יציאת הכספים מתעשיית קרנות הנאמנות נמשכת ואף גוברת: לאיזה אפיק הציבור בכל זאת נכנס?
שבוע המסחר החולף ננעל בעליות שערים ניכרות בשוקי המניות ברחבי העולם, והמגמה החיובית הייתה גם נחלתן של אגרות החוב הקונצרניות. זאת, לאחר שבועיים רצופים של מימושים במדדי המניות הגלובליים. למרות זאת - הציבור בישראל ממשיך לצאת מתעשיית קרנות הנאמנות, ואף בקצב גבוה יותר, כשבשבוע החולף נפדו כ-295 מיליון שקל מהתעשייה.
על רקע עליות השערים בבורסות, הקרנות המנייתיות דווקא גייסו השבוע כ-35 מיליון שקל, המתחלקים לגיוסים של כ-50 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ וכ-25 מיליון שקל בקרנות הגמישות. מנגד, קרנות מניות חו"ל פדו כ-40 מיליון שקל. מתחילת החודש עומד הגיוס בקרנות המנייתיות על 27 מיליון שקל.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית (כגון קרנות 10/90) רשמו השבוע פדיונות של כ-20 מיליון שקל, מה שמהווה ירידה בקצב הפדיונות ביחס לשבוע קודם. עם זאת, מתחילת החודש, קרנות אג"ח כללי פדו כ-100 מיליון.
אגרות החוב הממשלתיות, שנסחרו השבוע במגמה שלילית מתונה, הביאו לזינוק של פי 2 בקצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה, וזה עלה השבוע לסכום של כ-115 מיליון שקל. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיון של כ-190 מיליון שקל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראש טבלת הקרנות המגייסות ממשיכות להתייצב אגרות החוב הקונצרניות, שמסכמות שבוע של עליות שערים: מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו השבוע תשואה חיובית של עד 0.35%, ובעקבות האווירה החיובית, הגיוסים באפיק זה עמדו על 105 מיליון שקל - ירידה קלה משבוע שעבר, אך מתחילת החודש, קרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-530 מיליון שקל. כאמור - בראש טבלת המגייסות.
באפיק השקלי ממשיכים להרשם פדיונות, כשהקרנות הכספיות רשמו פדיון של כ-295 מיליון בשבוע שעבר, דומה לשבוע שלפניו. מתחילת החודש, הקרנות השקליות פדו כ-730 מיליון שקל והן ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר.
בסך הכל, הציבור ממשיך לצאת מתעשיית קרנות הנאמנות, ולהקשות על בתי ההשקעות: מתחילת חודש מאי נפדו כ-1.5 מיליארד שקל מהקרנות השונות, כשבקרנות המסרותיות, בנטרול הכספיות, נפו כמעט 540 מיליון שקל.
- 1.איילי 29/05/2016 16:05הגב לתגובה זוהציבור פודה כספים מאג"ח מדינה , ומהקרנות השקליות ומהאג"ח הכללי , רוב הכסף גוייס באג"ח הקונצרני וכן בקרנות המנתיות. כלומר ניצל את הירידות שהיו לאחרונה בסקטור המנייתי ובסקטור הקונצרני ולשם הולך הכסף. שזה אומר שאין פחד בשווקים כרגע מצד כלל הציבור , טוב מה יעשה ? ישים את הכסף בפק"מ ? כל עוד הריבית נמוכה , כסף ימשיך לזרום לשוק ההון ולנדל"ן כל עוד אין אלטרנטיבות אחרות.
- כותב 29/05/2016 23:33הגב לתגובה זובסוף העונה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
