משה כחלון
צילום: מפלגת כולנו

משרד האוצר הקים קרן הלוואות לנפגעי הקורונה בסך 4 מיליארד שקל

משרד האוצר התעורר ומקים קרן להלוואות לנפגעים - בוקר טוב מר כחלון, אנחנו שמחים שאתה משמיע קול; אבל, האם יש מקום לקרן הזו? - פרופ' מואב סבור שלא
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה משה כחלון קורונה

לאחר שראש הממשלה הפתיע היום עם הכרזה על הכוונה להקים קרן סיוע לנפגעי הקורונה, מיישר משרד האוצר קו ומקים קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל. הקרן לא תעמיד סיוע ישיר לנפגעי הקורונה אלא תהיה קרן שתעמיד ערבות מדינה למערכת הבנקאית על הלוואות שתעמיד לנפגעי הקורונה.

 

הקרן תפעל להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור מוגדל של ערבות מדינה, ותוך 9 ימי עבודה. העמדת הלוואות בהיקף של עד 2 מיליארד שקל תתאפשר באופן מידי כשסיוע נוסף יינתן לפי הצורך בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. 

 

במסגרת המסלול הייעודי, שייפתח בתיאום עם בנק ישראל, יועמדו על ידי הבנקים הלוואות לעסקים כהלוואות גישור בפריסה של עד 5 שנים ואפשרות לתחילת החזרי הקרן לאחר חצי שנה ממועד העמדת ההלוואה.

 

ערבות המדינה תהיה בשיעור של 85% מכל הלוואה כשדרישת הביטחונות תהיה לעד 10% מההלוואה בלבד. האוצר יחייב את המערכת הבנקאית להעמיד את ההלוואה תוך 9 ימי עבודה.

 

בהערכת המצב לקחו חלק סגן שר האוצר יצחק כהן, נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש רשות ניירות ערך ענת גואטה, מנהל רשות המסים ערן יעקב, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על השכר קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.

 

החשב הכללי, רוני חזקיהו, ציין כי "אגף החשב הכללי יסייע ככל שניתן על מנת לספק מענה לצרכי האשראי העולים בשל הפגיעה התזרימית הנובעת מההשפעות הגלובליות של התפרצות הנגיף, וזאת באמצעות קרן ההלוואות בערבות המדינה, המספקת מענה לעסקים במשק בשגרה ובחירום".

 

שר האוצר, משה כחלון: "אנו פועלים במגוון כלים על מנת לוודא שכלכלת ישראל תישאר איתנה אל מול האירועים. אין ספק כי העובדה שמשבר הקורונה העולמי פוגש את ישראל עם כלכלה חזקה, שיעור אבטלה נמוך, דירוג אשראי גבוה ויחס חוב תוצר הממשיך לרדת, יסייע בידינו לצלוח אותו תוך פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית"

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך התכנסו היום להערכת מצב נוספת לבחינת התמודדות המשק הישראלי עם התפרצות נגיף הקורונה. בתום הדיון הנחה שר האוצר, משה כחלון, את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפתוח מסלול ייעודי בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתו יועמדו הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוי קובי 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    השמח לעזרה בטלפון ולמי פונים ?
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.