משה כחלון
צילום: מפלגת כולנו

משרד האוצר הקים קרן הלוואות לנפגעי הקורונה בסך 4 מיליארד שקל

משרד האוצר התעורר ומקים קרן להלוואות לנפגעים - בוקר טוב מר כחלון, אנחנו שמחים שאתה משמיע קול; אבל, האם יש מקום לקרן הזו? - פרופ' מואב סבור שלא
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה משה כחלון קורונה

לאחר שראש הממשלה הפתיע היום עם הכרזה על הכוונה להקים קרן סיוע לנפגעי הקורונה, מיישר משרד האוצר קו ומקים קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל. הקרן לא תעמיד סיוע ישיר לנפגעי הקורונה אלא תהיה קרן שתעמיד ערבות מדינה למערכת הבנקאית על הלוואות שתעמיד לנפגעי הקורונה.

 

הקרן תפעל להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור מוגדל של ערבות מדינה, ותוך 9 ימי עבודה. העמדת הלוואות בהיקף של עד 2 מיליארד שקל תתאפשר באופן מידי כשסיוע נוסף יינתן לפי הצורך בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. 

 

במסגרת המסלול הייעודי, שייפתח בתיאום עם בנק ישראל, יועמדו על ידי הבנקים הלוואות לעסקים כהלוואות גישור בפריסה של עד 5 שנים ואפשרות לתחילת החזרי הקרן לאחר חצי שנה ממועד העמדת ההלוואה.

 

ערבות המדינה תהיה בשיעור של 85% מכל הלוואה כשדרישת הביטחונות תהיה לעד 10% מההלוואה בלבד. האוצר יחייב את המערכת הבנקאית להעמיד את ההלוואה תוך 9 ימי עבודה.

 

בהערכת המצב לקחו חלק סגן שר האוצר יצחק כהן, נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש רשות ניירות ערך ענת גואטה, מנהל רשות המסים ערן יעקב, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על השכר קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.

 

החשב הכללי, רוני חזקיהו, ציין כי "אגף החשב הכללי יסייע ככל שניתן על מנת לספק מענה לצרכי האשראי העולים בשל הפגיעה התזרימית הנובעת מההשפעות הגלובליות של התפרצות הנגיף, וזאת באמצעות קרן ההלוואות בערבות המדינה, המספקת מענה לעסקים במשק בשגרה ובחירום".

 

שר האוצר, משה כחלון: "אנו פועלים במגוון כלים על מנת לוודא שכלכלת ישראל תישאר איתנה אל מול האירועים. אין ספק כי העובדה שמשבר הקורונה העולמי פוגש את ישראל עם כלכלה חזקה, שיעור אבטלה נמוך, דירוג אשראי גבוה ויחס חוב תוצר הממשיך לרדת, יסייע בידינו לצלוח אותו תוך פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית"

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך התכנסו היום להערכת מצב נוספת לבחינת התמודדות המשק הישראלי עם התפרצות נגיף הקורונה. בתום הדיון הנחה שר האוצר, משה כחלון, את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפתוח מסלול ייעודי בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתו יועמדו הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוי קובי 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    השמח לעזרה בטלפון ולמי פונים ?
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.