האם הרגולוציה החדשה באירופה תפגע בחברות הביג טק?
מחוקקי האיחוד האירופי מקדמים שורה של חוקים שנועדו למתן את כוחן של ענקיות הטק שהשתלטו פחות או יותר על כל חלקה בחיינו הדיגיטליים בשנים האחרונות, ולהגביר או לאפשר תחרות בתחומים שעד כה נמצאים בשליטתם הבלעדית של אותן חברות. בעזרת שורה של תקנות וחוקים שכל אחד בפני עצמו אולי לא נראה כל כך משמעותי, מקווים המחוקקים לשנות את הדרך שבה תושבי אירופה, וממילא גם שאר העולם, יפעלו בעולם הדיגיטלי.
ישנם אמנם מדינות נוספות שפועלות לייצר תקנות וחוקים להגדלת התחרות אך נראה שאלו שבאיחוד האירופי הן הכי מקיפים וגם הכי קרובים ליישום, כשלפי הערכות הם עשויים להיכנס לתוקף כבר באוקובר הקרוב. "זה מאד "ביג דיל", כיון שזה הפעם הראשונה שיש סדרה חזקה של רגולציות שמתמקדת בכוח השוק של פלטפורמות אינטרנט" אמר מיץ' סטולץ, פעיל בארגון זכויות דיגיטליות.
הרגולוציה לא מתייחסת ישירות לחברות מסוימות, אך קובעת כללים המתייחסים ל"שומרי שער" - כלומר חברות שאוחזות בדרכי הכניסה הכמעט בלעדיים לשרותים מסוימים. הקריטריונים מצביעים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. לדוגמה: חברה שיש בה יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי וכן שמייצרות הכנסות של מעל 7.5 מיליארד יורו או בעלות שווי שוק של 75 מיליארד יורו. איך הרבה חברות שעונות על הקריטריונים הללו מלבד אותן חברות ענק כמו גוגל GOOGLE , אפל APPLE או מטא FACEBOOK .
למרות שהתקנות יחולו רק באירופה, המומחים מצפים שהרעיונות המובעים בהם יגיעו בסופו של דבר להיות הסטנדרט המקובל ברחבי העולם. ראשית, ייתכן מאד שממשלות נוספות יאמצו את התקנות במידה והן יתקבלו ויהפכו לסטנדרט באירופה. בנוסף, ישנה גם אפשרות כי החברות עצמן יהפכו את הנורמות החדשות למשהו גלובלי בסופו של דבר מיוזמתן. "לעיתים קרובות אנו רואים שיותר קל לחברות לבצע שינויים באופן גלובלי מאשר רק באזור שיפוט אחד" אומרת שרלוט סאלימן, פעילת זכויות צרכנים בארצות הברית, כשהיא מקווה שבקרוב מאד התקנות יגיעו גם לארצה. מהם אם כן השינויים הצפויים באירופה, וקרובל וודאי במקומות נוספים?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חנויות אפליקציות: התחום הראשון בו צפויות רפורמות הוא חנויות האפליקציות, תחום בו שולטות אפל וגוגל כמעט באופן מוחלט. השינוי הראשון שמוצע בתקנות החדשות קובע שהחברות הדומיננטיות יהיו מחויבות לאפשר התקנה מחנויות צד שלישי קטנות יותר, וכן לאפשר התקנה מכל מקום מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית. גוגל כבר מאפשרת את שני הדברים, אך אפל ידועה עד היום במדיניות ה"גן הסגור" לפיה היא שולטת לחלוטין באפשרויות ההתקנה של אפליקציות על המכשירים שלה. אחת מהטענות של אפל שפתיחת מערכת ההפעלה יחשוף את המשתמשים לפגיעות מצד אפליקציות מזיקות. כעת תצטרך אפל למצוא פתרון אחר, כמקובל בגוגל ובפלטפורמות נוספות להתקנת אפליקציות.
עוד נושא שקשור לאפליקציות ועלה לכותרות לאחרונה הוא החסימה של אפשרות התשלום באפליקציות למערכות שאינן של יצרניות מערכות ההפעלה. כך אפל מאפשרת קנייה רק דרך אפל פיי, וגוגל רק דרך גוגל פיי. הנושא הגיע אף לבתי המשפט בסכסוך המתוקשר בין אפל לבין אפיק גיימס. עד 30% מההכנסות של אפל מחנות האפליקציות מגיע מעמלות על רכישות שמתבצעות בתוך האפליקציות, ערוץ הכנסות שצפוי להיפגע בעקבות התקנות החדשות.
