גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים', מנהל הרבה מאוד כסף. כ-300 מיליארד שקל ליתר דיוק, מתוך זה כ-170 מיליארד שקל נחשבים ל"תיק חופשי" ואג"ח מיועדות. בראיון ל-Bizportal מסביר סרצ'נסקי איך עושים את זה?, מה דעתו על הנזק אם בכלל של הסדרי החוב במשק? ומה צריך לעשות כדי שישאר לנו משהו לפנסיה?

בשבוע שעבר התפטרה אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה, בין השאר על רקע הירידה במחזורי המסחר משנת 2010. איך גוף גדול כמוכם יכול להתמודד עם שוק כל כך קטן?

"חלק מהבעיה הזאת נפתרת פשוט כשמשקיעים בחו"ל. אנחנו ב'עמיתים' פועלים תוך מחשבה ש'נשב' במניות תקופה ארוכה ולכן הבעיה של מחזורי מסחר נמוכים פחות קשה עבורנו. מבחינת המשק זה משהו מאוד מאוד שלילי כי הבורסה המקומית נראית גוססת וקשה מאוד לראות שחברות נוספות יבואו להנפיק ובטווח הארוך זה כמובן מאוד שלילי".

הבורסה עלתה כמה אחוזים בודדים מתחילת השנה ויש מי שרואה בכך דשדוש. לאיזה כיוון השוק הולך?

"קשה מאוד להתנבא לטווח הקצר, אך לטווח הארוך אנו מאמינים ששווקי מניות נותנים תשואה גבוהה יחסית לשווקי האג"ח ולכן חלק מהפוזיציה שלנו היא במניות ובהסתכלות של עשרות שנים - מה שהיה הוא מה שיהיה".

• מהבורסה להייטק - זה הג'וב החדש של אסתר לבנון
• ביינארט, מנכ"ל הבורסה הנכנס: "נצעיד את הבורסה למחוזות טובים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"ההשפעה של הסדרי החוב על החיסכון לטווח ארוך נמוכה"

בחודשים האחרונים מתנהלים מספר הסדרי חוב גדולים במשק שהמפורסמים שבהם: אידיבי של נוחי דנקנר ואלביט הדמיה של מוטי זיסר. כיצד הסדרי החוב משפיעים על הפנסיה שלנו?

"הסדרי חוב הם חלק מהפעילות של השקעה במניות ובאג"ח. השוק המקומי התבגר הרבה בהיבט הזה. אם בעבר חלק מהאשראי ניתן כתחליפי הון או למימון אמצעי שליטה או לכל מיני דברים מסוכנים יותר, אז היום רואים זאת פחות. אגב צריך לקחת בחשבון שההשפעה של זה על תיק החיסכון לטווח ארוך נמוכה ובתוחלת תשואה מול סיכון כולל הסדרי חוב זה נכון להשקיע באג"ח קונצרניות. אפשר לראות זאת במבחן התוצאה: בין השנים 2008 ל-2012 ניתן אשראי בתוך שני משברים גדולים והתשואות היו סבירות כולל כל הסדרי החוב שהיו".

עמיתים הוא הגוף המאוחד שמנהל את 8 קרנות הפנסיה הוותיקות: מבטחים, קרן הגמלאות המרכזית, מקפת, קופת הפנסיה לעובדי הדסה, קרן פועלי בניין, קרן פועלים חקלאיים, קרן הגמלאות של חברי אגד וקרן נתיב. הקרנות נקלעו בעבר למשבר אקטוארי ענק, אך הפוליטיקאים גילגלו את תפוח האדמה הלוהט הזה מאחד לשני. בשנת 2003 הוביל שר האוצר דאז מהלך כואב, אך מתבקש של הלאמת הקרנות הגרעוניות והועברו לניהול משותף בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים.

• קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
• טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

"אין ברירה - חייבים להעלות את גיל הפרישה לפנסיה"

תוחלת החיים בעולם המערבי ובישראל נמצאת בעליה עקבית ועומדת היום על 84 לאישה ו-80 לגבר. כיצד הגופים הפנסיונים יכולים להתמודד עם הבור הגדול הזה של הארכת תוחלת החיים?

"זה נתון מאוד חיובי, אבל באמת משבר הפנסיה בעולם נובע במידה רבה מעניין זה. כשביסמארק התחיל עם הפנסיה בשנת 1880 הוא החליט שהפנסיה תינתן מגיל 65 (תוחלת החיים הייתה אז 50 שנה כך שלא היו הרבה פנסיונרים). מאז תוחלת החיים עלתה דרמטית והמודל הזה פשט את הרגל מהרבה בחינות. גם מי שחוסך לאורך הרבה מאוד שנים מוצא את עצמו יחסית עם פנסיה מאוד נמוכה. מה שקורה בעולם וגם בישראל זה שמעלים את גיל הפרישה, לוקחים נכסים שהתוחלת-תשואה וגם הסיכון גבוהה יותר וגם לפעמים מבקשים תרומה גדולה יותר מהעובדים ומהמעבידים - כל אלה נחשבים לפיתרון חלקי ובהנחה שתוחלת החיים תמשיך לעלות סביר להניח שנצטרך לבצע צעדים נוספים".

