"אנחנו בודקים את מעמדה המונופוליסטי של ויסוצקי, ואת חברת וולט"
רשות התחרות ועדת הכלכלה של הכנסת, התכנסה הבוקר לדיון שעסק ביישום חוק התחרות הכלכלית. היו"ר מיכאל ביטון פתח את הישיבה ואמר כי היא תעסוק במי שאמור לוודא שיש תחרות בישראל, להילחם ביוקר המחייה ולמנוע ממנופולים לפגוע בצרכן. הוא אף הזכיר כי ב-2018 אושרו תיקוני חקיקה שביקשה הרשות, שנועדו להרחיב סמכויותיה ולהעלות את תקרת סכום העיצום הכספי שהיא יכולה להטיל על מפרי חוק ל-100 מיליון שקלים, וביקש נתונים בעניין.
ממלאת מקום הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, אמרה כי יש הרתעה וכי החברות חוששות לפגוש ברשות התחרות. עם זאת היא הודתה כי העבודה היא עוד רבה, והוסיפה: "אנחנו עובדים בימים האלה על תיקים רבים נוספים ולא על כולם אפשר לפרט, בוודאי לא תיקים שבאכיפה פלילית. אנחנו בודקים את המעמד המונופוליסטי של ויסוצקי, בודקים את וולט ואת הפרת חוקי תחרות של יבואן לגו. הדברים מתפתחים עם הזמן. אני שומעת את הביקורת הרבה שנמתחת על הרשות והיא במידה רבה עושה עוול. מדובר בעובדים מהטובים בתחומם שקמים כל בוקר ורואים את הצרכן לנגד עיניהם ובאים לרשות לעשות את תפקידם. אין לנו פתרונות קסם".
על כך אמר היו"ר ביטון: "האחריות היא של מנהלים ויושבי ראש, ואם אין רוח וחזון ומנהיגות מה יעשו העובדים. את העובדים שלך אנחנו מעריכים אבל רוצים שיתנו להם כוח לפרוץ גבולות ולעבוד. ביקשתם ב-2018 סמכויות להכריז מונופולים וקיבלתם, אבל עד היום לא הוכרז אף מונופול מאז השינוי הזה. לפי המסמך שלכם יש רק 50 מונופולים, אז לא להסיט את העניין לעובדים. הוועדה יודעת לדאוג לעובדים ולכבד אותם".
באשר לחקירת הקמעונאיות וספקיות המזון, אמרה עו"ד כהן כי מתנהלות שתי חקירות עם מספר רב של נחקרים ונתפסו חומרי חקירה רבים. היא , החקירה היא רק בראשיתה ומתפתחת לפי הממצאים, ודחתה פרסומים לפיהם החקירה לא הניבה דבר.
- מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
- רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד אייל רביד ואיתן יוחננוף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד כהן התייחסה לפעילות הרשות וציינה כי ישנן 6 חקירות פתוחות וכי הרשות מבצעת 3-4 תיקי חקירה בשנה. היו"ר ביטון ביקש לדעת אם זה מספיק, ועו"ד כהן השיבה כי הרשות מנצלת את משאביה עד תום, וכי אם יהיו יותר משאבים יבוצעו יותר פעולות. עם זאת, היא הדגישה כי בכל מקום בו עולה חשד להפרת חוק הרשות פותחת בחקירה בלי קשר לשאלת המשאבים.
עוד ביקש היו"ר ביטון לדעת מה היו סכומי העיצומים הכספיים שנתנה הרשות, וגילה כי הסכום המרבי היה רק 45 מיליון שקלים והוא ניתן עוד לפני התיקון שאפשר העלאה ל-100 מיליון. עו"ד כהן אמרה בהקשר זה כי המקסימום הוא 8% מהמחזור, וכי במקרה הצורך הרשות בהחלט תטיל את העיצום המרבי.
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי "בשנים אחרונות הייתה מדיניות רופסת שנתנה לתאגידים לעשות מה שהם רוצים. איפה הגדולים? איפה הבנקים? מונופול הגז? שסטוביץ ודיפלומט? כבר שנתיים אנחנו רודפים שיכריזו עליהם כמונופול. בלי שתהייה הכרזה אין אפשרות ללכת לבית משפט ולקבל הגנה. כשרשות התחרות נמנעת מהכרזה על מונופולים היא מסרסת את הטיפול בשוק".
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, אמר כי רשות התחרות מטפלת במגזר העסקי פה ושם ולא מטפללת בגוש של מונופולים עצום שבבעלות המדינה, כמו נמלי הים". עו"ד כהן אמרה בתגובה כי הרשות הכריזה על נמל אשדוד כמונופול והטילה עליו עיצום כספי.
סמנכ"לית משרד הכלכלה והתעשייה, מיכל פינק, הגיבה גם היא לטענות שנשמעו בדיון, ואמרה כי המשרד לוקח לתשומת ליבו את יוקר המחייה כסוגיה משמעותית, ומנכ"ל המשרד מוביל ועדה שעוסקת בימים אלה בפערי התיווך.
- 1.כל הממשלה , רק ביטון עובד ומקיים וועדות - והוא עילג ולא (ל"ת)מבריק 20/12/2021 19:48הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
