ירידות מסחר בורסה עליות שוק ההון
צילום: Istock

ת"א 35 חזר לרמת השפל שנרשמה בחודש דצמבר 2018

התפשטות נגיף הקורונה בעולם, הבידוד רחב ההיקף אליו הוכנס חלק גדול מהאוכלוסיה, הפגיעה בשרשרת האספקה והחשש מפני הפגיעה שעדיין לא ידועה - כל אלו מחקו תשואות של יותר משנה
ערן סוקול | (4)

מדד ת"א 35 יורד כעת בכ-3.8% ומשלים צניחה של כ-12% מתחילת השנה. בכך בעצם חוזר המדד לרמת השפל שנרשמה בחודש דצמבר 2018, אז נרשמו ירידות חדות בשווקים על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין והיפוך עקום תשואות האג"ח בארה"ב - סימן שמאותת על מיתון מתקרב.

מדד ת"א 35 חזר לרמת השפל של סוף 2018

נזכיר, כי בסופו של דבר לא היה מיתון, רק חששות ולאחר הירידות החדות של דצמבר 2018, נרשמו עליות שערים חדות בתחילת 2019 ומאז, למרות כל החששות (שהתחלפו מדי פעם) השוק המשיך לעולת עד רמת השיא שנרשמה ממש לפני שהתפרצות הקורונה התחילה לחלחל לשווקי ההון - כאשר ב-12 בפברואר (לפני פחות מחודש) מדד ת"א 35 ננעל ברמה של 1,751.79 נקודות - רמת שיא של כל הזמנים.

אז כן. כנראה תהיה פגיעה בכלכלה הגלובלית, אבל החדשות הטובות הן שכבר ידענו ימים גרועים יותר בעבר, והשוק התאושש, לעיתים אף מהר מאד. כמו למשל בסוף 2018.

הירידות החדות ביותר במדד ת"א 35 (ת"א 25 בעבר) בשלושת העשורים האחרונים

נכון לכרגע נראה שאנחנו לא לקראת אחד הימים הנוראיים בהיסטוריה

בכל אופן, נכון לכרגע נדמה ששיא המכירות כבר מאחורינו. חלק רחב מהציבור, ככל הנראה, צפה בדיווחים הבלתי פוסקים בחדשות סוף השבוע והניתוחים השונים אודות הפגיעה הצפויה בכלכלה הגלובלית ודבר ראשון על הבוקר הזרים הוראות מכירה.

"תמכור! עכשיו! בכל מחיר! נו!" - ככה נשמעת שיחה מהסוג הזה עם היועץ או הברוקר (מניסיון). זאת בדיוק ההזדמנות שמשקיעים רבים ממתינים לה. מה שמכונה היסטריה. 

אז בבוקר המדדים צללו. וחלק מהמשקיעים, מי שחשש מאד, אבל עדיין לא היה בטוח שהוא צריך למכור, השתכנע כשראה את המסכים האדומים. ואז הגיעו הקונים.

אם היום ברמת השפל מדד ת"א 35 ירד בכ-6.8%, אז נכון לכרגע המדד יורד בכ-3.8% "בלבד". טוב, זאת עדיין ירידה חדה מאד, נכון. אבל מאותה רמת שפל המדד כבר עלה בכ-3%.

האם זה אומר שהירידות כבר מאחורינו? ממש לא בטוח. אבל לפחות נכון להיום, נראה שהגרוע מכל כבר נגמר. המשקיעים המוסדיים מצידם, ככל הנראה ימשיכו לקנות ני"ע בימים מסוג זה, ברגע שירגישו שנגמרה ההיסטריה.

זה מה שחושבים האנליסטים

> "יש דם ברחובות זה הזמן לקנות מניות; לפעול ממקום רציונאלי"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

> "כשתגובת השווקים כל כך אלימה, זה יוצר הזדמנות קנייה"

> "בסיומו של מחזור הירידות נהיה במקום גבוה מכפי שהתחלנו אותו"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Aש.ק 08/03/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
    אני בבורסה 61שנה לי זה היום הכי גרוע
  • 2.
    זה הזמן לאסוף עוד ועוד ת"א לונג פי 3 יומי (ל"ת)
    עופר 08/03/2020 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זמן מט"ח!!! (ל"ת)
    א. ב. 08/03/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
  • עדיף כסף בעו"ש ולא לגעת בהרבה ממנו .. (ל"ת)
    עדיף כסף בעו"ש 08/03/2020 16:05
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?