קפיצה של 70% בהיקף עסקאות המיזוג והרכישה בשנת 2021
חברת הייעוץ PwC מסכמת את שנת 2021 מבחינת היקף עסקאות המיזוג והרכישה במשק הישראלי כאשר חברה ישראלית היא הרוכשת או הנרכשת. מהנתונים עולה כי שנת 2021 הייתה שנת שיא כאשר מספר העסקאות כמעט הכפיל את עצמו ועמד על 238 עסקאות, וההיקף הכספי זינק ב-70% ל-17 מיליארד דולר. למרות הזינוק עדיין מדובר בירידה לעומת שנת 2019, שנת הטרום קורונה, אז הגיע היקף הרכישות השנתי ל-20.4 מיליארד דולר.
מגזר ההיי-טק ממשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם עסקאות בהיקף של 10.6 מיליארד דולר ב-73 עסקאות שונות. סכום זה גבוה אף מהיקף העסקאות שנרשם בשנת השיא של 2019 שעמד על 9 מיליארד דולר. בפירמת PwC מייחסים את העליה ברכישות בתיאבון המשקיעים עם התפוגגות השפעת הקורונה לצד סביבת ריבית נמוכה וכמות גבוהה של מזומן זמין.
למרות העלייה בהיקף הכספי של כלל העסקאות, שווי העסקה הממוצע ירד ל-126 מיליון דולר, ירידה של 18% משנה שעברה, כאשר השנה נפקד מקומן של עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר למעט עסקת לומניס, לעומת חמש עסקאות בהיקף כזה בשנה שעברה. החברות הגדולות שרצו לגייס כסף העדיפו השנה לפנות לאפיק ההנפקות בבורסה בארץ או בחו"ל ב-IPO או בעסקאות SPAC.
מספר העסקאות של חברות ישראליות שרכשו חברות ישראליות אחרות עלה ל-82 בשווי כולל של 2.8 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-46 בלבד בשנה שעברה. 44 מתוך העסקאות האלו בסכום של 1.5 מיליארד דולר היו בתחום הטכנולוגיה.
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה נוספת שמתחזקת היא עליית שיעור החברות הישראליות שפונות לרכישת חברה מחו"ל. 60% מסך העסקאות אמנם היו של רוכשים מחו"ל שרכשו חברות ישראליות, אך מתוך ה-40% של רוכשים ישראלים החלוקה הפנימית הייתה שרק 16% הופנה לרכישות "כחול לבן" ושאר ה-24% בסך 4.1 מיליארד דולרים היה חברות ישראליות שרכשו חברות זרות, זאת לעומת סך רכישות של 333 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה. העסקאות הגדולות מן הסוג הזה היו רכישת Green Mountain על ידי עזריאלי בסך 860 מיליון דולר ורכישת Connexity על ידי טאבולה ב-800 מיליון דולר.
מגמה נוספת שמסתמנת היא מיעוט הרכישות הפיננסיות כאשר רק 8% מכלל הרכישות השנה היו רכישות מן הסוג הזה. הסבר אפשרי שמספקת PwC הוא שהשחקנים הפיננסים היו מעורבים יותר השנה בגיוסים ועסקאות בשווי גבוה בשוק ההון ובעסקאות SPAC. מצד שני ישנו זינוק בהיקף העסקאות האסטרטגיות בעיקר במגזר ההיי-טק כאשר החברות הגדולות שואפות לצמוח, ויותר ויותר חברות פונות למיזוגים ורכישות כגורם מרכזי באסטרטגית הצמיחה שלהן. השיקולים לרכישות הם בין היתר השגת שיפור טכנולוגי מהיר, השגת יתרון תחרותי בשוק, הרחבה של נתח השוק ויצירת שווקים חדשים.
מאיפה באים הרוכשים הזרים? גם השנה בולטת ארצות הברית עם 70% מהרוכשים בסכום כולל של 8 מיליארד דולר. למרות הדומיננטית האמריקאית מדובר בירידה משנה שעברה. 13% מהרוכשים הגיעו מאירופה.
- סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
בהסתכלות לעבר שנת 2022 מסרה רו"ח ליאת אנזל אביאל: "אי הוודאות שאפיינה את שנת 2020 ותקופת המשבר ממשיכה להתפוגג וניכרת חוזקה של הכלכלה ומגמת ההתאוששות הגלובלית והמקומית בפרט. שנת 2020 מבחינות רבות הייתה בגדר מכה קלה בכנף כאשר 2021 הציגה צמיחה משמעותית ואף חזרה למגמות טרום תקופת הקורונה בהיבטים רבים. כמות הכסף הזמינה יחד עם סביבת הריבית הנמוכה, תיאבון המשקיעים ושאיפת חברות להשגת יכולות טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים ימשיכו להזין את שוק ה- M&A ואת תהליך שיקום הכלכלה, עם ההתאוששות מהמשבר. יתרה מזאת, לאור ההנפקות, הגיוסים המשמעותיים וכמות "חדי הקרן" התקדימית שהתהוו השנה בקרב חברות ישראליות וכן כמויות המזומנים הזמינים בקרב חברות אלה, אנו צופים כי חברות אלה יצטרפו למעגל הרוכשים, וימשיכו לתדלק את השוק המקומי כפי שאנו מתחילים לראות בחודשים האחרונים".

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
