מקצועות הלימוד שנותנים את הסיכוי הטוב ביותר לטפס בעשירוני השכר - צפו בטבלה
אחת ממטרות מערכת ההשכלה הגבוהה היא לאפשר מוביליות מעלה לצעירים שהוריהם ממעמד נמוך. ואכן באופן כללי הסיכויים של ילדים להורים ממעמד כלכלי נמוך (חמישון תחתון מבחינת שכר, כלומר ה-20% התחתונים מבחינת שכר) להשתייך בבגרותם לחמישון העליון עומדים על כ-23% עבור בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה (ללא התייחסות לתחום הלימוד), לעומת רק כ-6% עבור פרטים שסיימו 12 שנות לימוד בלבד. אבל מחקר שפרסם היום משרד הכלכלן הראשי בבנק ישראל מוצא שיש שונות גדולה מאוד בין מקצועות הלימוד בכל הקשור ליכולת המוביליות וכמו כן למוסד שבו לומדים הצעירים.
המחקר של האוצר בא לתת מענה לשאלה - באילו מוסדות, ובאילו תחומי לימוד, קיימת מוביליות כלכלית גבוהה יחסית כלפי מעלה? לפי האוצר, מענה לשאלה זו עשוי לסייע בגיבוש מדיניות אפקטיבית לשיפור מידת שוויון ההזדמנויות בחברה.
באוצר בדקו את הנתונים לגבי השכר מעבודה (ללא הכנסות מהון) לכלל ילידי 1985-1975 בשנים 2014-2011, וכן לגבי השכר המצרפי של ההורים של אותם ילדים כשאלה היו בני 20 ו-24. בנוסף, נבדקה השתלבותם בלימודים אקדמאים בישראל, סוג מוסד הלימודים ותחום הלימודים האקדמיים. באמצעות הנתונים הנ"ל נוצר סט מדדים המאפשר להצביע על קשרים בין מערכת ההשכלה הגבוהה ומוביליות בין דורית בשכר.
אז שלא במפתיע, הממצא המרכזי של מחקר זה הוא שמבין בוגרי התחומים המאופיינים בלימודי מתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה (הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה) רבים הם אלה שעשו את כל הדרך מהחמישון התחתון בילדות לעליון בהגיעם לבגרות. ממצא נוסף ומעניין מאוד הוא שההבדלים בסיכוי למוביליות כלפי מעלה בין מוסדות הלימוד השונים אינם משמעותיים כמו בין תחומי הלימוד.
- שכר המורים הצעירים זינק ב-28% אבל זה המחיר שהם צריכים לשלם
- ירידה מדאיגה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה בישראל – מה עומד מאחורי התופעה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אילו מקצועות לימוד מאפשרים את המוביליות הגבוהה ביותר מהחמישון התחתון בילדות לחמישון העליון בבגרות? הנה הטבלה (ולאחריה ההסברים):
ניקח לדוגמה את מדעי המחשב שנמצאים במקום הראשון. אמנם הנגישות של הצעירים מהחמישון התחתון למקצוע לימוד זה היא יחסית ועומדת על 7% בלבד (לעומת חלקם באוכולוסיה שעומד כמובן על 20%) אבל הסיכוי של אלו שהצליחו להשתלב בתחום לימוד זה לטפס לחמישון העליון באוכלוסיה מבחינת שכר עומד על 67% ("שיעור ההצלחה"). מנגד, שיעור הנגישות ללימודי חינוך למשל הוא גבוה ועומד על 13%, אבל הסיכוי של אלו מהחמישון התחתון בצעירותם הלומדים חינוך לטפס לחמישון העליון עומד על 12% בלבד.
טבלה נוספת במחקר מציגה את הסיכויים של אלו מהחמישון התחתון בצעירותם לעלות עד לרמות הגבוהות ביותר של השתכרות (5% העליונים באוכלוסיה) לפי סוג מקצוע לימוד. כך למשל במדעי המחשב הנגישות נשארת ללא שינוי והסיכוי יורד ל-33%. מנגד, עבור אלו מהחמישון התחתון להגיע ל-5% העליונים באוכלוסיה מבחינת רמות שכר עומד על 1%. הנה הטבלה שמתייחסים לסיכויים הללו מבין 13 מקצועות בהם נרשמו תצפיות:
- 5.רפואה לטווח ארוך! 24/07/2017 17:10הגב לתגובה זושכר ממוצע לוקח בחשבון את אלו שעובדים, רוב המהנדסים בגילאי 50+ כבר לא עובדים ושיעור מבהיל מהם מחפש הרבה זמן מעל גיל 40
- 4.דניאל 17/07/2017 13:45הגב לתגובה זוהמחדל של מערכת החינוך עליו עם ישראל משלם ביוקר הוא ביטול החינוך הטכנולוגי . הלאו-טק ספג מכת מחץ . אלפי נערים ונערות שלא מתאימים למקצועות ההיי-טק יכלו למצוא מקום נפלא לעתידם .
- קפה ולימון 17/07/2017 15:36הגב לתגובה זומכונאות רכב, ריתוך, חשמל רכב, אוטוטרוניקה, תפירה, אינסטלציה, מסגרות כל אלה אמורים להיות במכללה. כל אדם שיוכל להירשם. היום מכונאי הוא זה שבד"כ עשה קורס בצבא, אבל כל אלה לא אמורים להיות קשורים לצבא.
- 3.הכי טוב לשרת בנמלים,ח"ח, בנק ישראל או דומה.הם האלופים! (ל"ת)Greg 17/07/2017 13:43הגב לתגובה זו
- 2.דוד 17/07/2017 13:25הגב לתגובה זואינסטלטור , אוטם גגות בזפת , ועוד שורה של בעלי מקצוע, ללא אקדמייה ובלבולי שכל . 3000 שח ליום !!!
- ולהם גם קל להעלים הכנסות... (ל"ת)אני 18/07/2017 12:49הגב לתגובה זו
- "יום עסל יום בסל" (ל"ת)"הדוס" 17/07/2017 14:24הגב לתגובה זו
- אחמד כנ"ל 18/07/2017 14:00אחמד כנ"ל
- 1.שלח 17/07/2017 12:17הגב לתגובה זואם אבא שלך עשיר ואפס .אתה יכול להתקבל לכול.
- אמא 17/07/2017 14:37הגב לתגובה זוואם אמא שלך עשירה ואפסית . אתה גם יכל להתקבל לכל.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
