סטלה קורין ליבר מסכמת שבוע - ליברמן באמת מנהל את הכלכלה? המשפט של מרב מיכאלי ושרת העלייה
1.
קולטת עלייה או מנפחת עסקניה? פנינה תמנו שאטה, שרת העלייה והקליטה, בסיכום גאה ל-2021: 27,000 עולים חדשים. "עברנו את היעד – זו שנה טובה מאוד!". בדקנו מי ומי בקולטים – והאם, אולי, מספר מועסקי העלייה גבוה ממספר העולים? הנה רשימת גופי וארגוני העלייה, רשימה לא מלאה. הם מעסיקים עובדים רבים, מרביתם מקבלים מימון ותמיכות, ישירות ועקיפות, מהקופה הציבורית, לכל ארגון "קונצסיה" (זיכיון, רשות בלעדית מטעם השלטון) משלו. 🤔
בראש: משרד העלייה והקליטה – יש אומרים שבמדינה בת 74 זה די והותר. אבל לא. מסתבר שלעולם לא סוגרים את מה שפג תוקפו. אחרי הממשלה: "המוסדות הלאומיים". הסוכנות היהודית, שקמה ב-1929, להצהרתה היא "מספקת את התשתית הגלובלית לעלייה". גם אחותה, ההסתדרות הציונית שקמה ב-1897, מחזיקה מחלקה מכובדת לעידוד עלייה, למען "יצירה וחיזוק המוטיבציה הציונית ומתן סיוע בהכנה לעלייה". במקביל מתקיימים בגדול ארגונים המוגדרים "מעודדי עלייה", ביניהם כאלה המסובסדים במישרין על ידי משרד העלייה והקליטה: "נפש בנפש", ממונה, מחזיק השליטה הבלעדית על העלאת יהודים ממדינות דוברות אנגלית, בעיקר ארצות הברית. על פי הפרסומים הם "מגשימים חלומות לעולים ומבטיחים את עתיד המדינה"; "הקרן לידידות" שלקחה את השליטה בהעלאת יהודים "ממדינות מצוקה אנטישמית"; יש גם ארגון "קליטת קהילות ישראל", השולט בענייני עלייה מצרפת והיהודים דוברי צרפתית; פעיל גם "גבהים", שמגדיר את עצמו כמי שנותן "כלים לעולים החדשים לפיתוח קריירות בישראל". לצידם פעילה "הפדרציה הציונית דרום אפריקה", היא TELEF, ששולטת בעלייה מדרום אפריקה ומאוסטרליה. כמובן גם "לשכת הקשר נתיב" במשרד ראש הממשלה. עד 1990 היה זה ארגון חשאי ליצירת קשרים חסויים עם יהודי ברית המועצות הסגורה, אבל מאז הפך לארגון למטרת "הגברת הקשר והזיקה של יהודים וזכאי חוק השבות למדינת ישראל וסיוע בעלייתם". נתיב, עם תקציב ממשלתי של סביבות 100 מיליון שקל בשנה, מעסיק בעיקר (רק?) יוצאי ברית המועצות הקרובים לזרמים הפוליטיים התואמים. לצד כל אלה פעילים גם "איגוד מנהלי קליטת עלייה ברשויות המקומיות", "התאחדות עולי אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל", "התאחדות מועצת ארגוני העולים – עלייה וקליטה תפוצות", ויש עוד. יצוין, לפני חודשים אחדים התקיים "טקס הוקרה" בירושלים, בו הוענקו אותות הוקרה ל"עשרות ארגונים ורשויות שהצטיינו בעידוד העלייה לישראל". לצד אלה יש גם פעילויות מקבילות כמו ארגון "מסע", "תגלית", "נעל"ה". בעולם פרוסות גם פדרציות יהודיות עם ארגוני גג משלהן, חלקן נתמכות במישרין או בעקיפין ועוד כהנה וכהנה. 🥳
לסיכום: 27,000 עולות ועולים זה כבוד, הדר, צורך וחשיבות, אבל האם יש יותר עובדי ארגוני עלייה מאשר עולים? ובכלל כמה מיסים משלמים כאן רק כדי לתחזק מערכי עלייה שהולכים ומתנפחים – לא כולל הוצאות קליטה, הטבות ושכאלה? 😕
עוד הערה: דוח מבקר המדינה 2013 בנוגע לארגון "נתיב" - לצד ביקורת קשה על בזבוז תקציבים ופעילויות הסותרות את מטרותיו, תמה המבקר איך בכלל קיים ארגון בתירוץ של "עידוד עלייה", שכן פעילותו עלולה להתפרש בקרב זכאי עלייה כ"מתן לגיטימציה רשמית להגירה מישראל". 🤫
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
------------------------------------------------
2.
השפעת של ליברמן. שר האוצר נחשב לבכיר וותיק מבין נפגעי ושונאי נתניהו המהווים את בסיס קיומה של ממשלת השינוי. ליברמן ונתניהו התהלכו יחדיו מתחילת שנות ה-90 וממשלת ביבי הראשונה ב-1996. מאז היו ביניהם עליות ומורדות, שלום וברוגז, שנאה ותלות, עד לשבר הגדול. לצידו ברשימת הנפגעים (לנתניהו יש הרבה מה להאשים את עצמו בה ובאורכה), גם נפתלי בנט, בני גנץ, יאיר לפיד, איילת שקד, גדעון סער זאב אלקין ועוד. הבעיה הגדולה היא: עד כמה מושפעות החלטות ה"שינוי" מהטינה העמוקה הזו? נתניהו הטיל סגר – אנחנו לא. הוא סיכן את הפרנסה שלכם – אנחנו דואגים לה. הוא הביא חיסונים – ביג דיל. סגר את נתב"ג – אנחנו פתוחים. "חילק" מיליארדים, כ-190 מיליארד שקל פיצויים לנפגעי כלכלת הקורונה – אני, ליברמן, לא אתן! ונראה מי (נפתלי בנט? ניצן הורביץ?) יעז לקום נגדי! "מגבלת התקהלות"? על זה אמר: "זה מכניס אותנו לעולם של פיצויים ואני לא רוצה להגיע לזה". השבוע הרחיק לכת עוד יותר: "אני לא רואה שהאומיקרון מפריע יותר משפעת". האם זה ניהול כלכלה או להט יצרים? 🤒
------------------------------------------------
3.
