משה כחלון
צילום: מפלגת כולנו

משרד האוצר הקים קרן הלוואות לנפגעי הקורונה בסך 4 מיליארד שקל

משרד האוצר התעורר ומקים קרן להלוואות לנפגעים - בוקר טוב מר כחלון, אנחנו שמחים שאתה משמיע קול; אבל, האם יש מקום לקרן הזו? - פרופ' מואב סבור שלא
ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה משה כחלון קורונה

לאחר שראש הממשלה הפתיע היום עם הכרזה על הכוונה להקים קרן סיוע לנפגעי הקורונה, מיישר משרד האוצר קו ומקים קרן סיוע בהיקף של 4 מיליארד שקל. הקרן לא תעמיד סיוע ישיר לנפגעי הקורונה אלא תהיה קרן שתעמיד ערבות מדינה למערכת הבנקאית על הלוואות שתעמיד לנפגעי הקורונה.

 

הקרן תפעל להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור מוגדל של ערבות מדינה, ותוך 9 ימי עבודה. העמדת הלוואות בהיקף של עד 2 מיליארד שקל תתאפשר באופן מידי כשסיוע נוסף יינתן לפי הצורך בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. 

 

במסגרת המסלול הייעודי, שייפתח בתיאום עם בנק ישראל, יועמדו על ידי הבנקים הלוואות לעסקים כהלוואות גישור בפריסה של עד 5 שנים ואפשרות לתחילת החזרי הקרן לאחר חצי שנה ממועד העמדת ההלוואה.

 

ערבות המדינה תהיה בשיעור של 85% מכל הלוואה כשדרישת הביטחונות תהיה לעד 10% מההלוואה בלבד. האוצר יחייב את המערכת הבנקאית להעמיד את ההלוואה תוך 9 ימי עבודה.

 

בהערכת המצב לקחו חלק סגן שר האוצר יצחק כהן, נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, ראש רשות ניירות ערך ענת גואטה, מנהל רשות המסים ערן יעקב, הממונה על התקציבים שאול מרידור, החשב הכללי רוני חזקיהו, הממונה על השכר קובי בר נתן, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.

 

החשב הכללי, רוני חזקיהו, ציין כי "אגף החשב הכללי יסייע ככל שניתן על מנת לספק מענה לצרכי האשראי העולים בשל הפגיעה התזרימית הנובעת מההשפעות הגלובליות של התפרצות הנגיף, וזאת באמצעות קרן ההלוואות בערבות המדינה, המספקת מענה לעסקים במשק בשגרה ובחירום".

 

שר האוצר, משה כחלון: "אנו פועלים במגוון כלים על מנת לוודא שכלכלת ישראל תישאר איתנה אל מול האירועים. אין ספק כי העובדה שמשבר הקורונה העולמי פוגש את ישראל עם כלכלה חזקה, שיעור אבטלה נמוך, דירוג אשראי גבוה ויחס חוב תוצר הממשיך לרדת, יסייע בידינו לצלוח אותו תוך פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית"

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, בנק ישראל, רשות המסים ורשות ניירות ערך התכנסו היום להערכת מצב נוספת לבחינת התמודדות המשק הישראלי עם התפרצות נגיף הקורונה. בתום הדיון הנחה שר האוצר, משה כחלון, את החשב הכללי, רוני חזקיהו, לפתוח מסלול ייעודי בקרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, במסגרתו יועמדו הלוואות בערבות מדינה לעסקים שנקלעו לקשיים תזרימיים כתוצאה מהשפעות התפרצות נגיף הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לוי קובי 10/03/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    השמח לעזרה בטלפון ולמי פונים ?
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.