הנה מניה שלא נלכדה בסערה האחרונה - דיסקאונט של 37%
המחאה החברתית הביאה לחשיפת המניות המקומיות לאי וודאות הנובעת מהצעדים שהצרכנים או הרגולטור נוקטים ומביאים לקיטון ברווחיותן. בין המגזרים החשופים ניתן לשייך את סקטור הקמעונאות, רשתות השיווק, הגז, יצרניות המזון, התקשורת, ולאחרונה גם את מניות הנדל"ן היזמי, הבנקים, יבואניות הרכב וחברות ההחזקה. אי וודאות זו מגדילה את הסיכון בחברות הללו, כלומר מגדילה את שיעורי ההיוון שעל פיהם מתמחרים את שווי מניותיהן.
אחת מהחברות אשר נמצאת מחוץ לעין הסערה החברתית, היא חברת המלט. החברה, שבשליטת דיסקונט השקעות, מייעדת את מרבית מכירותיה לייצוא לחו"ל. בשנים האחרונות כ-95% מתוצרתה נמכרה לשוקי חו"ל.
החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים כגון מחברים, ברזים ושסתומים, המיועדים לפיקוח ובקרה למערכות תעשייתיות לשני תחומי פעילות עיקריים: תעשיות התהליך (כדוגמת תחנות כוח, בתי זיקוק, מפעלים כימיים ופטרוכימיים, תעשיית המזון, מספנות, ועוד) ותעשיות מיקרו אלקטרוניקה (בעיקר בתחום המוליכים למחצה, אך גם בתעשיית הסיבים האופטיים, הגרעין, התרופות והביוטכנולוגיה).
הדרישות הגבוהות מהמוצרים (עקב הצורך לעמוד בתנאי קורוזיה קיצוניים, בטמפרטורות גבוהות, וברמת טוהר גבוהה), וחשיבותם של הרכיבים לפעילות שנעשה בהם שימוש, מביאות לכך שסף הכניסה להגדרה של ספק, הוא גבוה ומספר הספקים מועט יחסית.
גודל השוק נאמד בכ-5 מיליארד דולר מכירות שנתיות. בתחום זה פועלות 3 חברות ענק (Swagelok, ו-Parker האמריקאיות ו-Fujikin היפנית). חב' המ-לט התפתחה מחברת נישה לחברה השייכת למעגל השני, ועל סף כניסה למעגל הגדולות. היא מוכרת בקצב שנתי של כ-50-100 מליון דולר.
היתרונות התחרותיים של החברה מתבטאים במגוון מוצרים גדול של מעל 6,000 מוצרים קטלוגיים, מערכי ייצור מתוחכמים, פריסה של 8 חברות בנות בשוקי חו"ל וגמישות במלאי לפי צרכי הלקוחות. יתרונות אלה מאפשרים לחברה לצמוח ולנגוס בנתחי השוק של המתחרים הגדולים.
בעוד תחום תעשיות התהליך יציב וצומח בקצבים קבועים של כ-5% בשנה. הסיכון העיקרי הוא בתחום הפעילות השני בתעשיית המוליכים למחצה שמאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוהה, וכן בקיטון בביקושים ובהיקפי ההשקעה בתקופות האטה.
הערכת שווי שמרנית שביצענו למניית החברה לפי שיטת DCF (היוון זרמי המזומנים העתידי), עלתה כי סכום המכירות השנה עומד על כ-67 מיליון דולר בתחום מוצרי התהליך וכ-34 מליון דולר בתחום מוצרי המיקרו אלקטרוניקה, ורווחיות תפעולית של כ-12.5%. היוונו את זרמי המזומנים בשיעור היוון של 9.5% ובצמיחה לטווח ארוך של 2.7%, וקיבלנו שווי חברה של כ-490 מיליון ש'. סכום גבוה בכ-37% משווי השוק הנוכחי של מניות החברה.
בשורה התחתונה, ניתן להיחשף כיום לחברה יצואנית בעלת יתרונות תחרותיים, שצפויה להמשיך ולתפוס נתחי שוק. כל זאת במחיר מניה אשר, לטעמנו, מהווה דיסקאונט של כ-37% לעומת השווי הכלכלי של החברה.
- 8.טליק 30/10/2011 22:13הגב לתגובה זוביומדיקס-קולפלנט-תבור -רק חלק מהרשימה שבהן גפן השקעות מחזיקה-מחזורי מסחר גדלים ועתיד מזהיר-לא ממליץ רק פוקח לכם את העיינים
- 7.בירי בראשי בקרוב 800 (ל"ת)טולו 30/10/2011 20:48הגב לתגובה זו
- 6.f15 30/10/2011 13:47הגב לתגובה זוזה לא מכובד לסקר חברה שנסחרת בבורסה עם מחזורי מסחר של כמה אלפי שקלים! זה לא מתאים
- 5.חברה מעולה צפו לדוחות הכספיים (ל"ת)שוקו 30/10/2011 11:59הגב לתגובה זו
- 4.מה הקשר לכותרת? מה לחברה הזו למחאה החברתית? (ל"ת)העורך בביזפורטל ישן? 30/10/2011 11:47הגב לתגובה זו
- כי היא יצואנית ולא תלויה בשוק המקומי (ל"ת)4 30/10/2011 12:06הגב לתגובה זו
- 3.טל 30/10/2011 11:22הגב לתגובה זוהחברה,זה לא דיסקאונט של 37% אלא 27%.
- 2.להמלט ממנה הנהלה של שקרנים מנסיון (ל"ת)המלט 30/10/2011 10:53הגב לתגובה זו
- 1.ארגון נפגעי נוחי 30/10/2011 10:47הגב לתגובה זואם יש שם ערך פנימי נוחי כבר יידאג להעלים אותו או להעביר אותו לבעלי השליטה ובדרך לעשוק קצת יותר את המיעוט. בדקתם אם מניות החברה משמשות כערבון על הלוואת ענק זו או אחרת?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
