אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

האם הרגולוציה החדשה באירופה תפגע בחברות הביג טק?

לשלוח הודעות מווטאספ לטלגרם, התקנת מנוע חיפוש שהוא לא גוגל ואפשרות להתקין על מכשירי אפל אפליקציות מחנויות אחרות ואולי אפילו לשלם עליהן לא בעזרת אפל פיי - אלו חלק מהתקנות שמתכננים באיחוד אירופי שייתכן שיפחיתו את השליטה האבסולטית של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם הדיגיטלי
גיא טל |

מחוקקי האיחוד האירופי מקדמים שורה של חוקים שנועדו למתן את כוחן של ענקיות הטק שהשתלטו פחות או יותר על כל חלקה בחיינו הדיגיטליים בשנים האחרונות, ולהגביר או לאפשר תחרות בתחומים שעד כה נמצאים בשליטתם הבלעדית של אותן חברות. בעזרת שורה של תקנות וחוקים שכל אחד בפני עצמו אולי לא נראה כל כך משמעותי, מקווים המחוקקים לשנות את הדרך שבה תושבי אירופה, וממילא גם שאר העולם, יפעלו בעולם הדיגיטלי. 

ישנם אמנם מדינות נוספות שפועלות לייצר תקנות וחוקים להגדלת התחרות אך נראה שאלו שבאיחוד האירופי הן הכי מקיפים וגם הכי קרובים ליישום, כשלפי הערכות הם עשויים להיכנס לתוקף כבר באוקובר הקרוב. "זה מאד "ביג דיל", כיון שזה הפעם הראשונה שיש סדרה חזקה של רגולציות שמתמקדת בכוח השוק של פלטפורמות אינטרנט" אמר מיץ' סטולץ, פעיל בארגון זכויות דיגיטליות. 

הרגולוציה לא מתייחסת ישירות לחברות מסוימות, אך קובעת כללים המתייחסים ל"שומרי שער" - כלומר חברות שאוחזות בדרכי הכניסה הכמעט בלעדיים לשרותים מסוימים. הקריטריונים מצביעים על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. לדוגמה: חברה שיש בה יותר מ-45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי וכן שמייצרות הכנסות של מעל 7.5 מיליארד יורו או בעלות שווי שוק של 75 מיליארד יורו. איך הרבה חברות שעונות על הקריטריונים הללו מלבד אותן חברות ענק כמו גוגל GOOGLE , אפל APPLE או מטא FACEBOOK .  

למרות שהתקנות יחולו רק באירופה, המומחים מצפים שהרעיונות המובעים בהם יגיעו בסופו של דבר להיות הסטנדרט המקובל ברחבי העולם. ראשית, ייתכן מאד שממשלות נוספות יאמצו את התקנות במידה והן יתקבלו ויהפכו לסטנדרט באירופה. בנוסף, ישנה גם אפשרות כי החברות עצמן יהפכו את הנורמות החדשות למשהו גלובלי בסופו של דבר מיוזמתן. "לעיתים קרובות אנו רואים שיותר קל לחברות לבצע שינויים באופן גלובלי מאשר רק באזור שיפוט אחד" אומרת שרלוט סאלימן, פעילת זכויות צרכנים בארצות הברית, כשהיא מקווה שבקרוב מאד התקנות יגיעו גם לארצה. מהם אם כן השינויים הצפויים באירופה, וקרובל וודאי במקומות נוספים?

חנויות אפליקציות: התחום הראשון בו צפויות רפורמות הוא חנויות האפליקציות, תחום בו שולטות אפל וגוגל כמעט באופן מוחלט. השינוי הראשון שמוצע בתקנות החדשות קובע שהחברות הדומיננטיות יהיו מחויבות לאפשר התקנה מחנויות צד שלישי קטנות יותר, וכן לאפשר התקנה מכל מקום מחוץ לחנות האפליקציות הרשמית. גוגל כבר מאפשרת את שני הדברים, אך אפל ידועה עד היום במדיניות ה"גן הסגור" לפיה היא שולטת לחלוטין באפשרויות ההתקנה של אפליקציות על המכשירים שלה. אחת מהטענות של אפל שפתיחת מערכת ההפעלה יחשוף את המשתמשים לפגיעות מצד אפליקציות מזיקות. כעת תצטרך אפל למצוא פתרון אחר, כמקובל בגוגל ובפלטפורמות נוספות להתקנת אפליקציות. 

