רדקום מגדילה הכנסות ומקטינה הפסדים
רדקום חברת רדקום, המפתחת מערכות לבדיקת מערכות תקשורת, מדווחת על הכנסות של 9 מיליון דורל ברבעון האחרון של 2019, והכנסות של 33 מיליון דולר בשנת 2019. "אנו מסכמים את שנת 2019 עם רבעון יציב, ועמידה ברף העליון של תחזית ההכנסות", אומר אייל הררי, מנכ"ל החברה - "במהלך השנה, הרחבנו את בסיס הלקוחות שלנו ליפן ורוסיה והשקענו בצורה משמעותית במחקר ובפיתוח
"ההשקעה במחקר ופיתוח נועדה לחזק את פתרונות ה-5G שלנו. השקעה זו תאפשר לנו לייצר חדשנות ולספק ערך ממשי לספקי שירותי התקשורת המעוניינים להטמיע פתרונות הבטחת שירות מבוססי ענן בשלבים המוקדמים להטמעת 5G. אנו כבר מקדמים מספר הזדמנויות עסקיות להטמעת פתרונותינו ב-5G וצופים כי הזדמנויות נוספות תגענה ככל שמפעילות התקשורת יגדילו את השקעתן בפריסת רשתות 5G במהלך 2020.
"ההתקשרויות האחרונות שלנו עם לקוחות לצד האסטרטגיה שלנו לחתימת הסכמים רב שנתיים הכוללים הכנסות מתמשכות מייצרים עבורנו נראות טובה יותר לקראת השנה הקרובה. בהתבסס על כך, אנו מציבים תחזית הכנסות שנתית ל-2020 בטווח של 35-38 מיליון דולר".
גידול משמעותי ברבעון הרביעי
הכנסות: היקף ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכם ב-9 מיליון דולר, בהשוואה ל-4 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2018. ההפסד הנקי על בסיס GAAP ירד והסתכם ב-1.1 מיליון דולר או 8 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס GAAP של 4.1 מיליון דולר או 30 סנט למניה בדילול מלא, ברבעון הרביעי של 2018.
- מנכ״ל רדקום: "ה־100 מיליון דולר בקופה - לרכישה מתוכננת שתפתח לנו שווקים חדשים"
- רדקום מזנקת אחרי שהעלתה תחזית ועקפה את הצפי ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP ירד והסתכם ב- 0.5 מיליון דולר, או 4 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס Non-GAAP של 3.7 מיליון דולר או 27 סנט למניה בדילול מלא ברבעון הרביעי של 2018.
מזומנים: נכון ליום 31 בדצמבר, 2019, היו בידי החברה מזומנים, שווי מזומנים ופיקדון בנקאי לזמן קצר בהיקף של 69.3 מיליון דולר, ללא חוב.
בשנת 2019 כולה הסתכמו ב-33 מיליון דולר, בהשוואה ל-34.1 מיליון דולר בשנת 2018. ההפסד הנקי על בסיס GAAP לשנת 2019 הסתכם ב- 6.8 מיליון דולר או 50 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס GAAP של 2.4 מיליון דולר או 18 סנט למניה בדילול מלא בשנת 2018. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP לשנת 2019 הסתכם ב-4.6 מיליון דולר, או 33 סנט למניה בדילול מלא, בהשוואה להפסד נקי על בסיס Non-GAAP של 0.3 מיליון דולר או 2 סנט למניה בדילול מלא בשנת 2018.
- 1.עוד חברת זבל מבית זיסאפל שלא תגיע לכלום ! (ל"ת)חנטרישים 13/02/2020 20:38הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
