אחרי שזינק אתמול ב-0.658%: הדולר מתחזק הבוקר ב-0.18% ל-3.52 שקלים

הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הגבוהה ביותר מאז חודש דצמבר; "הסנטימנט השלילי בעולם מגביר את הביקוש לדולר"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי שהדולר זינק אתמול ב-0.658% לרמה של 3.5210 שקלים, ממשיך הבוקר הדולר להתחזק ועולה במסחר הרציף ב-0.18% לשער של 3.5274 שקלים. מתחילת השנה עלה הדולר ב-1.5% ביחס לשקל.

מחלקת המחקר של FXCM ישראל: "הדולר-שקל פתח את שבוע המסחר בסערה וזינק מעלה, הן הודות לביקוש העולמי לדולר והן כהמשך לאפקט הטכני בעקבות התערבויות בנק ישראל. הפריצה בשבוע שעבר מעל רמות ההתנגדות של 3.50 ו-3.51 'העיפה' לא מעט שורטיסטים ויצרה מומנטום טכני חזק כלפי מעלה. הדולר-שקל נסחר כעת ברמתו הגבוהה ביותר מאז דצמבר, ונראה כי בנק ישראל השיג ניצחון במאבק מול הספקולנטים.

כעת נסללה הדרך עד לרמת ההתנגדות 3.54, שם יהיה המבחן הבא. בסופו של דבר, המגמה בטווח הארוך יותר עודנה יורדת וכעת נשאלת השאלה עד לאן יתרחב התיקון. הסנטימנט השלילי בעולם מגביר את הביקוש לדולר, המהווה אלטרנטיבה סולידית ובטוחה יותר בתנאים הנוכחיים, מה שאמור לחזק אותו גם למול השקל, המהווה במסחר העולמי מטבע אקזוטי הנושא סיכון גבוה יותר".

הדולר החלש טוב ליבואנים, אך גרוע ליצואנים שמקבלים את אותה תמורה עבור הסחורה שלהם בערכים דולרים. בנק ישראל מנסה לעצור את התחזקות השקל ביחס לדולר בכדי להגן על הייצור בישראל, אך זאת משימה קשה מאוד עם סביבת ריבית נמוכה.

בית ההשקעות יוטרייד: "צמצום ההרחבה הכמותית מצד ה'פד' ה-10 מיליארד דולר ל-65 מיליארד דולר בחודש מוביל לחוסר יציבות בשווקים המתעוררים, זאת למרות רבעון רביעי של 2013 שבו השוק האמריקני הציג צמיחה יציבה ועלייה של 3.2% בצריכת חומרי גלם, זאת לעומת צפי לעלייה של 3%. החדשות על צמצום ההקלה הכמותית שלחו לירידות חדות את המטבעות של שווקים מתעוררים כמו הודו, טורקיה ודרום אפריקה דבר המשפיע מהותית על שוק הסחורות.

צמצום ההרחבה הכמותית הוביל לעליית ערכו של הדולר האמריקני אשר עלייה בערכו השפיעה על ירידת ערך של המתכות היקרות. הפלטינום והפלדיום הגיעו בסוף השבוע האחרון לשפל חודשי. גם הזהב רשם השבוע יריד של כ-1% ל-1,251 דולר לאונקיה. בעוד מתכת הכסף רשמה ירידה של כ-4.3%. מתכות הבסיס רשמו גם הן ירידות ערך בשל הצפי לירידה בביקושים מצד השווקים המתעוררים ובראשם סין. רק בשבוע האחרון ראינו את מחיר הנחושת יורד ב-2%, את האלומיניום יורד ב-3% ואת מתכת הניקל יורדת ב-5.5%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.