עוד נושא שקשור לאפליקציות ועלה לכותרות לאחרונה הוא החסימה של אפשרות התשלום באפליקציות למערכות שאינן של יצרניות מערכות ההפעלה. כך אפל מאפשרת קנייה רק דרך אפל פיי, וגוגל רק דרך גוגל פיי. הנושא הגיע אף לבתי המשפט בסכסוך המתוקשר בין אפל לבין אפיק גיימס. עד 30%  מההכנסות של אפל מחנות האפליקציות מגיע מעמלות על רכישות שמתבצעות בתוך האפליקציות, ערוץ הכנסות שצפוי להיפגע בעקבות התקנות החדשות. 

שרותי ברירת מחדל

תחום נוסף בו מתמקדות התקנות החדשות הוא נושא אפליקציות ברירות המחדל המותקנות מראש על המכשירים השונים. אחת התקנות קובעת כי פלטפורמה ששולטת על הדפדפן ועל מערכת ההפעלה (כן, שוב אפל וגוגל מטורגטות), לא תוכל להתקין את הדפדפן שלה כברירת המחדל, אלא המשתמשים יצטרכו לבחור יחד עם ההתקנה הראשונית של המכשיר באיזה דפדפן ברצונן להשתמש. דפדפן הוא אמנם כלי חינמי, אך הוא מספק מכרה זהב של מידע על המשתמש, כשחברות כמו גוגל, וגם פייסבוק, מבססות את מערכת טירגוט הפרסומות שלהן לפי המידע הזה. אפשרות להתקנת דפדפנים נוספים  ייתכן שלא תפגע באופן משמעותי בדפדפנים המובילים בשוק, אך אפילו אם אחוז קטן של המשתמשים יעבור לדפדפנים כמו אופרה או פיירפוקס, תהיה לזה משמעות, לפחות לגבי אותן חברות קטנות יותר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מנועי חיפוש

החוקים החדשים מתייחסים אפילו לתוצאות החיפוש שנקבל במנועי החיפוש בהם אנו משתמשים, כשלפי התקנות חברות שבבעלותן מנועי חיפוש לא יוכלו לתעדף מוצרים שלהן בתוצאות החיפוש, ויצטרכו לדרג מוצרים מתחרים "באופן הוגן". 

התקנות הללו יכולות לסייע לחברות קטנות יותר כמו לדוגמה מנועי חיפוש של טיסות מסוכנויות קטנות או אתרים לדירוג מסעדות או עסקים אחרים. לפי החוקים החדשים גוגל לא תוכל להעדיף את שרותי הנסיעות או ביקורת המסעדות שלה כפי שהיא עושה היום, כאשר לרוב תוצאות מ Google Flight מופיעות ראשונוות כשמישהו מחפש טיסה כלשהי. התקנה הזו או דומות לה, יכולות להשפיע על תחומים נוספים. כך לדוגמה ייתכן שאפל לא תוכל לתת העדפה לשרותי המוזיקה שלה על פני ספוטיפי או חברות אחרות או גוגל את שרות הפודקסטים שלה. 

שרותי תקשורת

נושא נוסף שעלה לאחרונה בכותרות ויתכן שיופיעו בתקנות החדשות באירופה הוא פתיחת שרותי ההודעות והתקשורת בין פלטפורמות מתחרות. להבדיל משיחות טלפון רגילת, שניתן להתקשר מכל מפעיל סלולרי או קווי כלשהו לכל שאר המפעילים בארץ או בעולם, וכן בתחום ספקי שרות הדואר האלקטרוני, שכיום ניתן לשלוח מייל מכל ספק שרות לכל ספק אחר, שרותי ההודעות האינטרנטיות מתנהגים כיום כגן סגור. משתמשי וואטסאפ יכולים לשלוח הודעות רק לוואטסאפ, ואלו של iMessage של אפל יכולים לשלוח רק למשתמשים הרשומים באותו שרות וכדו'. במידה ויאושרו התקנות החדשות משתמשים יוכלו לשלוח מסרים בין הפלטפורמות השונות כולל מתחרים קטנים יותר כמו טלגרם או סיגנל, וכן לנהל שיחות וידאו או שיחות קול או לשלוח תמונות וקבצים אחרים בפלטפורמות המתחרות. 

המהלך ידרוש ביצוע סטנדרטיזציה של שרותי ההודעות וייתכן שידרוש זמן להתאמה מצד החברות. ישנם גם אתגרי אבטחה לא פשוטים. אולם הדרישה תבוא כצעד ראשון ותאפשר לאחר תקופת הסתגלות ראשונית עולם תקשורתי ומחובר יותר, וכן אפשרות לחברות קטנות להיכנס לצבור נתח שוק. כן כיום חוסר האפשרות לתקשר עם אנשים שלא הורידו את אותה פלטפורמה מהווה חסם מרכזי ביכולת של חברות להציע מוצרים מתחרים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.