אייל חנקין עזריאלי
צילום: אמיר רון

עזריאלי: תוצאות טובות ל-2019, מה יקרה ב-2020?

הכנסות החברה צמחו ב-29% ל-1.32 מיליארד שקל, הרווח הנקי קפץ ל-1.1 מיליארד שקל; ה-NOI של החברה עלה ב-5% והסתכם ב-408 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (2)
נושאים בכתבה עזריאלי קבוצה

חברת עזריאלי קבוצה -0.46%  מפרסמת את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2019. בהם הציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בתחתונה, עם עלייה של 29% בהכנסות, וזינוק של 139% ברווח הנקי, בעיקר הודות לרווחי שיערוך משמעותיים במהלך הרבעון. 

הכנסות הקבוצה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-1.32 מיליארד שקל, עליה של כ-29% לעומת הכנסות של כ-1.02 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מרווחי שיערוך של כ-726 מיליון שקל אותם רשמה החברה במהלך הרבעון, לעומת כ-254 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-139%, לעומת כ-460 מיליון שקל ברבעון הרביעי אשתקד. מרבית הגידול מיוחס לעלייה ברווחי השערוך אותם רשמה החברה במהלך הרבעון. הרווח הנקי מפעילות (בנטרול עליית שווי נדל"ן להשקעה ורווח ההון ממכירת סופרגז) עלה בכ-22% והסתכם בכ-262 מיליון שקל לעומת כ-215 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018.

תזרים המזומנים של החברה מפעילות הנדל"ן (FFO) צנח בכ-29% לכ-314 מיליון שקל, בהשוואה לכ-443 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. זאת כתוצאה מאכלוס הדיור המוגן, עזריאלי מודיעין, ברבעון המקביל אשתקד.

ה-NOI של החברה גדל בכ-5% והסתכם בכ-408 מיליון שקל, לעומת כ-388 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח לפני מסים של החברה עמד על כ-997 מיליון שקל, גידול של כ-73%, ביחס לכ-575 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

התפשטות נגיף הקורנה

להערכת החברה, היה והתפשטות נגיף הקורונה תלך ותחריף לאורך זמן, הרי שלהשלכותיה עלולות להיות השפעות שליליות מהותיות על הכלכלה העולמית, לרבות על חלק מהשווקים והענפים בהם פועלת החברה, כמו גם על חלק מהשוכרים בנכסי הקבוצה. הנהלת החברה מעריכה, כי לאור איתנותה הפיננסית, הבאה לידי ביטוי בסך המזומנים ושווה מזומנים שברשותה, שיעור מינוף נמוך והיקף משמעותי של נכסים בלתי משועבדים, מח"מ הלוואות ארוך ולאור הפיזור הרחב של תיק הנכסים שבבעלות החברה, מגוון השוכרים ותחומי הפעילות, פוחת היקף החשיפה של עסקי הקבוצה למשבר ו/או לחוסר יציבות משמעותיים בשל התפשטות נגיף הקורונה. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דירה=קורת גג 27/03/2020 19:15
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 1.
    יגאל 25/03/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
    .
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, אולם הכניסה, צילום: מנדי הניג
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא -0.53%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.