ארמטיק הישראלית גייסה 70 מיליון דולר
חברת ארמטיק (Ermetic) הישראלית הפועלת בתחום אבטחת תשתיות ענן, גייסה 70 מיליון דולר, בסבב B. ביחד עם סבב הגיוס הנוכחי גייסה החברה הון של 100 מיליון דולר לטובת פיתוח מערכת אבטחת מידע הוליסטית להגנה על תשתיות ענן של חברות enterprise.
את הגיוס הובילה קרן Qumra Capital אליה הצטרפו Forgepoint Capital וכמו כן המשקיעים הקודמים בחברה, בניהם: Accel, Glilot Capital Partners, Norwest Venture Partners ו-Target Global.
החברה תשתמש בכסף להגברת פעילות המכירות והשיווק בארה"ב, אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה פסיפיק וכמו כן לגיוס של עשרות מהנדסים למרכז הפיתוח בתל אביב. בועז דינטי, שותף מייסד בקומרה קפיטל יצטרף לדירקטוריון של החברה.
החברה נוסדה ב-2019 על ידי ארבעה יזמים: שי מורג, מנכ"ל (מייסד ומנכ"ל Secdo שנרכשה על ידי חברת Palo Alto Networks), סיון קריגסמן, סמנכ"לית מוצר, מיכאל דולינסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות (ממייסדי Aorato, שנרכשה על ידי Microsoft) ואריק גומנובסקי, הסמנכ"ל העסקי של החברה (ממייסדי Sygnia שנרכשה על ידי Temasek).
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- קוואנטום ארט מגייסת 100 מיליון דולר - הסבב הגדול בתולדות הקוואנטום הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי חברת המחקר גרטנר, קטגוריית אבטחת הענן צפויה להיות הפלח הצומח ביותר בשוק אבטחת המידע וניהול הסיכונים העולמי ב-CAGR של 41.2%. הגורמים העיקריים המניעים את השוק כוללים את המספר ההולך וגדל של מתקפות סייבר מתוחכמות על מערכות מחשוב ענן, והצורך הגובר בעמידה ברגולציות שונות.
מאז סבב הגיוס האחרון שלה, החברה גדלה פי ארבעה ליותר מ-100 עובדים, הגדילה את מספר הלקוחות שלה ב-800% וכעת היא מגנה על מיליוני Resources בענן.
"רוב הארגונים צריכים לחבר יחד כלי אבטחה נפרדים ומורכבים המספקים תצוגה מוגבלת של סיכוני הענן, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לארגונים לנהל את אבטחת תשתיות הענן, בצורה אוטומטית ובמקום אחד. אנו מחברים גם את היכולת להקטין משמעותית את הסיכוי לתקיפה, גם את היכולת להקטנה משמעותית של הנזק במקרה של תקיפה וגם את היכולת לזהות תקיפה בזמן אמת והכל במוצר אחד" , אומר שי מורג, מנכ"ל Ermetic. "המעבר המאסיבי לענן יצר שוק ענק עבור המוצרים שלנו. עם סבב הגיוס הנוכחי נוכל לצמוח".
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
מהפכת ה-AI המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ללא קרדיטדוח: 53% מהחברות הרב לאומיות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATIׂ) הציג את הדוח השנתי על מצב החברות הרבלאומיות הפועלות בישראל מצביע על מגמה של העברת השקעות ופעילות עסקית למדינות אחרות כאשר 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בזמן המלחמה
במהלך המפגש השנתי של פורום מנכ"לי החברות הרב-לאומיות של IATI בישראל, הוצג דוח שנתי החושף נתונים על מצב החברות הרב לאומיות המראה תמונה מורכבת. בעוד החברות הרב לאומיות הראו יציבות עסקית וחוסן, עולה גם מגמה של העתקת פעילות למדינות אחרות שהחלה בעת המלחמה, יחד עם עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראליים.
המפגש השנתי התקיים ביוזמת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) בנושא היום שאחרי המלחמה והאתגרים של החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. במפגש השתתפו מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות החדשנות דרור בין. כמו כן השתתפו גם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס. המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של .IATI
מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, כאשר הן היו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. בנוסף הדוח מספר כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.
צורך ביציבות גיאופוליטית ורגולטורית
עם זאת נרשמו גם כמה נתונים פחות אופטימיים. 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות הרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, כאשר גם עובדים בכירים ומשפחות מגישים יותר מועמדות לרילוקיישן. בנוסף, 22% מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה, וחברות מדווחות גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל. מעבר לכך נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה. הדוח מעלה כי חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל שהוכיחו את עצמן כיעילות ולכן קיים סיכון שהפעילות לא תשוב במלואה לישראל. כמו כן, הדוח העלה חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת, עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- "שוק התוכן מצליח אבל המדינה חייבת להזרים כסף - כמו בהייטק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.
