חותרים לבטחון אנרגטי: החלו הדיונים על הכבל החשמלי שיחבר את ישראל לאירופה

לנדאו: "מדובר במהלך שיעניק בטחון אנרגטי וגיבויים הדדיים. הפרויקט טומן בחובו יתרונות מדיניים וכלכליים גדולים עבור מדינת ישראל"
רקפת סלע | (6)

ההסכמות עוברות לפסים מעשיים והדיונים על הכבל החשמלי שיחבר את ישראל לאירופה החלו: לראשונה התכנסה אמש (ד') קבוצת עבודה בנושא חיבור רשתות החשמל, שכוללת נציגי ממשל ומקצוע משלושת המדינות קפריסין, יוון וישראל.

המשתתפים בפגישה שהתקיימה במשרד האנרגיה והמים דנו בבחינת ההיתכנות להקמת כבל חשמלי שיחבר את ישראל לקפריסין ואת קפריסין ליוון משם לאירופה ופוטנציאל שיתוף הפעולה במשק החשמל בין שלוש המדינות.

הרעיון הועלה לראשונה על ידי שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, עוד בנובמבר 2011 במסגרת נסיעתו המשותפת עם הנשיא פרס לקפריסין. מאז, נערכו מספר פגישות בישראל ובקפריסין על מנת לקדם את הנושא.

מדובר בכבל חשמלי תת-ימי, אשר יונח לאורך כ-330 ק"מ ויחבר את ישראל וקפריסין. הכבל, אשר יוטמן בעומק המגיע עד ל-2300 מטר מתחת לפני הים, צפוי לאפשר הזרמת חשמל דו-כיוונית בקיבולת של עד MW2000, יכולת שטרם מומשה במקום אחר בעולם. כבל זה יתווסף לכבל אשר יחבר בין קפריסין לכרתים וממנה ליוון, באורך כולל של כ-1190 ק"מ, וייצור למעשה את הקשר בין ישראל ליבשת אירופה. הסכם הבנות (MOU) להנחתו כבר נחתם בין קפריסין ויוון.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעולה, הלוואי ויצא לפועל (ל"ת)
    תומר 23/12/2012 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    susnk 22/12/2012 19:31
    הגב לתגובה זו
    להעלות מייד את שכר עובדי חברת החשמל ב-127% כהסכם ביניים עד להתחשבנות הסופית.אחרת יורידו את השלטר.
  • 4.
    זה למעשה יצוא של הגז ברבית דרבית כל הכוד (ל"ת)
    ישראליגאה 20/12/2012 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    השר הזה חולם חלומות. מצד שני מי היה מאמין שיהיה פה גז? (ל"ת)
    נקודה למחשבה 20/12/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה יקרה אם יחבלו בקו החשמלי האם הים התיכון יחושמל??? (ל"ת)
    לא כדאי להתרחץ שם :) 20/12/2012 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זריקת כסף לפח (ל"ת)
    מומחה 20/12/2012 10:49
    הגב לתגובה זו
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.