ראיון

תושבת נחל עוז: "המוות של דניאל יכול היה להמנע - אנחנו חיים ברולטה רוסית"

ענת מעוז מהקיבוץ שבגבול עם עזה מותחת ביקורת על קברניטי המדינה - "איך הם לקחו אחריות ואמרו לנו לחזור?
אבי שאולי | (8)
נושאים בכתבה נחל עוז ענת מעוז

תושבי נחל עוז שבגבול עם עזה סופגים אש כבר 14 שנה ללא מענה מצד ממשלות ישראל. ביום שישי האחרון נהרג בקיבוץ דניאל טרגרמן, ילד בן 4. ענת מעוז, תושבת נחל עוז, מספרת ל-Bizportal על החיים בסכנה יומיומית מזה תקופה ארוכה ומעבירה ביקורת קשה על הנהגת המדינה שכשלה בנסיונה להגן על התושבים.

מה תוכלי לספר על משפחת טרגרמן?

"הכרתי את המשפחה, אנשים מקסימים. הם באו לחיות איתנו וזה לא כל כך טריוויאלי. הם היו מאוד מחוברים, פעילים ושותפים למה שקורה בקהילה. זה עצב גדול היום".

ענת מעוז, נשואה + 3. היא עובדת בחברת התוכנה אמדוקס בסניף שדרות. בעלה חקלאי ושניהם החליטו להישאר בקיבוץ למרות המצב הקשה. ילדה אחת חיילת בקרקל ושניים ישנים במקומות שונים. "אנחנו מפוזרים כבר חודשיים ברחבי הארץ כדי לשרוד. זה שבר גדול", היא מספרת.

ענת מעוז: "אנחנו במציאות הזאת המון שנים. היו בעבר פגיעות קטלניות בכפר עזה, בנתיב העשרה ועכשיו אצלנו. אנחנו לא חסינים. כל הזמן חיים עם סטטיסטיקה ומקווים שתהיה לטובתנו, אבל זה היה צפוי שבסוף מישהו ימות ועצוב שזה קורה, זה היה רק ענין של זמן. ההנהגה יכולה הייתה למנוע את המוות של דניאל ואפשר למנוע את האירוע הבא באמצעות נסיון פתרון עם אופק רחוק".

איפה את עכשיו?

אני בדרך להלוויה של דניאל. נוסעת מאשקלון לנחל עוז ומשם ניסע ביחד עם עוד חברים. אני רואה מסביב עולם כמנהגו נוהג. המציאות שאנו חיים בה לא יכולה להיות מובנת למי שגר רחוק - זאת מציאות שלא מאפשרת גידול ילדים, החיים שלנו זה לא חיים, אך יש לנו דחף לחיות במקום שהוא הבית שלנו".

שר הבטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום המליצו לתושבי עוטף עזה לחזור לבתיהם. מה דעתך על כך?

"זה חוסר אחריות. עכשיו כשאני נוסעת הביתה אני צריכה להראות תעודת זהות. אני לא מכירה עוד יישוב כזה בארץ. אנחנו ברולטה רוסית - איך הם לקחו אחריות ואמרו לנו לחזור? דניאל יכול היה להיות בחיים אם ההורים שלו היו יודעים ששר הביטחון והרמטכ"ל חושבים שזה אזור מסוכן ושאסור להם להיכנס, אך הם נתנו אמון במערכת".

"מיגנו לנו את הגנים ואמרו לנו שבטוח לחזור הביתה ושיפרחו כלניות. זאת הייתה אמירה לא אחראית של הרמטכ"ל. קברניטי המדינה צריכים לעשות חשבון נפש ואולי צריך להכריז לתקופה מסויימת על האזור כשטח צבאי סגור עד שיהיה פתרון".

מה הפתרון למצב?

"הפתרון לא במאבק מלחמתי פיסי בלבד, אלא צריך לפעול בדרך חכמה ולדבר עם השכנים בדרך של פתרון מדיני".

האם שקלת לעזוב?

