בנק ישראל: המצב בארץ טוב, הבעיה - הפוליטיקאים והכלכלה הגלובלית
בנק ישראל מפרסם היום את דוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2019 - בשורה התחתונה, לפי כלכלני הבנק יציבות המערכת הפיננסית נשמרת ברמה בינונית, ללא שינוי ביחס למחצית הראשונה של השנה. על פי הדוח - בגדול המצב בארץ טוב, הבעיה היא הפוליטיקאים והכלכלה הגלובלית, בשוק המניות צפוי תיקון, בשוק האג"ח יש עיוות, רמת הנזילות בבורסה השתפרה במעט אך עדיין נמוכה והיחס בין מחירי הדירות לשכר הממוצע נמצא במגמת ירידה. הסיכון המרכזי למשק: חוב המשכנתאות התופח והאשראי החוץ בנקאי.
"בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי ובהיותו משק קטן ופתוח, אנו מעריכים שהסיכונים מהסביבה העולמית, המרצה מחודשת לעלייה במחירי הנכסים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה שנמשכת בארץ ובעולם ואי-ודאות פוליטית, הם הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל בטווחים הבינוני והארוך", כותבים כלכלני הבנק.
מדד הלחץ הפיננסי - לחץ נמוך יחסית בשנה האחרונה
מקור: בנק ישראל
בגדול המצב בארץ טוב, הבעיה היא הפוליטיקאים והכלכלה הגלובלית
המשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי, שיעור האבטלה ממשיך לרדת והביטחון התעסוקתי גבוה. האינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. חברות דרוג האשראי אשררו את הדרוג הגבוה של המשק הישראלי וציינו את תרומת ההי-טק לצמיחת המשק, את עמידות המשק לזעזועים ואת חלקו הנמוך של החוב החיצוני ביחס לתוצר, כשיקולים שתומכים בהחלטתם.
אולם לצד אלה צוינו החולשות, הגירעון הממשלתי הגבוה ביחס ליעד והמציאות הפוליטית-שלטונית שמקשה על ביצוע שינויים פיסקליים נחוצים. בנוסף, התחזיות להמשך הצמיחה במחצית הנסקרת עודכנו כלפי מטה, במקביל להורדתן בעולם על ידי הגופים הבינלאומיים המרכזיים.
שוק המניות - צפו לתיקון
ההתפתחויות במחירי הנכסים בישראל ממשיכות להעיד על רמת סיכון בינונית בערוץ זה. הסיכונים בשוק המניות מצויים מתחת לממוצע ארוך הטווח, אולם בבנק ישראל מציינים כי מאחר והגורם המרכזי לכך הוא ירידה ברווחיות החברות, בעוד ששווי השוק שמר על יציבות יחסית, לא מן הנמנע שהתיקון יגיע בצורה של ירידה במחירי המניות.
סימנים להערכת חסר של הסיכונים בשוק האג"ח הקונצרני
בשוק אג"ח החברות יש סימנים להערכת חסר של הסיכונים. בבנק ישראל מציינים כי המרווח הממוצע של המגזר העסקי ירד לכ-2.8% ושל המגזר העסקי הלא פיננסי לכ-2% (במחצית הראשונה עמד על 3% ו-2.5% בהתאמה) ונמצא ברמה נמוכה מאוד, אם כי גבוהה מזו שנצפתה ערב המשבר הפיננסי - בסוף 2007.
ראוי להתעכב על מרווח האג"ח בדירוג BBB, שכן במהלך השנה הוא ירד מכ-0.95% לרמה של 0.6%. לצד הירידה במרווחים בדירוגים אלה, עלו במעט במחצית השנייה של השנה המרווחים בדירוג A, כך שהפער בין מרווח האג"ח בדירוג BBB למרווח האג"ח בדירוג A הצטמצם. על רקע זה ועל רקע התרחבות הפער בין מרווח האג"ח בדירוג A למרווח האג"ח בדירוג AAA, מעריכים בבנק כי המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני מבטאים באופן חלקי את ההפרדה בין רמות הסיכון בדירוגים השונים.
