קמעונאות ב-2019
צילום: iStock

ג'יי. סי. פני בדרך לפשיטת רגל, המניה מתרסקת לשפל חדש

ברקע לנתוני המכירות הקמעונאיות הגרועים בחודש מרץ, חברות הקמעונאות הוותיקות בארה"ב מתרסקות הערב. עבור ג'יי.סי.פני, שגם ככה סבלה בשנים האחרונות מהתחרות הגדולה עם אמזון, ייתכן כי מדובר בסוף המסלול. במקביל, אמזון ממשיכה לטפס לשיאים
ניצן כהן | (6)
נושאים בכתבה אינטר קמעונאות

אם התחרות עם אמזון פגעה משמעותית בחברות הקמעונאות הוותיקות בעשור האחרון, נראה כי האירועים האחרונים סביב נגיף הקורונה מהווים "מכת מוות" לתעשייה זו. ע"פ הדיווחים האחרונים בארה"ב, חברת הקמעונאות ג'יי.סי.פני (סימול:JCP) קרובה להכריז על עצמה כפושטת רגל. מניית החברה מתרסקת כעת ב-28% בתגובה לדיווחים ומשלימה צניחה של יותר מ-80% מתחילת 2020. 

החברה אינה עומדת בשלב זה בקריטריונים לקבלת סיוע ממשלתי ולכן יתרות המזומנים שלה לא יאפשרו לה לתמוך בפעילות מתמשכת ולכן בכוונתה לבקש הגנה מפני הנושים. בחודש שעבר משכה החברה 1.25 מיליארד דולר ממסגרות האשראי שעומדות לרשותה, מהלך שעורר כבר דאגה בקרב המערכת הבנקאית בארה"ב.

החברה שמרכזה ממוקם בטקסס ומעסיקה קרוב ל-95 אלף עובדים בארה"ב, מחזיקה כעת במספיק מזומנים לחודשים הקרובים אך ככל שהמגבלות התנועה ימשכו בארה"ב, החברה תיאלץ להשאיר את 850 החנויות שלה סגורות מה שמעלה חשש כי לא יותיר לה די אוויר לחזור לפעילות עם הסרת מגבלות התנועה. 

דובר מטעם החברה מסר לכלי התקשורת כי מאז המחצית השניה של 2019, החברה מנהלת שיח עם הנושים שלה במטרה להאריך את זמן הפירעון של החובות במטרה לחזק את המאזן שלה ולאפשר לה חופש פעולה נרחב יותר בפיתוח עסקי הליבה. "התפרצות הווירוס יצרה אתגר בלתי צפוי לחברה שנושאת עיניה לחזרה לשיגרה".

בתחילת השנה החברה נכשלה בניסיון לפרוש מחדש חוב של 4 מיליארד דולר לשורה של בנקים ולהאריך את זמן פירעון החוב ולרווח את התשלומים וזאת כדי לאפשר לה ליישם תוכנית הבראה שאמורה הייתה לעזור לה להתמודד עם אתגרי הסחר הדיגטלי.

החברה אמורה לשלם מחר 12 מיליון דולר לבנקים ובחודש יוני היא אמורה לפרוע למחזיקי האג"ח תשלום בהיקף של 105 מיליון דולר. החברה נאנקת תחת הוצאות ריבית של 300 מיליון דולר מידי שנה וזאת ללא תשלומי קרן חוב. מרבית החוב של החברה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר אמור להיפרע בשנת 2023.

המניות של החברות הוותיקות בתחום הקמעונאות נופלות כעת בתגובה לדיווחים.  מניית קוהל'ס (סימול:KSS) יורדת בקרוב ל-10%. מייסיז' (סימול:M) מאבדת 8%, בד בת אנד ביונד (סימול:BBBY) נופלת ב-15%. טרגט (סימול:TGT) יורדת ב-2.7%. נציין כי נתוני המכירות הרשמיים לחודש מרץ, שפורסמו מוקדם יותר היום, מוסיפים ללחץ (לכתבה המלאה).

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נח (אמונים) 16/04/2020 08:41
    הגב לתגובה זו
    ...
  • 4.
    f 16/04/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שסתם גזענים...אולי בעצם כן ומקבלים את העונש.
  • 3.
    אסון גלובלי זה אמזון 16/04/2020 04:42
    הגב לתגובה זו
    לא מבין למה לא מטפלים במונופולים
  • 2.
    אחרי j c peny מייסיס בתור (ל"ת)
    קש 15/04/2020 19:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 15/04/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    שווי השוק שלה בסה"כ 100 מיליון דולר. מניות החברה בנסיגה כבר משנת 2012 , זו דוגמא לחברה שלא ידעה להתאים את עצמה לתחרות הגוברת בסקטור.
  • ליאור 16/04/2020 00:15
    הגב לתגובה זו
    לחברה 95 אלף עובדים ושוכרת מאות אלפי מטרים עבור החנויות שלה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.