האם צריך לעלות את גיל הפנסיה?

"בוודאי. אם רוצים שהפנסיות יהיו מספיק גבוהות אז אין ברירה צריך שיהיה יותר כסף בגיל הפרישה. אפשר לעשות זאת על ידי העלאת גיל הפרישה או על ידי זה שיפקידו יותר בתוכניות הפנסיוניות או על ידי מוצרים יותר מסוכנים אולי עם תוחלת תשואה יותר גבוהה. גם להתאמת אופי המוצר לגיל יכולה להיות השלכה כך שתיק החיסכון של הצעירים יהיה יותר מנייתי עם תוחלת תשואה יותר גבוהה ואז יש סיכוי שיוכלו להגיע לפנסיה יותר סבירה בגיל היציאה לפנסיה".

שיעור האג"ח המיועדות ירד מ-97% ל-30%

בשנת 2003 האג"ח המיועדות היו בשיעור של 97% מהתיק של הקרנות הוותיקות שבהסדר (שהולאמו אז על ידי המדינה). היום עומד שיעורן על 30%

מהתיק והמגמה נמשכת. האסטרטגיה של עמיתים היא להשקיע לפי מודל שנקרא Asset Liability Management - בניית אופטימיזציה בין הנכסים להתחייבויות תוך שילוב של סיכון מול תשואה.

משרד האוצר עודד בשנים האחרונות את הגופים הפנסיונים להגדיל את ההשקעות בחו"ל. מה דעתך על כך?

"מבחינת החוסך אין ספק שיש לו חשיפה משמעותית לחו"ל. חלק גדול מאוד מהמוצרים שאנו קונים כמו בגדים, רכב, תיירות, שולחנות, כיסאות וכולי באים מחו"ל ולכן זה נכון שנשקיע בחו"ל. זה נכון גם בהיבט של פיזור סיכון וביכולת להשקיע בענפים שאי אפשר להשקיע בהם בישראל כמו ייצור רכב או כריית מתכות".

מדי שנה: 100 מיליארד שקל מצטברים בישראל כחיסכון לטווח ארוך

כמה כסף מגיע לשוק החיסכון הפנסיוני מדי שנה?

"הסכומים שמצטברים במשק הישראלי כחיסכון לטווח ארוך עם ביטול הפנסיות התקציביות, העלאת גיל הפרישה והכנסת אוכלוסיות שלמות בחוק לחיסכון הפנסיוני - כ-100 מיליארד שקל. סכום אדיר שצריך להשקיע ואם הכול היה מושקע בישראל זה היה יוצר בועות בנכסים שהיו מתפוצצות ולכן גם בהיבט הזה כמובן שנכון להשקיע בחו"ל. בהמשך נראה חלק יותר גדול מהתיק הפנסיוני הישראלי מושקע בחו"ל ואגב זה דומה גם למה שקורה במדינות אחרות".

תופעת המימון החוץ בנקאי גדלה משמעותית בשנים האחרונות. האם זה חיובי?

"אין ספק שזה טוב למשק: המדינה רוצה שיהיה מימון לפרויקטים ארוכים, הבנקים מחפשים שותפים וקרנות הפנסיה מחפשות השקעות לטווח ארוך שמתאימות לתיק הנכסים שלהם. זה גם כמובן מתאים לחברות שיכולות לגוון את מקורות המימון ולהוזיל מעט את הריביות. תחום זה בגופי החיסכון לטווח ארוך התפתח, והיום המערכים הרבה יותר בשלים ולרוב מבוססים על כוח אדם מהתחום שהגיע מהבנקים. יש כמובן תהליכי אישור ובקרה שכוללים ועדות אשראי, ועדות השקעה, פורום חוב וכולי ואין לי ספק שזה דבר שיתפתח ויתרום לכל הצדדים שהזכרתי".

אח של שר הפנים גדעון סער

גיורא סרצ'נסקי, ותיק בשוק ההון, התחיל את דרכו כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בבטוחה, לאחר מכן ניהל את כלל גמל ואחרי זה את ישיר בית השקעות עד למיזוגו לתוך מיטב בשנת 2010. בתחילת 2011 עבר ל'עמיתים' במקומה של מירב בן-שושן שעברה לבנק הפועלים.

סרצ'נסקי בן 44, נשוי + שתיים (ועוד אחד בדרך) מטיס מטוס אולטרה לייט ומשחק כדורגל פעמיים בשבוע עם החבר'ה מהתיכון ועם חברים משוק ההון. עוד משהו - סרצ'נסקי הוא אח של שר הפנים גדעון סער (שעיברת את שם המשפחה).