רוצים למקסם את החיסכון שלכם לפנסיה - הנה מספר טיפים
רבות נכתב ונאמר במדור זה ובמקומות אחרים, על היתרונות הגלומים במקדם הקיצבה של הפוליסות המשתתפות ברווחים. להזכירכם מקדם הקיצבה בפוליסות אלו טוב בכ-25% ולעיתים אף יותר מאשר במכשירי הביטוח החדשים.
יש ייחוד נוסף לפוליסות המשתתפות ברווחים. הוא מתבטא בדמי הניהול הנגבים מפוליסות אלו. בטור שלפנינו נציג את דמי הניהול הנגבים בפוליסות אלו.
דמי הניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים:
בניגוד לכל שאר המכשירים, בפוליסות המשתתפות ברווחים קימיים 4 סוגים של דמי ניהול (לעומת סוג אחד או שניים בכל אחד מהמכשירים האחרים). הסוג הראשון הינם דמי ניהול קבועים הידועים בשם: גורם פוליסה.
גורם הפוליסה הינו סכום קבוע הנגבה מתוך הפרמיה ויכול לנוע בטווח של 10-20 ש' לחודש. תלוי בתקופה בה הוצאה הפוליסה. דמי ניהול אלו הינם קבועים ואינם תלויים בגובה הפרמיה המופקדת. דמי הניהול ייחודיים לפוליסות אלו ואינם קיימים במכשירים האלטרנטיבים
הסוג השני אלו דמי ניהול קבועים הנגבים מצבירת החסכון. דמי ניהול אלה עומדים על 0.6% מצבירת החסכון המצטבר. הם דומים לדמי הניהול הנגבים ממכשירים אלטרנטיבים, ביטוחי מנהלים חדשים, קרנות פנסיה וקופות גמל.
הסוג השלישי הינם דמי ניהול משתנים על פי תוצאות ההשקעות. בפוליסות אלו חברת הביטוח גובה 15% מהרווח הריאלי אשר השיגה בהשקעות. הבדיקה לגבי השגת הרווח היא בדיקה מצטברת. גם דמי ניהול אלו הינם יחודיים לפוליסות אלו. במקרים מסויימים, הם מאפשרים לחברת הביטוח להגיע לדמי ניהול גבוהים מ-2% מהצבירה אשר הינם דמי הניהול המקסימלים המותרים כיום, הן בקופות גמל והן בביטוחי מנהלים חדשים.
הסוג הרביעי אינם מוכרים כ"דמי ניהול" אך בפועל הם דמי ניהול לכל דבר ועניין. דמי ניהול אלו מתבטאים בעלויות ביטוח גבוהות יחסית לאלטרנטיבה.
להלן דוגמה מעולם מוצרי הצריכה. תארו לכם גבינת קוטג' (מוצר מדובר בזמן האחרון) הנמכרת במדף אחד ב-5 שקלים ובמדף על ידו אותו קוטג' מאותו יצרן נמכרת ב-15 שקלים. זהו פחות או יותר המצב בפוליסות המשתתפות ברווחים ובעלויות הביטוח הנגבות. באותה חברת ביטוח ניתן לקנות את אותו סכום ביטוח (ובכיסוי זהה לחלוטין) בעלות, שלעיתים תהיה נמוכה פי שלוש או ארבע מעלות הביטוח שנמכרת בפוליסה המשתתפת ברווחים.
מה לעשות?
מכל האמור לעיל, מובן כי על מנת למקסם את החסכון ומקדם הקיצבה העדיף, יש לנסות לטפל בדמי הניהול בפוליסות אלו. שני הרכיבים אשר בהחלט ניתן לטפל בהם הם דמי הניהול הקבועים - גורם הפוליסה אשר ניתן לנסות ולהקטינם וכמובן עלויות הביטוח. על ידי שינוי יחס הביטוח - חסכון והקטנת סכום הביטוח הנרכש כחלק בלתי נפרד מהתוכנית ורכישתו בנפרד, נגדיל את החסכון שיצטבר בפוליסה ונמקסם את יתרונותיה. חשוב לציין כי שינויים אלו משפיעים על מצבו הביטוחי של המבוטח ודורשים הצהרת בריאות חדשה. בעקבות כך, דורשים בדיקה פרטנית של איש מקצוע.
