טור

צמצום ה-QE, זה חדשות רעות לשווקים - תתחילו להפנים

גיא בראון, אסטרטג אג"ח, אקסלנס, מתייחס לצמצום ההרחבות הכמותיות של הפד האמריקני והשפעותיו על שוקי המניות והאג"ח - מי יעלה ומי יירד?
גיא בראון | (8)

ההערכה הרווחת בשווקים הפיננסיים, כי שוקי המניות נהנו בשנים האחרונות מן ההרחבות הכמותיות ומהלכים מוניטאריים נרחבים של הבנקים המרכזיים בעולם. שנת 2013 תרשם כשנה בה השווקים הפנימו, כי הכלכלה העולמית נמצאת במגמת שיפור - הפנמה שהובילה לעליות חדות בשווקים המובילים בעולם.

העליות החדות בשוק המניות האמריקני העלו את מכפיל הרווח של מדד S&P500, לרמה של 17 בסוף שנת 2013. בזמן ששלוש שנים קודם לכן היה המכפיל ברמה של 14, כלומר עלייה של כ-20% במכפיל ללא שינוי מהותי בצמיחה או ברווחיות של החברות האמריקניות. קשה לומר ששוק המניות בארה"ב זול, ולהערכתי מדובר בתמחור מלא.

מי שבכל זאת לא השתכנע כי קיים מתאם חיובי בין רכישות הפד והגידול במאזן הבנק המרכזי, מוזמן להציץ בתרשים מטה, בו ניתן לראות קורלציה גבוהה מאוד שהחלה בתחילת שנת 2009 עד היום.

ברננקי מתחיל - ג'נט יילן ממשיכה

לפני כחודשיים, בעקבות השיפור בשוק העבודה ובצמיחה במשק האמריקני, הכריז בן ברננקי, שהוחלף לא מזמן ע"י הגברת ג'נט יילן, על תחילת תהליך צמצום הרכישות, המכונה Tapering. הצמצום, ע"פ הפד, יעשה בצורה מדודה ויתחלק באופן שווה בין האג"ח הממשלתיות האמריקניות לאג"ח המגובות משכנתאות. בינתיים הפד הפחית 10 מיליארד דולר בכל פגישה משתי ישיבותיו האחרונות, כך שהיקף הרכישות הצטמצם מ-85 מיליארד ל-65 מיליארד בכל חודש.

השווקים מנסים להתרגל

להערכתי צמצום רכישות הפד הן חדשות רעות עבור השווקים, ומהווה כסיום תקופת ה-Risk-On אליו התרגלו בשנים האחרונות. מהיום בו הכריז ברננקי על ה-Tapering השווקים המתעוררים איבדו כ-12%, ומתחילת השנה השילו מערכם כ-5%. בזמן שמדדי המניות של אירופה וארה"ב הוסיפו לערכם כ-1% בממוצע מתחילת השנה.

בניתוח של זרימת כספי המשקיעים בחודש ינואר לבדו, ניתן לראות שכ-10 מיליארד דולרים יצאו מהשווקים המתפתחים. זה השבוע ה-15 ברציפות של פדיונות משווקים אלו. נראה, כי סוף עידן הכסף הזול מהווה פגיעה משמעותית בשווקים המתעוררים. פגיעה זו גוררת יציאת כספים ובריחת הון מאותן המדינות, ומביאה לירידות קשות במטבעות המקומיים. גם לאחר המהלך השלילי האחרון של השווקים המתעוררים, אני סבור כי תהליך ההתרגלות למצב החדש ייקח לא מעט זמן.

השווקים המרכזיים, ארה"ב ואירופה, הגיבו בסה"כ במתינות למצב החדש. בתחילה הזדעזעו גם שווקים אלו והגיבו בירידות שערים, ובמקביל החלה ריצה ל"מקלט הבטוח", הלא הן איגרות החוב האמריקניות הארוכות, שהתשואה עליהן ירדה בחדות לרמה של 2.6% באג"ח ל-10 שנים. לאחר ההלם הראשוני, התייצבו שוקי המניות והחזירו כמעט את כל הירידות. לעומתם, תשואות האג"ח חזרו לרמות בהן שהו ערב ההודעה על הפחתת הרכישות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה הלאה? הכל שאלה של ניהול סיכונים

שאלת מיליון הדולר, היא כיצד יסתגלו השווקים הפיננסיים בעולם למצב החדש? צריך לזכור שב-4 השנים האחרונות השווקים התמודדו ללא תכנית רכישות כלשהי במשך חודשים ספורים בלבד. לא מעט כלכלנים ופרשנים הסבירו את מהלך העליות של השווקים ע"י מדיניות ה-QE, כשהם סבורים שבלעדיה עליות נכסי הסיכון לא היו מתרחשות. אין ספק שמדובר באתגר שמייצר חששות בנוגע לרמת הסיכון של הנכסים הפיננסיים.