שרותי ברירת מחדל
תחום נוסף בו מתמקדות התקנות החדשות הוא נושא אפליקציות ברירות המחדל המותקנות מראש על המכשירים השונים. אחת התקנות קובעת כי פלטפורמה ששולטת על הדפדפן ועל מערכת ההפעלה (כן, שוב אפל וגוגל מטורגטות), לא תוכל להתקין את הדפדפן שלה כברירת המחדל, אלא המשתמשים יצטרכו לבחור יחד עם ההתקנה הראשונית של המכשיר באיזה דפדפן ברצונן להשתמש. דפדפן הוא אמנם כלי חינמי, אך הוא מספק מכרה זהב של מידע על המשתמש, כשחברות כמו גוגל, וגם פייסבוק, מבססות את מערכת טירגוט הפרסומות שלהן לפי המידע הזה. אפשרות להתקנת דפדפנים נוספים ייתכן שלא תפגע באופן משמעותי בדפדפנים המובילים בשוק, אך אפילו אם אחוז קטן של המשתמשים יעבור לדפדפנים כמו אופרה או פיירפוקס, תהיה לזה משמעות, לפחות לגבי אותן חברות קטנות יותר.
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מנועי חיפוש
החוקים החדשים מתייחסים אפילו לתוצאות החיפוש שנקבל במנועי החיפוש בהם אנו משתמשים, כשלפי התקנות חברות שבבעלותן מנועי חיפוש לא יוכלו לתעדף מוצרים שלהן בתוצאות החיפוש, ויצטרכו לדרג מוצרים מתחרים "באופן הוגן".
התקנות הללו יכולות לסייע לחברות קטנות יותר כמו לדוגמה מנועי חיפוש של טיסות מסוכנויות קטנות או אתרים לדירוג מסעדות או עסקים אחרים. לפי החוקים החדשים גוגל לא תוכל להעדיף את שרותי הנסיעות או ביקורת המסעדות שלה כפי שהיא עושה היום, כאשר לרוב תוצאות מ Google Flight מופיעות ראשונוות כשמישהו מחפש טיסה כלשהי. התקנה הזו או דומות לה, יכולות להשפיע על תחומים נוספים. כך לדוגמה ייתכן שאפל לא תוכל לתת העדפה לשרותי המוזיקה שלה על פני ספוטיפי או חברות אחרות או גוגל את שרות הפודקסטים שלה.
שרותי תקשורת
נושא נוסף שעלה לאחרונה בכותרות ויתכן שיופיעו בתקנות החדשות באירופה הוא פתיחת שרותי ההודעות והתקשורת בין פלטפורמות מתחרות. להבדיל משיחות טלפון רגילת, שניתן להתקשר מכל מפעיל סלולרי או קווי כלשהו לכל שאר המפעילים בארץ או בעולם, וכן בתחום ספקי שרות הדואר האלקטרוני, שכיום ניתן לשלוח מייל מכל ספק שרות לכל ספק אחר, שרותי ההודעות האינטרנטיות מתנהגים כיום כגן סגור. משתמשי וואטסאפ יכולים לשלוח הודעות רק לוואטסאפ, ואלו של iMessage של אפל יכולים לשלוח רק למשתמשים הרשומים באותו שרות וכדו'. במידה ויאושרו התקנות החדשות משתמשים יוכלו לשלוח מסרים בין הפלטפורמות השונות כולל מתחרים קטנים יותר כמו טלגרם או סיגנל, וכן לנהל שיחות וידאו או שיחות קול או לשלוח תמונות וקבצים אחרים בפלטפורמות המתחרות.
המהלך ידרוש ביצוע סטנדרטיזציה של שרותי ההודעות וייתכן שידרוש זמן להתאמה מצד החברות. ישנם גם אתגרי אבטחה לא פשוטים. אולם הדרישה תבוא כצעד ראשון ותאפשר לאחר תקופת הסתגלות ראשונית עולם תקשורתי ומחובר יותר, וכן אפשרות לחברות קטנות להיכנס לצבור נתח שוק. כן כיום חוסר האפשרות לתקשר עם אנשים שלא הורידו את אותה פלטפורמה מהווה חסם מרכזי ביכולת של חברות להציע מוצרים מתחרים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.
"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.
טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.
דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.
הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת Truth Social
