מידרוג מאמינה בלבייב: העלתה את דירוג אפריקה תעשיות ל-A3 עם אופק יציב
חברת אפריקה תעשיות, מקבוצת אפריקה ישראל, דיווחה היום (א') כי, חברת הדירוג מידרוג העלתה את דירוג האג"ח (סדרה א') של החברה מדירוג Baa1 ל- A3 עם אופק יציב. מידרוג מציינת כי העלאת הדירוג נובעת מהמגמה המתמשכת של שיפור בתוצאות החברה, הן במגזר הקרמיקה והן במגזר הפלדה , לאור עלייה בהיקפי פעילות וחזרה לשיעורי רווחיות גולמית טרום המשבר.
מידרוג כותבת עוד כי, השיפור בתוצאות הפעילות הנו נוכח ביקושים גבוהים והתחזקות מעמדן העסקי של החברות הבנות, פקר פלדה ונגב קרמיקה, בשוק המקומי. רווחיות החברה בתחום הפלדה הושפעה לטובה ברבעונים האחרונים ממגמת העלייה במחירי הפלדה. כמו כן, נרשמה המשך התאוששות בפעילות ברוסיה, ובשנת 2009 רשמה איזון בתוצאות. שתי החברות הבנות העיקריות פקר ונגב הן בעלות מעמד עסקי מוביל בתחומן בישראל, היקף פעילות רחב ופיזור לקוחות רחב.
בנוגע למגזר הקרמיקה כותבת מידרוג כי, המגזר מאופיין בשנים האחרונות במגמת צמיחה בהכנסות, בשיעורי רווחיות גבוהים ובתזרימי מזומנים חזקים. השיפור בפעילות נתמך בין היתר ב"רוח הגבית" של פריחת ענף הנדל"ן למגורים בישראל בשנים האחרונות. אנו מעריכים התמתנות מסוימת בצמיחה הפנימית וברווחיות של מגזר הקרמיקה בטווח אופק הדירוג על רקע האטה בשוק הדיור.
מידרוג מציינת עוד כי, לחברה אסטרטגיית צמיחה הן באמצעות צמיחה אורגנית והן באמצעות מיזוגים ורכישות. החברה ביצעה מספר רכישות ומיזוגים במהלך מחצית שנת 2011 בתחום הקרמיקה ובתחום הפלדה (כניסה לתחום עיבוד ברזל לבטון), דבר אשר מהווה פוטנציאל להמשך צמיחת החברה, יצירת סינרגיה וביסוסה כמובילת שוק.
אולם במידרוג ממשיכים ומציינים כי לחברה מינוף גבוה ויחסי כיסוי איטיים אשר מושפעים מצורכי ההון החוזר הגבוהים בפעילות הפלדה ומהחוב בחברה סולו. לדבריהם המרכיב הגבוה של נכסי הון חוזר, בדגש על מלאי המתכות, ממתן במידת מה את סיכון המינוף. הסיכון הענפי בפעילות הפלדה מוערך כגבוה יחסית, נוכח חשיפה גבוהה למחירי המתכות, גמישות מחיר נמוכה וחסמי כניסה נמוכים יחסית. מאפייני הענף גוזרים רווחיות מתונה לצד תנודתיות חזקה של תזרימי המזומנים בשל צורכי ההון החוזר הגבוהים. הסיכון הענפי בתחום הקרמיקה מתון יותר, והוא מאופיין בביקוש יציב יחסית ורווחיות טובה.
לדבריהם, הקשר עם החברה האם אפריקה השקעות (דירוגBaa2) הוא בעל השפעה בשיקולי הדירוג אם כי מתונה בהשוואה לעבר, בעיקר נוכח התייצבות מצבה הפיננסי של האחרונה. לאורך השנה וחצי האחרונה צורכי המימון של חברת האם לא יצרו לחץ לחלוקת דיבידנדים מהחברה. איננו מניחים מדיניות דיבידנד אגרסיבית גם בטווח הנראה לעין.
- 2.א 30/10/2011 10:57הגב לתגובה זוומה לגבי אג" ח זה
- 1.אלי התותח 30/10/2011 10:13הגב לתגובה זוכמו שאמרתי תוכנת בורסה גרף אפריקה תמשיך לעלות עד שער 1800.ולייפוייב פרצה שער 120 לכיוון שער 160 בוודאות. טיל בליסטי. ליבדוק
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