- 7.לא הכל זה דמי ניהול 31/10/2011 13:00הגב לתגובה זואבל זה בהחלט חשוב, בסופו של דבר מדובר בסכום לא מבוטל, אבל צריכים להיות מדדים נוספים לבחירה, הטבלה הכי טובה שמצאתי לצורך השוואה הייתה באתר אינבסט- דירוג חודשים לקרנות הפנסיה
- 6.מיקי 31/10/2011 07:34הגב לתגובה זוירון, חבל שלא נתת אבחנה בין צורות גביית דמי הניהול לזמנים שהוצאו הפוליסות, אלא כתבת רק משתתפות ברווחים , כאילו שזו קטגוריה ששם דמי הניהול אחידים מ-1991 ואילך.
- 5.שלמה 31/10/2011 06:57הגב לתגובה זושעל פיהם קובעים את הרוחים/הפסדים בניהול ההשקעות של החברת ביטוח?
- 4.ראלי 30/10/2011 23:04הגב לתגובה זוממי שניהל קרן פנסיה ציפיתי לרמה גבוהה יותר של חומר לא הכל זה דמי ניהול והוצאות .
- 3.נעם 30/10/2011 22:49הגב לתגובה זותודה, 1.לפני שנה נעשה לאשתי (בת 34)ביטוח מנהלים עם מקדם של 230 האם זה הגיוני שזה כה גבוה? שלי(בן 37) נעשה ב 2000 והמקדם הוא 178, מה המקדם של איש אישה שיוצא לפנסיה היום? 2. לצערי, הפוליסה שלי נמצאת בחברה שעיקר מפסידה כסף מאז 2005, האם ישאפשרות לעבור לחברה אחרת ולשמור על המקדם? האם אפשר להוציא חלק מהכסף שאינו פטור ממס, האם כדאי? וכמה מס אשלם? 3. איך ניתן לקבוע סוכן ביטוח פרטי שיעבוד מול המעביד עבור פנסיה ולא רק ביטוח מנהלים, לפי העבודה - הם בוחרים עם איזה סוכן נעשה הקשר, למה?
- 2.pap 30/10/2011 14:30הגב לתגובה זוירון שלום, מספר הבהרות: 1- איפה רואים מה עלות גורם הפוליסה, בדוח השנתי?, 2- הסוג הרביעי האם הכוונה לכמה הולך לחסכון וכמה למקרה מוות? ביקשתי לקנות ריסק בנפרד ושהכל ילך לחסכון ונמסר שלא ניתן מעבר ל-95%-5%. 3- נמסר לי שפוליסה שנפתחה כהונית, קיבלה מקדם קצבה רק ב-2008 ולמקדם זה אין יתרון על המקדמים של היום.
- ירון שמיר 30/10/2011 21:47הגב לתגובה זוגורם הפוליסה נראה בדוח השנתי. לגבי שינוי יחס ביטוח וחסכון בדכ היום אין התנגדות לשינוי ל-90/10 ולעיתים גם ל-95/5 כפי שכתבתי בכתבה מדובר על הקטנת סכום ביטוח יש לבצע זאת בשיתוף עם איש מקצוע. מקדם קיצבה- לא יודע איזה מקדם הציעו לך בכל מקרה אין שינוי גדול בין מקדמי 2008 למקדמים החדשים
- 1.מא 30/10/2011 13:53הגב לתגובה זולגבי התשואות לאורך זמן, בפוליסות המשתתפות ברווחים?האם עדיפות?
- ירון שמיר 30/10/2011 21:45הגב לתגובה זומפנה אותך לכתבה הקודמת שבדקה את תשואות המשתתפות, קרנות הפנסיה וקופות הגמל לאורך זמן
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
