אחרי גל העליות - לאומי שוקי הון מחדד המלצה לבנקים
אחרי שמדד הבנקים עלה בשבוע שעבר לשיא כל הזמנים, מניות הבנקים רשמו בתחילת השבוע נסיגה קלה כאשר מדד הבנקים שאיבד כ-1% אתמול משיל כעת עוד 0.3% בהובלת לאומי -0.61% שרושמת יום תשיעי רצוף של ירידות. איל דבי מלאומי שוקי הון הוציא היום סקירה לסקטור, תחת הכותרת: "לא מטוטלת, זו אופרה אחרת", שמצננת במעט את ההמלצה הקיימת לבנקים בשוק המקומי.
מדד ת"א בנקים-5
דבי: "לאחר תקופה מאד ארוכה, שלא לומר בלתי-נגמרת, מניות הבנקים הגיעו אל מחירי היעד שלנו. אז זו הנקודה, שלמרות הרוח הגבית המלטפת והנעימה, אנחנו חושבים שהגיעה העת לצנן את המלצתנו הוותיקה. המשמעות המעשית של ההמלצה שלנו היא פשוטה: התאימו את ההחזקה במניות הבנקים למשקלן במדד ת"א 125. אם החזקתם את הסקטור במשקל יתר, דללו את ההשקעה. אם להיפך, אזי גם ההמלצה הפוכה - הגדילו את ההחזקה".
"עוצמת העליה בהפרשות להפסדי אשראי - זו השאלה: נדמה לנו שאין מחלוקת עמוקה, לגבי ההנחה שההפרשות הנוכחיות לא תישארנה ברמה כל כך נמוכה, כך שהשאלה המרכזית שעומדת כיום בבסיס כדאיות ההשקעה, איננה עצם העלייה אלא עוצמתה. מה לגבי עיתוי העלייה? אין לנו ממש יכולת הערכה, אבל ככל הנראה לא בתקופה הקרובה. לא הממוצע ההיסטורי, אבל גם לא התקופה האחרונה: שיעור ההפרשות להפסדי אשראי, כאחוז מסך האשראי לציבור, נע מזה תקופה סביב 0.1% בממוצע. בכדי להמחיש עד כמה זו רמה נמוכה, יש להביט על תקופת זמן מעט יותר ארוכה, ואם תעשו זאת, תגלו כי רמת ההפרשות הממוצעת הייתה גבוהה כמעט פי שישה (0.6%,בשנים 2016-2001)".
"גבול גזרה להפרשה: זה בוודאי לא בגדר מדע מדויק, אבל אם מקבעים את כל המשתנים האחרים - מרווח פיננסי, הוצאות שכר והכנסות תפעוליות (שאינן מריבית) - מגלים כי שווי השוק הנוכחי מקפל בתוכו את ההנחה הבאה; שיעור ההפרשה לחובות מסופקים לא יעלה על 0.4% בממוצע. זו אמירה חזקה למדי, שכן היא נסמכת על הנחה לשינוי פרמננטי ויסודי בתיק האשראי - רק שאין מדובר כאן ב'הנחה', זה בדיוק מה שקרה".
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השינוי המרכזי בתיק האשראי: ההפרשות להפסדי אשראי מתואמות היטב עם המחזוריות העסקית, כך שיהיו בוודאי מי שיאמרו, כי גם ירידת המדרגה האחרונה אינה משנה מהותית את התמונה - היא פשוט ביטוי נקודתי למצבה החיובי של הכלכלה. במילים אחרות, הטענה היא שביום בו תופענה המהמורות הראשונות, נחזור לראות את ההפרשות הישנות והגבוהות. האומנם? לנו זה נראה תרחיש לא ריאלי, או לכל הפחות מוגזם. מדוע? משום שתיק האשראי הנוכחי עבר מהפכה, כך שהאשראי העסקי -שמבחינת ההפרשות היווה את החלק הארי - התכווץ באופן מאד משמעותי. בנוסף, התחום שמשקלו גדל באופן הכי חד וברור, הוא בעל שיעור ההפרשות הנמוך ביותר - האשראי לדיור. תאמרו, במידה רבה של היגיון, שהצמיחה המהירה באשראי הצרכני הייתה יותר מדי מהירה - דבר שיגדיל בעתיד את שיעורי ההפרשה. ייתכן, אפילו סביר, אבל הסיכוי שהפסדי המגזר הצרכני ישתוו לאלו שרשם בעבר האשראי העסקי הוא במידה רבה לא-מעשי".
"נקודת המוצא הייתה לא יעילה: אם הסיכון בתיק האשראי ירד בצורה כה חדה, והשורה התחתונה כמעט ולא נפגעה, אזי המסקנה המתבקשת נראית ברורה - ההקצאה בנקודת המוצא נעשתה בצורה לא יעילה. למה הכוונה? לכך שהסיכון היחסי באשראי העסקי היה גבוה מהתמורה, כך שההסטה למגזר הצרכני הייתה החלטה נכונה".
- 2.מוכרים ..עושים שורט ...ומדווחים !!! הרצה שלילית ??? (ל"ת)איציק מנדל 25/07/2017 11:52הגב לתגובה זו
- 1.ברבור 24/07/2017 14:16הגב לתגובה זולמעלה מ שנתיים וחצי בבנקים ממליצים על סקטור הבנקאות למרות שהמדדים באותם תקופות עלו סקטור הבנקים נשאר בתשואת חסר. עתה לאחר העליות בסקטור הפיננסים בעולם התאושש הסקטור גם בישראל. להגיד עכשיו אמרנו לכם זאת לא יותר מבדיחה עלובה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