הנתונים הטובים יחסית בארה"ב, השיפור המתמשך בשוק העבודה המלווה בירידה עקבית וממושכת בשיעור האבטלה, שוק הנדל"ן המתומחר להערכתנו עדיין בצורה אטרקטיבית ומצבו הטוב של הצרכן האמריקני, עשויים להערכתנו להוביל את הצמיחה בארה"ב לשיעורים גבוהים יותר בשנה הקרובה. נראה כי שוק המניות האמריקני נמצא בעמדה הטובה ביותר מכל השווקים המובילים בעולם. אני מאמין כי גם בשנה הקרובה הוא עשוי להציג תשואה עודפת לעומת השווקים הגלובליים.

יחד עם זאת, למנהלי ההשקעות אתגר משמעותי בשנה הקרובה - ייצור תשואה בעולם של ריביות אפסיות, תשואות נמוכות בשוקי האג"ח ושוקי מניות במחירים די מלאים, וברקע כאמור, צמצום תכנית הרכישות של הפד, אשר ההערכה היא כי תסתיים לקראת סוף שנת 2014.

לסיום, נראה כי עידן ה"כל מטאטא יורה" הסתיים. משמעות הדבר כי על כל משקיע לבחון את חלוקת הנכסים בתיק ההשקעות, כלומר לבחון השקעה בכל מניה ואיגרת חוב בצורה מדודה ובאופן סלקטיבי, ולא באמצעות השקעה במדדים. כמו כן אני סבור כי יש לנקוט במשנה זהירות ולהקפיד על ניהול סיכונים מושכל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רמי 18/02/2014 16:07
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שהמאמר שלך כתוב טוב והעיקר מספק דרך פעולה שזה חשוב מאוד. הכי קל זה לקטול ולקשקש, להציע רעיונות מעשיים, הרבה יותר קשה.
  • 7.
    עוף החול 18/02/2014 10:38
    הגב לתגובה זו
    כי הוא כזה עשיר מלדעת בדיוק מה יקרה.
  • 6.
    הוא לא מבין כלום 17/02/2014 22:03
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה החלה להתאושש ולא מעוניינים באינפלציה ולכן ההדפסות קטנות, הוא עוד קורא לעצמו אסטרטג עלק
  • 5.
    טל 17/02/2014 21:33
    הגב לתגובה זו
    מקצוען ולעניין ~!@
  • 4.
    רפאל 17/02/2014 21:13
    הגב לתגובה זו
    על תאמינו לכל הדמגוגים הבן אדם עוסק באגרות חוב אז יש לו אינטרס ..צריך להסתכל על הפסיכולגיה של השוק..לאנשים יש כסף והם משקיעים במניות .מה אם יפסיקו את זרימת הכסף אז מה יקרה? כלום יזרימו עד שהכלכלה העולמית תתאושש..הממשלות מרוויחות מהבורסה מקבלים טריליונים של מסים וגם מקום עבודה לאלפי אנשים..השוק אם ירד זה שאף אחד לא יהיה מוכן..למשל מלחמה פתאומית או איזה מעילה ענקית שתמוטט בנקים ..רק הפתעה רבתית תגרום לשוק להתתמוטט..
  • 3.
    ירקרק 17/02/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    האופוריה העולמית שהשוק האמריקני חזר לפרוח היא פיקציה שתתנפץ בקרוב. כל העליות נובעות מרכישה עצמית של חברות שגייסו אגח בריביות אפסיות. בקרוב הכל יתבהר.
  • 2.
    המעו"ף עולה השנה סביב 15%-20% (ל"ת)
    עמית 17/02/2014 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ירון 17/02/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    תתכוננו לימים קשים
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.