סטארט-אפ הסייבר הישראלי דאזז גייס 60 מיליון דולר
החברה הוקמה לפני עשרה חודשים בלבד, וכבר מגייסת עשרות מיליוני דולרים
דאזז (DAZZ) סטארט אפ סייבר שהוקם לפני עשרה חודשים, ופועל בתחום ההגנה על סביבות פיתוח בענן, גייס 60 מיליון דולר מסטיב וורד מאינסייט פרטנרס, אשים צ'נדנה מגריילוק, שרדול שאה מאינדקס ונצ'רס וגילי רענן מסייברסטארטס.
מדובר בגיוס גבוה יחסית לחברות בשלב כה צעיר בחייהן. DAZZ מתכננת לנצל את הכסף שגייסה כדי להרחיב את צוות הפיתוח והמוצר בארץ, ובמקביל לבנות את הארגון בארצות הברית. החברה מעסיקה כיום כ-30 עובדים ורוצה לגייס עוד 70 עובדים בשנה הקרובה.
DAZZ הוקמה על ידי יזמים מתחום אבטחת סייבר והגנה על מעבר לענן בארגונים גלובליים. מרב בהט, המנכ"לית, היא לשעבר משנה למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, פרשה ממיקרוסופט בסוף 2020 אחרי שכיהנה כ-General Manager בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט.
תומר שוורץ הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות, שייסד את Security Response Center של מיקרוסופט בארץ. תומר היה מהמייסדים של ארמיס הפועלת בתחום ההגנה על מכשירים בתחום ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) ובעבר ניהל את תחום המחקר בחברת אדאלום, שנמכרה למיקרוסופט.
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יובל אופיר, סמנכ"ל פיתוח, הוא לשעבר סמנכ"ל המו"פ של קלארוטי, הפועלת בתחום אבטחת הסייבר תעשייתי.
מרב בהט, מייסדת-שותפה ומנכ"לית DAZZ: "בחרנו לגשת אחרת להגנת סביבות פיתוח בענן. היה לנו חשוב לייצר ערך עסקי ברור, מעבר לערך טכנולוגי, לקבוצות הסקיוריטי והמוצר בארגונים. לפני שכתבנו שורת קוד אחת, השקענו חודשים בהקשבה לעשרות לקוחות ולהבנת האתגרים שלהם".
גילי רענן, מייסד קרן סייברסטארטס, הקרן הראשונה שהשקיעה בחברה: "אבטחת ענן היא משימה מורכבת באופן יוצא דופן, לאור כמות מוצרי התשתית וטכנולוגיות ההגנה המעורבים. אני שמח לחבור לצוות המוכשר והמנוסה של DAZZ, שבנה פתרון לשפר את תמונת הסיכון באופן משמעותי, בפשטות וביעילות".
- 3.אלי רוזנבליט 15/12/2021 05:16הגב לתגובה זואני גאה בבן שלי עומר רוזנבליט וצוות מייסדי החברה הם מרב בהט (המנכ"לית), שהיתה בכירה בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט והמשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל; תומר שוורץ (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שהיה ממייסדי ארמיס ובכיר במיקרוסופט; ויובל אופיר (סמנכ"ל הפיתוח), שהיה בכיר בחד-קרן הסייבר קלארוטי.
- 2.אלי 14/12/2021 21:00הגב לתגובה זואני גאה בבן שלי עומר רוזנבליט וצוות מייסדי החברה הם מרב בהט (המנכ"לית), שהיתה בכירה בחטיבת אבטחת הענן של מיקרוסופט והמשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל; תומר שוורץ (סמנכ"ל הטכנולוגיה), שהיה ממייסדי ארמיס ובכיר במיקרוסופט; ויובל אופיר (סמנכ"ל הפיתוח), שהיה בכיר בחד-קרן הסייבר קלארוטי.
- 1.אלון 14/12/2021 17:36הגב לתגובה זוהמדינה שלנו זקוקה לעוד כאלו
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
