בניגוד למגמה בשוק: אלו שתי הסיבות שלוחצות היום מטה את מדדי התל-בונד
הבורסה בתל אביב מטפסת לעבר שיאים חדשים, אך היום בשוק המקומי נרשמת חולשה במדדי התל בונד - אשר יורדים עד 0.4%. שתי הסיבות המרכזיות לנפילות אלו הן איגרות החוב של גזית גלוב ואפריקה ישראל אשר מאבדות גובה.
חברת גזית גלוב עורכת היום שלב מוסדי בגיוס אג"ח בהיקף של עד 850 מיליון שקל. החברה מבצעת הרחבה של סדרת אג"ח גזית גלוב אגח יב שהיקפה הכספי כיום עומד על 1.62 מיליארד שקל. בעקבות הרחבת הסדרה - מאבדת איגרת החוב 2.3% מערכה ובכך מובילה את הירידות במדדי התל-בונד.
איגרת החוב הינה סדרה ארוכה מאוד הנושאת מח"מ של 8.9 שנים. לאחר הנפילה, איגרת החוב נסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 3.09% (צמודת מדד) המשקפת מרווח של 3.05% לעומת האג"ח הצמוד המקביל. מחזור המסחר באיגרות החוב מסתכם בלמעלה מ-50 מיליון שקל.
הרחבת סדרת האג"ח מפילה גם את הסדרה הקצרה יותר מעט, גזית גלוב אגח יא שנושאת מח"מ של 6.5 שנים. איגרת החוב מאבדת 1.1% לתשואה ברוטו של 1.9%. בסוכנות הדירוג אשררו את דירוג החוב של החברה (AA-) ומציינים כי מטרת הגיוס הינה לטובת החלפת חוב קיים.
- האיש העשיר ביותר באפריקה: כמה הוא שווה ומה הפרויקט החדש שלו?
- קבוצת מר קיבלה הזמנה של 36 מיליון אירו ממדינה באפריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.אורי 06/04/2015 10:20הגב לתגובה זוהכתבה הנ"ל פורסמה לפני שבוע. .לא הגיע הזמן להסירה?
- אלי 13/04/2015 06:48הגב לתגובה זוהיא מקסימום לאותו יום ??

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