שיפור ברמת הנזילות בבורסה
סיכוני הנזילות בשווקים הפיננסיים ובפירמות ממשיכים להתקיים בעוצמה בינונית. נתונים מהמחצית השנייה מעידים על שיפור מסוים ברמת הנזילות בשווקים הפיננסיים, למרות שבהסתכלות היסטורית, הנזילות ברוב שוקי הנכסים הפיננסיים בישראל נותרה נמוכה.
היחס בין מחירי הדירות לשכר הממוצע נמצא במגמת ירידה
לאחר חצי שנה של ירידות רצופות (יולי עד דצמבר 2018) שינה מדד מחירי הדירות כיוון ועלה מאז ינואר 2019 (למעט ירידה חד פעמית ביוני). באוגוסט 2019 עמד שיעור העלייה השנתי של מחירי הדירות על 1.9%, אך בשנתיים האחרונות מחירי הדירות לא עלו. גם יחס מחיר הדירה לשכר הממוצע למשרת שכיר ישראלי, נמצא בירידה, כשקצב עליית השכר השנתי עמד באוגוסט 2019 על 2.5%.
הסיכון המרכזי למשק - החוב הגבוה
הסיכון שנשקף ליציבות הפיננסית מערוץ האשראי נותר ללא שינוי, ברמה בינונית-גבוהה. החוב של המגזר העסקי לתוצר ולתוצר העסקי נותר כמעט ללא שינוי, תוך המשך הגידול בחשיפת המערכת הפיננסית לאשראי לדיור, שמהווה מרכיב משמעותי במאזני הבנקים בישראל וגידול באשראי שלא לדיור, שמקורו בערוץ החוץ-בנקאי.
רמת הסיכון במחצית השניה של 2019 ביחס למחצית הראשונה של השנה
מקור: בנק ישראל
- 3.מה זה מד לחץ פיננסי? (ל"ת)עמי 20/12/2019 12:24הגב לתגובה זו
- 2.נגיד הזוי ! (ל"ת)בנק הזוי 18/12/2019 17:00הגב לתגובה זו
- 1.מבין 18/12/2019 15:50הגב לתגובה זווגם בשער הדולר בכמה סיבות ,בינהם הגרעון שלפי בנק ישראל עשוי עוד לעלות בשנתיים הקרובות, העדר ממשלה בחודשים הקרובים, עיוות בשוק האגח שעשוי להביא להיצעים וחלק מהכסף יעבור למטבע חוץ, ונסחכוי להעלאת מיסים כגון מע''מ, מס חברות שיםגע בבורסה. הדולר צפוי לדעתי לעלות חזק בימים הקרובים.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניית הבורסה עולה 3.5%, ג'ין טכנולוגיות מזנקת 7%; המדדים עולים עד 1.3%
ירוק במדדי הדגל, אדום בפיננסים, והביטוח ממשיך במומנטום השלילי מחמישי; אנחנו בעיצומו של יום ראשון האחרון שבו ייערך מסחר לפני מעבר למתכונת שני-שישי; אנרג'יקס מתממשת קלות - איך המוסדיים הרוויחו מההנפקה? ג'ין טכנולוגיות מדווחת על מו"מ עם גוף ביטחוני ישראלי ומזנקת, למה עיכוב בתשלום מפיל את חלל תקשורת?
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל מטפסים. ת"א 35 מוסיף 0.6%, ת"א 90 סביב האפס עם נטייה קלה לעליות. ועדיין, לא כולם שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח ממשיך במומנטום השלילי. זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל זו ירידה של 2.4% שמקרבת את הסקטור לחיתוך מצטבר של כ-9% בעשרת ימי המסחר האחרונים.
חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36% צונחת. החברה מודעיה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי
ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים
נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