הבכירים שלא נחשפו. "אין שם ח"כים, שופטים, פרקליטים או בכירים מאוד בעולם העסקים", טרחו והדגישו בפרקליטות גם לאחר שפרקליט המדינה עמית איסמן החליט השבוע לא להעמיד לדין את 34 הגברים שלכאורה הביעו עניין להיפגש עם קטין למטרות יחסים, גם לא 15 מהם, רובם נחקרו באזהרה, ובפועל נפגשו עימו. כולם מוקלטים ומתועדים. החלטת הסגירה באה לאחר חודשים של שמועות סוערות על זהותם של הגברים שנחשבו לחשודים לכאורה בכוונה לקשר פדופילי עם הסחטן אלעד בן נון שהורשע ונידון בספטמבר ל-12 שנות מאסר. אלא שהתעלומה הגדולה התנפחה עוד יותר: מי הם הגברים שהמערכת המשפטית כל כך התאמצה, ממש התאמצה, לשמר צו איסור פרסום על שמותיהם? מי המכובדים המוכרים והבכירים ביניהם? 🤐
------------------------------------------------
4.
השבוע של מרב מיכאלי. שרת התחבורה, העבודה. השבוע נפתח המשפט המאוד=לא=מתוקשר בתביעת העוזרת הפרלמנטרית שלה לשעבר בטענה על התעמרות בעבודה. מתוארת שרשרת אירועים של העלבות, הטחת האשמות, צעקות. מרבית התקשורת התעלמה מהעניין מרגע שעלה. עו"ד התובעת, אופיר שמשון, המייצג גם עובדות לשעבר בבית ראש הממשלה הטוענות להתעמרות בעבודה מצד אשת ראש הממשלה לשעבר שרה נתניהו, אמר (לרדיו 103): "התקשורת מאוד עסוקה במה שקורה עם גברת נתניהו. לעומת הסיקור של מיכאלי שנעשה בכפפות של משי. אני חושב שהאתרוג שלה נעשה בגלל שהיא אשת תקשורת. היא מכירה את האנשים הנכונים".
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
למחרת נחתה מכה: נציב שירות המדינה אישר מינוי בכיר במשרד התחבורה ומצא אותו כשיר לתפקיד בניגוד לעמדתה הנחרצת והמוצהרת של מיכאלי, שטענה כי הוא מינוי פוליטי לא ראוי (בעברו ראש מטה שטח בליכוד, מנכ"ל מועצת יש"ע), שאמנם נבחר במכרז אבל בתקופת מירי רגב, קודמתה. הנציב לא נכנע, אבל לשרה מהעבודה יש (כצפוי?) תמיכה מהתנועה לאיכות השלטון שעתרה נגד הנציבות ומשרד התחבורה בדרישה לבטל את המינוי. 🤨
סכנה באופק: שר הביטחון בני גנץ, כחול לבן, ממשיך לאסוף את נפגעי העבודה ומי יודע איך ימשיך. קודם מינה את עמיר פרץ, לשעבר בכיר העבודה, ליו"ר התעשייה האווירית, והשבוע הודיע על מינויה של ח"כית המפלגה לשעבר, איילת נחמיאס ורבין, לדירקטורית מטעמו ברפא"ל. שניהם אנשי "מחנה יצחק רבין" ובעלי עורף פוליטי חזק בין מתפקדי העבודה. האם גנץ מאיים על מעמדה העתידי של מיכאלי? 😮
------------------------------------------------
5.
- 7.נועם 26/12/2021 14:14הגב לתגובה זואני לא מאמין להודעה שלהם ,שאין מקורבים בין ה-30 פדופילים לכאורה שנסחטו על ידי צייד הפדופילים. מעניין למה? אולי פרשת רות דוד? אולי מה ששומעים ממשפט נתניהו
- 6.אבנר 25/12/2021 13:13הגב לתגובה זומה לא מתאים לקו של נתניהו והליצמנים?
- 5.דנן 24/12/2021 14:51הגב לתגובה זואולי כי הם *משלנו*
- 4.אבי 24/12/2021 13:12הגב לתגובה זוהתקשורת לא מדווחת על משפטה של הנכדה של קסטנר מיכאלי אק כדי לא לערער את היציבות של ממששת רק לא ביבי. הנפגעת לא חשובה מה שחשוב זה רק לא ביבי. אז אשה פגועה לא מדווחים עליה. כנופיית רק לא ביבי חשובה יותר
- 3.ליברמן צודק אין שום סיבה להגבלות חדשות (ל"ת)ירושלים 24/12/2021 07:13הגב לתגובה זו
- צודק 26/12/2021 08:00הגב לתגובה זובלי פיצויים. איך אפשר? תקרא על ההגבלות, נתב"ג, קניונים.
- 2.arye 24/12/2021 02:30הגב לתגובה זוצריכים גם לטפל בשחיתות, אבל כך מתחילים קודם כותבים.
- 1.סוף סוף כותבת עם אומץ! טור מצוין!! (ל"ת)יואב 23/12/2021 18:52הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
