קורונה מגפה מחלה וירוס
צילום: Dimitri Karastelev, Unsplash
משבר הקורונה

הקפיצה בנדבקים בקורונה: "הכללה של מקרים חשודים ולא ודאיים"

לטענת הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, הדיווח אמש על כ-15 אלף מקרי הדבקה נוספים אינם מעידים על התפשטות חמורה במחלה. אלא בשל שינוי שעשו השלטונות הסיניים בהגדרת החולים
ארז ליבנה | (4)

ביממה האחרונה דיווחו השלטונות בסין על עלייה משמעותית של כ-15 אלף נדבקים בווירוס הקורונה, או בשמו החדש: COVID-19. בנוסף, מתו למעלה מפי 2 מאשר בכל יום אחר, כשהתמותה ביממה האחרונה בלבד עומדת על 242 מתים. אבל האם הם מעידים על התפשטות מסוכנת של הנגיף?

 

הנתונים הלאומיים הסיניים טרם פורסמו, אך ככל הנראה שהם עוקבים אחר דפוס דומה מאחר ומחוז חוביי אחראי לרוב המקרים של COVID-19 בסין ולכמעט כל מקרי המוות. הנתונים הפילו היום את השווקים באסיה וגם החוזים העתידיים בוול סטריט הגיעו לנמוך יומי של 1.1%.

 

"הקפיצה משקפת עתה את הכללתם של חולים שאובחנו באמצעים קליניים בלבד, כמו צילומי רנטגן, ולא בבדיקת מעבדה חד משמעיות", קובע הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן. "מבחינת השינוי בסיווג החולים, מדובר עתה בהכללה של מקרים חשודים, ללא אישרור על פי בדיקת מעבדה של דגימה שנלקחה מהחולה האפשרי – מהאף או מהגרון – ולא רק הכללת מקרים שאושרו בפועל על ידי בדיקת מעבדה חד-משמעית.

 

"המשמעות היא שעתה כל זיהום ריאתי שנצפה ברנטגן או ב-CT יסווג כקורונה ווירוס. לכן, העלייה במספרים לא בהכרח רומזת על כך שהתפשטות הנגיף הואצה לאחרונה. אם זה היה המקרה, ניתן היה לצפות לראות עלייה מתמשכת במספר בדיקות המעבדה החוזרות עם תשובה חיוביות. במקום זאת, מספר המקרים הללו ירד עד לאחרונה", הוסיף.

 

"כמובן שעדיין קיימת מידת אי וודאות רבה לגבי הדיוק של הנתונים הרשמיים והן לגבי התפתחות הנגיף בעתיד", קובע בפמן. "הדברים עשויים להתבהר מעט לאחר שיהיו עוד כמה ימים של נתונים חדשים בעזרת ההגדרה הרחבה יותר של מקרי COVID-19.

 

"אך לעת עתה, לא נראה כי הנתונים האחרונים סותרים את הסימנים שהיו עד לאחרונה לפיהם התפשטות הנגיף מאטה. יתר על כן, אפילו על פי הנתונים החדשים, מספר המחלימים המשיך לעלות בקצב מהיר יותר מאשר מקרי מוות, מה שמוסיף עדות לכך שהנגיף קטלני פחות, ככל הנראה, ממה שחששו תחילה. מכיוון שכך, לא צפוי שהקפיצה במקרים המדווחים תמנע בהכרח התחלה של השבת העסקים לפעילות באופן הדרגתי וזהיר".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כן. זו שיטת הסיווג 13/02/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
    שינוי שיטת הסיווג מוזכר היום כמעט בכל אתר חדשות בעולם. (וזה די משעשע שהכתבה מייחסת את המידע על זה לד"ר גיל בפמן...) אז העניין די פשוט. עד היום כדי להגיד שמישהו חולה בקורונה היה צריך בדיקת RNA שתראה שהנגיף נמצא בגופו. עכשו מספיק שבדיקת CT תראה שיש בלגן בריאות - והופה - הבנאדם מוגדר כחולה קורונה (ומטופל בהתאם!) לכן הקפיצה מ 2000-3000 נדבקים ביום ל 15407 בתאריך 12.2.2020 לכן גם הקפיצה מבערך 100 מתים ביום ל 255 (או 242. תלוי את מי שאלת). כי קודם אנשים סתם מתו מסיבוכי נשימה ועכשו סיבת המוות נרשמת כנגיף קורונה גם בלי שיש זיהוי ודאי של הנגיף.
  • רופא, איכילוב 13/02/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    אם אין זמן ומשאבים לאבחן מי חולה במה, יאשפזו גם את חולי השפעת עם חולי הקורונה באותם בתי חולים והתוצאה תהיה הדבקה של חולי השפעת בקורונה וההפך
  • 2.
    בן 13/02/2020 16:02
    הגב לתגובה זו
    הסינים מודעים שיש יותר חולים ויש יותר מתים, וישר מוצאים למה השוק צריך לעלות. אומרים להם מתים יותר, ואתה מחרטט על שינוי סיווג שמה שינוי סיווג. כל השוק הזה בועה, ועל הכתבים מתאימים את התוכן למה שהם רוצים לראות. אומרים יותר מתים, אתה אומר מה פתאום...שינוי סיווג....זה סתם מתים. אומרים יותר נדבקים..אתה אוצר מה פתאום זה סתם הגדרה.....חרטא כל האתר הזה ביזפורטל והכתבים שלו
  • 1.
    בולשיט (ל"ת)
    אנונימי 13/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.