העדפת נושים באאורה? רוצה דחיית בתשלום החוב אך רכשה אג"ח ג' בשוק

חברת אאורה ביקשה אתמול בערב דחייה של 90 יום בתשלומי הקרן והריבית, זאת בשל חוסר במקורות כספיים לעמידה בהתחייבויות. אאורה: "לא נרכוש יותר איגרות חוב"
תומר קורנפלד | (8)

חברת הנדל"ן אאורה סיפקה הלילה למשקיעים חדשות שליליות אודות פעילותה העסקית אשר מצביעות על צורך לגבש הסדר חוב, זאת בשל חוסר יכולת עמידה בהתחייבויות מול מחזיקי האג"ח. בקשת החברה להסדר מעלה גם אפשרות לכך שחברת אאורה ביצעה העדפת נושים בכך שהשקיעה מיליוני שקלים ברכישת איגרות חוב של סדרה ג', זאת בשעה שלא היו בידיה מקורות כספיים לתשלום החוב ליתר סדרות האג"ח.

חברת אאורה עוסקת בתחום יזמות הנדל"ן. לחברה פעילויות במזרח אירופה אך גם בישראל באמצעות חברת הבת אאורה ישראל. אתמול בשעות הערב עדכנה החברה כי נכון להיום, היקף הכספים העומדים לרשות החברה לשם פירעון התחייבויותיה נמוכים מן הנדרש, זאת למרות המאמצים הרבים והפעולות שנעשו.

בחברה לא מעוניינים לבצע מימוש מהיר של הנכסים מאחר והתמורה שתתקבל תהיה נמוכה משמעותית מן השווי. לפיכך, בחברה הודיעו על כוונתם לפעול מול מחזיקי החוב כדי לבחון חלופות להשגת תזרים המזומנים אשר ייאפשר לחברה לעמוד בהתחייבויותיה. לכן, בחברה מבקשים לדחות את תשלומי הקרן והריבית על איגרות החוב לתקופה של 90 ימים.

לחברת אאורה ישנם שש סדרות אג"ח - סדרה א' עד סדרה ו'. בסוף נובמבר אמורה החברה לפרוע כמחצית מהקרן של סדרה ג' בהיקף כספי של כ-17 מיליון שקל וחמישית מתשלום הקרן (פלוס ריבית) של סדרה ב' בהיקף של 22 מיליון שקל.

בפועל, סך התשלום הצפוי למחזיקי האג"ח מסדרה ג' צפוי לעמוד על כ-13-14 מיליון שקל, זאת לאחר שבשבועות האחרונים השקיעה אאורה מיליוני שקלים ברכישה עצמית של איגרת החוב וכעת היא מחזיקה ב-22% מסדרת האג"ח.

רכישות אלו מעלות שאלות לא פשוטות עבור מחזיקי האג"ח מסדרה ב' אשר עשויים לטעון לכך שאאורה ביצעה העדפת נושים. במלים אחרות, אאורה העדיפה לפעול לטובת מחזיקי האג"ח של סדרה ג' והעדיפה אותם על פני סדרה ב'. גם מחזיקי יתר הסדרות (א, ד', ה' וו') אשר אמורים לקבל את תשלומי החוב זמן לא רב מאוחר יותר עשויים לטעון טענה דומה.

מחירי איגרות החוב נסחרים כיום ברמת תשואות כזאת המגלמת הסדר חוב. באסיפת מחזיקי האג"ח שהתקיימה לפני מספר שבועות, אמר בעל השליטה בחברה בועז משעולי כי אין בכוונתו להכניס את היד לכיס ולהזרים הון נוסף לחברה.

מאאורה נמסר בתגובה כי: :"החברה הודיעה כי לא תרכוש יותר איגרות חוב".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משקיע 31/10/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
    להסיר מהחברה את גיבנת הניהול הכושל, המסלול: חדלות פרעון והחלפת חוב בנכסים.
  • 7.
    יהויכין 31/10/2011 10:48
    הגב לתגובה זו
    לבעלי השליטה: אתם מבקשים לדחות את הפדיון ולדבריכם צפוי תזרים מזומנים חיובי - אין בעיה - תביאו בטחונות נוספים מן הבית, תקבלו הסכמה לדחיה מבעלי האג" חים ולאחר פדיונם ישתחררו לכם אותם בטחונות. פשוט - נכון?
  • 6.
    חנן וייס, סא" ל במיל' 31/10/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    שופט בכיר בדין משמעתי משטרה צבאית יו" ר דירקטוריון
  • 5.
    אאורה זו חברה שמנהלים אותה קרמינלים 2 ערקים ה (ל"ת)
    רוטשילד 31/10/2011 09:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קובי 31/10/2011 08:46
    הגב לתגובה זו
    מנהלי החברה פעלו בצעדי הונאה מתוזמנים: הודיעו לפני חודשיים על השקעה של 200 מליון שח בנכס גרמני, הודיעו על רכישה של אגחים בסך 50 מליון שח לפני חודש וכל זאת ללא גרוש בקופה! אם זה לא תרמית והונאה!?
  • 3.
    בן 31/10/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
    מעלה חששות לניגוד עניינים לגבי כל מי שנתן להם כסף.
  • 2.
    אני 31/10/2011 08:40
    הגב לתגובה זו
    ...בהון ולא בחוב. על כל המשתמע!!! רק שבתרחיש הטוב ביותר אתם מקבלים צמוד 5%, ובתרחיש הגרוע יותר (וגם הנפוף יותר לאחרונה..).... אתם יודעים כבר (תספורות נהי של בעל השליטה)
  • 1.
    נוכלים. (ל"ת)
    ר 31/10/2011 08:31
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.