך לדוגמה ייתכן שאפל לא תוכל לתת העדפה לשרותי המוזיקה שלה על פני ספוטיפי או חברות אחרות או גוגל את שרות הפודקסטים שלה. 

שרותי תקשורת

נושא נוסף שעלה לאחרונה בכותרות ויתכן שיופיעו בתקנות החדשות באירופה הוא פתיחת שרותי ההודעות והתקשורת בין פלטפורמות מתחרות. להבדיל משיחות טלפון רגילת, שניתן להתקשר מכל מפעיל סלולרי או קווי כלשהו לכל שאר המפעילים בארץ או בעולם, וכן בתחום ספקי שרות הדואר האלקטרוני, שכיום ניתן לשלוח מייל מכל ספק שרות לכל ספק אחר, שרותי ההודעות האינטרנטיות מתנהגים כיום כגן סגור. משתמשי וואטסאפ יכולים לשלוח הודעות רק לוואטסאפ, ואלו של iMessage של אפל יכולים לשלוח רק למשתמשים הרשומים באותו שרות וכדו'. במידה ויאושרו התקנות החדשות משתמשים יוכלו לשלוח מסרים בין הפלטפורמות השונות כולל מתחרים קטנים יותר כמו טלגרם או סיגנל, וכן לנהל שיחות וידאו או שיחות קול או לשלוח תמונות וקבצים אחרים בפלטפורמות המתחרות. 

המהלך ידרוש ביצוע סטנדרטיזציה של שרותי ההודעות וייתכן שידרוש זמן להתאמה מצד החברות. ישנם גם אתגרי אבטחה לא פשוטים. אולם הדרישה תבוא כצעד ראשון ותאפשר לאחר תקופת הסתגלות ראשונית עולם תקשורתי ומחובר יותר, וכן אפשרות לחברות קטנות להיכנס לצבור נתח שוק. כן כיום חוסר האפשרות לתקשר עם אנשים שלא הורידו את אותה פלטפורמה מהווה חסם מרכזי ביכולת של חברות להציע מוצרים מתחרים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ, הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופנן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה.  הואנג, יליד טאיוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כול זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכול אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הם יהיו למציאות.  לא רק הואנג גילה את ישראל, כול ענקי התעשייה בעולם מחטטים במקומותינו. רובם אומנם בניסיון לקנות בזול ידע ששווה הרבה יותר כאשר הם מנצלים את 'תרבות האקזיט', אבל לא מעט מהם בוחנים פה הזדמנויות בגלל האמונה ביכולות המקומיות.  מאסק מאידך, משנה את העולם מזה למעלה מ-25 שנים, הצליח, במהלך 2025 להוכיח לעולם, שוב, שחלומות ניתנים למימוש. האיש הזה, שבשנת 2001 הקים את SpaceX וב-2004 רכש את טסלה, הצליח, עד כה, להוביל להקמת 3 תעשיות ענק גלובליות, החלל, הרכב החשמלי והרכב האוטונומי. בפוסט ברשתות החברתיות ביום רביעי האחרון, הציע מאסק ש"בינה יישומית (applied intelligence)" יכולה לגרום לצמיחה כלכלית דו-ספרתית בטווח הקרוב ולצמיחה תלת-ספרתית תוך חמש שנים. "צמיחה דו-ספרתית מגיעה תוך 12 עד 18 חודשים. אם בינה יישומית היא המייצגת של צמיחה כלכלית (כפי שהיא צריכה להיות) תלת-ספרתית אפשרית בעוד כ-5 שנים", כתב ברשת X שבבעלותו.