"ודאי. מי שאוהב את המקום לוקח בחשבון פרמטרים מאוד כבדים בהחלטות האלה. אנחנו עובדים מאוד קשה על קליטה של חברים חדשים בקיבוץ, כמו כל יישוב בארץ וזה לא מתאפשר כי כל מלחמה כזאת מורידה אותנו שוב למטה ובטח אירועים קטלנים".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יורם 24/08/2014 16:11
    הגב לתגובה זו
    אני לא כל כך מבין את כל הטענות של הדרום לגבי החזרה לדרום.זה היה ברור לכולנו כי אי אפשר לסמוך על החמאס וכל אחד צריך לעשות חשבון נפש.אני מליץ לכולם לעזוב בשלב זה עד שהמצב יתברר סופית עם כל הכאב וחוסר הנוחיות הנובעו מכך.אני תושב של יישוב ספר לשעבר ואני יודע מה זה חדירה של פדאיון למשק.קחו ותעשו החלטות ואחריות על עצמכם ועל הסובב אתכם.
  • 4.
    פשוט 24/08/2014 10:36
    הגב לתגובה זו
    ישראל = עם של פחדנים , עוטפי עזה בורחים כמו שפנים....ביזיון ישראלי.....לא כל אחד מתאים להיות אזרח ישראלי.....יש שבדיה , יש נורבגיה , יש.....
  • 3.
    ציוני גאה 24/08/2014 09:16
    הגב לתגובה זו
    אזרחים חיים 14 שנה תחת איום רקטות, צבע אדום הפך לשגרת חיים. ביזיון של מנהיגי המדינה שאפשרו זאת. אם איום הטילים לא היה מתפשט למרכז ונותר באזור עוטף עזה ושדרות ספק אם ממשלת ביבי היתה פועלת בכלל, כפי שלא פעלה שנים רבות. ונושא המנהרות הוא לא פחות ממחדל, טוענים שידעו אך לא עשו דבר. והציבור יבחר בימין שמשקיע בהתנחלויות שמגדלות צעירי ימין הזויים ואח"כ יפנו אותם בכל הסדר שיהיה. יופי ביבי ובנט וחבריהם, תשפכו שם כסף ותפקירו את תושבי עוטף עזה.
  • ציון 24/08/2014 10:06
    הגב לתגובה זו
    תיזכרו ותחשבו טוב מי הביא עלינו את הצרות שהתחילו בפיגועי מיתאבדים ועבר לכח חמס אני מציע שנהיה חכמים ואוהבים אח לרעהוא וניאזר בסבלנות הפיתרון בדרך והלחץ והחיפזון רז יזיקו להשיג את התוצאה הדרושה באמת לפיתרון הערבים מבינים לאט וצריך לתת את הזמן שיסגרו את בסטת הטילים והפיגועים
  • 2.
    איציק 24/08/2014 09:15
    הגב לתגובה זו
    ממשלה שאינה מספקת בטחון לתושביה דינה שתעלם מהעולם. כאשר שר בטחון מפחד להגיע למקום שאליו הוא שולח את אזרחיו עליו ללכת הביתה. הוא אינו ראוי לתפקידו. והיכן הרמטכ"ל? האם במצב הנוכחי לא היה הוא צריך לדפוק על השולחן? היכן כל מפקדי הצבא? בלעו פיהם מים? אין צדיק אחד בסדום?
  • דיבורים של חוצפה וכפיות טובה סבלנות וצניעות רק יועילו (ל"ת)
    ציון 24/08/2014 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ציון 24/08/2014 09:02
    הגב לתגובה זו
    עכשיו בצער רב משלמים את מחיר הניסיון ומנסים לתקן מה שקולקל אז ערפת ימח שמו ושם זיכרו נוול השלום ביד אחת דיבר שלום וביד שניה עודד לטרור והתוצאה חמס ורשות פלסטינית שעוסקת בטרור פוליטי ומנסים להמאיס אותנו בפני אומות העולם עכשיו תאזרי בסבלנות ותקווי לעתיד טוב יותר ושהמצב יתיצב ליבי עליכם ועל כל מדינת ישראל ועל המצב בו אנו נימצאים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי