שר האוצר משה כחלון
צילום: נעם ריבקין פנטון

משה כחלון עושה לביתו - עסקים עם האמירתים ויו"ר חברה בורסאית

חברת האשראי החוץ בנקאי - יונט קפיטל תמנה את כחלון ליו"ר שלה; אבל העסק הגדול של כחלון הוא תיווך בעסקאות עם האמירתים

חברת יונט קרדיט, המתמחה באשראי חוץ בנקאי תמנה את שר האוצר לשעבר משה כחלון ליו"ר. מדובר בחברה קטנה יחסית עם תיק אשראי שמתקרב ל-200 מיליון שקל בלבד.

אבל עם כל הכבוד ליונט קפיטל, נראה שהפרנסה העיקרית של כחלון מגיעה בזכות הקשרים עם האמירתים. עם חתימת הסכמי השלום עם נסיכויות המפרץ, כחלון החל לעסוק בסוג של תיווך והיכרות בין ישראלים ואמירתים.

במקביל הקים כחלון קרן השקעות בשם SCK בשותפות עם סורור בן מוחמד אל נהיין, שהוא דודנו של שליט אבו דאבי מוחמד בן זאיד ושבעבר היה שר המשפטים ונגיד הבנק המרכזי באבו דאבי.  כמו כן, מחזיק בקרן שמעון כהן, מיליונר יהודי-אמריקאי.

כחלון היה שר האוצר משנת 2015 עד 2019. הוא זכור בעיקר בתוכנית מחיר למשכן שמצד אחד הצליחה לעשרות אלפים , בעיקר זוגות צעירים לרכוש דירה בהנחה. אך מצד שני לא עמדה ביעדים שלה, ובעיקר לא השפיעה באופן עמוק על שוק הדירות - השאירה מאות אלפים בלי דירה ובלי יכולת לקבל הנחה ולא הצליחה לרסן את מחייר הדירות. 

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    Rationall 11/05/2021 22:39
    הגב לתגובה זו
    הןא נכנס לפני הנפקה, צה שיגדיל את צבר האשראי ל400-500 מיליון. לא פראייר, נכנס בנמוך....
  • 11.
    הטוב ביותר בכל 07/05/2021 16:20
    הגב לתגובה זו
    ואיכפתיות חברתית . אם היה נשאר הה ממשיך לעשות סדר חבל שהתהליך שהל נקטע
  • 10.
    רועי 06/05/2021 12:05
    הגב לתגובה זו
    מקומך בכלא יצרתה מלכודת דבש אכזרית הדבש זה ההון העצמי הויטואלי והמלכודת זה ה90 אחוז משכנתה כחלון לכלא מחיר למסתכן פשע מאורגן בחסות החוק תכנית זדונית לתיחזוק בועת הנדלן
  • 9.
    מומחה בשקל אין לו מושג בכלום ושום דבר (ל"ת)
    אלי 06/05/2021 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשלון טוטאלי. הבטיח ירידת מחירי הדיוור ונכשל בגדול. (ל"ת)
    בן 06/05/2021 07:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אנטישמי. 06/05/2021 04:37
    הגב לתגובה זו
    איך לא הרגשנו שהוא בא רק לתווך, וברח עם האוצר. הוא לא הפוליטיקאי היחיד שעבד עלינו. עכשיו יעבוד על האמירתים.
  • 6.
    הרס את התכנון (ל"ת)
    הרס את המדינה 06/05/2021 01:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כחלון ברח בזמן. ללא כתבי אישום למזלו. הכל על ביבי (ל"ת)
    י 06/05/2021 00:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דידי 05/05/2021 23:18
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי נותן לו לנהל קיוסק.
  • 3.
    מישהו מעיף תגובות,יש כאן צנזורה (ל"ת)
    דניאל 05/05/2021 23:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שבאמת אכפת לו שמח בשבילו שהוא מצליח ושימשיך להצליח 05/05/2021 21:41
    הגב לתגובה זו
    שבאמת אכפת לו שמח בשבילו שהוא מצליח ושימשיך להצליח מגיע לו
  • ייאמר לזכותו שהוא הצליח להרים את נטל הראיה. (ל"ת)
    אנגלנדר 06/05/2021 00:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עושים עסקים עם עגלון מוכר חלקי חילוף וטמבל (ל"ת)
    מסכנים האמירתים 05/05/2021 21:17
    הגב לתגובה זו
  • שר האוצר הטוב ביותר של מדינת ישראל לדורותיה (ל"ת)
    יוסי 05/05/2021 22:51
    הגב לתגובה זו
  • הקנאה זאת מחלה הכי קשה 05/05/2021 21:40
    הגב לתגובה זו
    הקנאה זאת מחלה הכי קשה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 6.8%, אנרג׳יקס יורדת 5.7% - מדד הבנקים מוסיף 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.7%, ת״א 90 מטפס 1.3%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.52%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


מדד ת״א ביטחוניות (החדש) במומנטום שלישי. זה מוביל אותנו לחשוב על הוויכוחים על התקציב בין האוצר למשרד הבטחון. תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז, האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.



אנלייט אנלייט אנרגיה 7.53%   ואנרג’יקס אנרג'יקס -5.83%   הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן.