עבודה מהבית
צילום: pixabay

מספר המשרות הפנויות עלה אך עדיין נמוך ב-30% מלפני הקורונה

בעקבות הקורונה נרשמה במחצית הראשונה של 2020 ירידה חדה במספר המשרות הפנויות; ברבעון השלישי התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. עם תום השנה נרשמו 66 אלף משרות פנויות, לעומת כ-100 אלף לפני הקורונה
סתיו קורן |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מפרסמת את דוח היצע וביקוש בשוק העבודה נכון לרבעון הרביעי של 2020, ונכון לשנת 2020 כולה. על פי הדוח, מספר המשרות הפנויות עלה ברבעון הרביעי של שנת 2020 ל-66 אלף משרות (לעומת 59.8 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020). יצוין כי ברבעונים הראשון והשני 2020 נרשמה ירידה חדה של יותר מ-50% במספר המשרות הפנויות בעקבות נגיף הקורונה והמשבר בשוק העבודה כתוצאה מכך, כאשר לפני הקורונה נרשמו כ-100 אלף משרות. ברבעון השלישי של 2020 התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. ברבעון הרביעי במרבית הסקטורים נמשכת עלייה במספר המשרות הפנויות וירידה ביחס בין היצע לביקוש לעומת הרבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות ירד ל-61.8 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.3 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.1 (לעומת 3.5 בשנה הקודמת). היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-5.1 (לעומת 2.9 בשנה הקודמת).

מנהלים

מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ברבעון הרביעי עלה ל-1.5 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 1.3 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-8.5, לעומת 7.0 ברבעון הקודם. הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח והיווה כ-59% מהביקוש למנהלים. מתוכם הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות, שיווק ופיתוח.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-1.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 2.0 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.9 (לעומת 4.5 בשנה הקודמת).

אקדמאים

ברבעון הרביעי מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ל-18.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 14.6 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-4.7, לעומת 5.7 ברבעון הקודם. בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל- 15.1 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 20.1 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה -5.1 לעומת 3.9 בשנה הקודמת).

הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT), והיווה כ- 52% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוך בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה.

פקידים כלליים ועובדי משרד

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד עלה ל- 5.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 4.1 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-6.6, לעומת 7.2 ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ירד ל-4.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 6.3 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.8, לעומת 4.2 בשנה הקודמת.

עובדי מכירות ושירותים

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל- 13.7 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 15.0 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-6.3, לעומת 5.9 ברבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל-15.6 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 30.2 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-5.0, לעומת 2.3 בשנה הקודמת.

עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים עלה ל-15.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 11.7 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.5, לעומת 4.2 ברבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ירד ל-13.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 20 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-3.4, לעומת 1.9 בשנה הקודמת.

היחס בין היצע לביקוש

היחס בין היצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 ירד ל-6.4, לעומת 7.1 ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 בקרב משלחי יד ידועים ירד ל-5.3, לעומת 5.8 ברבעון השלישי 2020. יצוין, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-18% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע.

מדד אמון הצרכנים במחצית השנייה של מרץ 2021

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.