נפט
צילום: iStock

האם קרנות הגידור מורידות את מחיר הנפט?

התחזיות האופטימיות לביקוש לזהב השחור מול המציאות שבה מדינות מתקשות להתאושש, ככל הנראה הביאו את קרנות הגידור להמר נגד מחיר הסחורה, שבשבוע שעבר ירדה בלמעלה מ-9%
ארז ליבנה | (2)

אחד האינדיקטורים הטובים ביותר לטרנדים כלכליים, הוא התנהגות מחירי הנפט. למה? פשוט. יותר נפט שדורשים בשווקים, אומר שישנה פעילות כלכלית ענפה יותר. המחיר נקבע כתוצאה מכמות הנפט הקיים במלאים, מול כמות הנפט החזויה לעוד 3 חודשים, ביחס לביקוש הנוכחי והעתידי.

אבל כמו כל מניה או סחורה אחרת, כוחות השוק משפיעים עליה מכיוונים שונים. עכשיו, ישנן הערכות לפיהן קרנות גידור ביצעו שורט נגד החוזים העתידיים של הנפט, בשל העובדה שהכלכלה העולמית לא מתאוששת.

בשבוע שעבר, החוזים העתידיים על הנפט הגולמי ירדו מרמה של 43.5 דולר לחבית, לרמה של 39.5 דולר לחבית. ירידה של כ-9%. החוזים על הנפט מסוג ברנט ירדו בשיעור דומה, מרמה של 46.5 דולר ל-42.3 דולר לחבית. בכל מקרה, למרות שהנפט היה בשיא בינואר, מאז התפרצות הקורונה הוא מתקשה להישאר מעל ה-40 דולר לחבית.

התפתחות מחיר הנפט (WTI) בעשור האחרון

 

הסיבה המרכזית לירידות של השבועות האחרונים הינה העודף הקיים במחסנים. זה חוזק על ידי ההודאה – הכנה יש לציין – של קרטל הנפט בראשות סעודיה, שהודה בחודש האחרון כי התחזיות להתאוששות כלכלית והצפי לצריכת נפט היו אופטימיות מדי. בתחזית החצי שנתית למחצית השנייה של 2020, לא מעט אנליסטים בשוק חזו שיהיו חוסרים גדולים של נפט לקראת סוף השנה. בינתיים, זה לא קורה.

 

הדבר השני שראוי לציין, הוא שבתחילת המגפה, סעודיה ורוסיה נכנסו למלחמת מחירים – שבה סעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם הגדילה משמעותית את תפוקת הנפט – מה שהביא באפריל לקריסת המחירים לראשונה בהיסטוריה מתחת ל-0 דולר לחבית. המחירים תיקנו לקראת פקיעת החוזים, אבל הנזק כבר נעשה. עכשיו הם פשוט הודו שהם טעו שוב. בלי קשר, המחיר השלילי הוביל לזעזוע בשווקים, שאת משמעותו התעשייה עצמה טרם הבינה על בורייה.

 

השוק שעליו בנתה תעשיית הנפט שיוציא אותה מהתחתית זה השוק האמריקאי. בינתיים, ארצות הברית לא מתאוששת. להפך. המגפה מכה שם ללא רחם, כשהתחזיות לתמותה מהמגפה עלתה מ-200,000 בני אדם עד נובמבר, ללמעלה מ-400,000 עד סוף השנה.

 

עוד נושא שמכביד על מחיר הנפט הוא הקונטנגו, או הפער שבין מחיר הסחורה בעת שנרכש לבין תאריך האספקה, מעיד כי יש יותר מדי נפט בשווקים. הקונטנגו, לפי האנליסט ג'ון קמפ מרויטרס, עמד על 0.48 דולר לחבית במחצית הראשונה של השנה. הפער הזה צפוי כרגע לעלות לסביבות 2 דולר לחבית מנובמבר הקרוב ועד מאי 2021.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

"המצב הוביל לכך שמנהלי קרנות הגידור סבורים שמחירי הנפט ימשיכו לרדת", אמר קמפ. "הקרנות הגבירו את השורטים על הסקטור בחודשיים האחרונים".

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נהגוס 06/09/2020 15:28
    הגב לתגובה זו
    בינתיים נהגים ממלאים בנזין כרגיל ובגלל הקורונה חלק מהאנשים עברו מנסיעה באוטובוס לנסיעה ברכב הפרטי.
  • 1.
    שמוליק 06/09/2020 11:19
    הגב לתגובה זו
    שהגיעו לשיאים שניה לפני התפוצצות הבועה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.