המצב רק מחמיר: לפי מדד משכן, מצבם של רוכשי דירות הוא הגרוע מאז יוני 2003
מדד משכן למצב רוכשי הדירות, אשר עוקב אחר מצבם השוטף של רוכשי הדירות בישראל, המשיך את המגמה של החודשים האחרונים ורשם בחודש אוגוסט 2011 ירידה של 0.3% לרמה של 125.4(100=ינואר 1996) - הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2003.
הירידה במדד, המשקפת הרעה במצב רוכשי הדירות, נרשמה בשל המשך עליית מחירי הדירות ועלייה קלה בריבית. מדד מחירי הדירות האחרון שפורסם, על פי סקר מחירי דירות בבעלות דיירים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בישראל, על פי הסקר, בשיעור נומינלי של 12.3% ובשיעור ריאלי של 8.2%. מאז נקודת השפל במחצית שנת 2007 עלו מחירי הדירות בישראל בשיעור נומינלי של 64.8% ובשיעור ריאלי של 41.3%.
כלכלני בנק הפועלים מוסרים כי עליית מחירי הדירות הייתה הגורם העיקרי שהרע את מצב רוכשי הדירות בחודש החולף. "שיעור האבטלה, שירד לשפל של 5.4%, והעלייה בשכר הממוצע מיתנו את ירידת המדד. הירידה החדה במספר העסקאות בחודשים האחרונים והעלייה בהיצע הדירות הלא מכורות, לצד התמתנות בעליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים, מאותתים על האפשרות שגורמים בשוק נכנסו לעמדת המתנה."
נזכיר כי שלשום (ב') דיווחנו על שבנק ישראל מעביר בימים האחרונים מסרים למערכת הבנקאית בדבר העלאת יעד הלימות ההון באופן משמעותי מהרמה של 7.5% כיום לרמה של 11% לפי הערכות. על פי תקנות באזל 3, מדיניות האשראי שמוכתבת על ידי בנק ישראל לבנקים המסחריים ולבנקים למשכנתאות יידרשו הבנקים להגדיל את יעדיי הלימות ההון, ההון הבסיסי של הבנק הכולל את הון בעלי המניות ורווחים שנצברו, במילים אחרות פחות כסף יוקצה למתן הלוואות ומשכנתאות ולכן לווים רבים לא ייהנו מאישורי אשראי ואלה שכן יאושרו לקבלת משכנתא יתומחרו בריביות גבוהות יותר (
לפי תקנות באזל 2 הוקשתה מדיניות האשראי של הבנקים ומכך נפגעו קהל נוטלי הלוואות ומשכנתאות, לדוגמה, משכנתאות לדירות נופש נאסרו תחת סעיף המשכנתא. מכאן ניתן להסיק שתקנות באזל 3 אשר מתגבשות בימים אלה יחמירו את מצב הלווים.
החמרת האשראי תגביל באופן משמעותי את פעילות הקבלנים ותצמצם את בנייתן של דירות חדשות, דבר שיפגע בהיצע, יגרום לעליית מחירים ועקב הדרישה לבטחונות רבים יותר מהבנקים, רק בעלי הכנסות גבוהות יוכלו לרכוש דירות, דבר המנוגד לקווי הממשלה.
לכתבות נוספות בנושא:
- 10.צדוק 05/10/2011 11:01הגב לתגובה זוצדוק שואל מי צודק.אז תחליטו מחירי הדירות עולים או יורדים?אני מתחיל להיתבלבל.להמשיך ולשבת על הגדר?קיבלתי כבר פיצעי לחץ כגון קושי לקבל משכנתא עם ריבית גבוהה יותר.אז צדוק שואל-האם היה כדאי לשבת על הגדר?
- לא מצדיק 05/10/2011 22:07הגב לתגובה זובוא נסתכל רק על העובדות. מה העובדות מספרות?
- 9.מתווך 05/10/2011 10:26הגב לתגובה זוהעסקאות היחידות שעוד קורות הן של אנשים שחייבים למכור את הדירה בגלל מעבר לחו" ל או צורך דחוף במזומנים. משפרי הדיור יושבים על הגדר יחד עם הזוגות הצעירים שמעדיפים להמשיך לשכור.
- 8.כותבי תרחישים 05/10/2011 10:25הגב לתגובה זושלטון שבאמת - באמת רוצה לפתור בעיית הדיור- מייבא קראוואנים וקראוילות - בתוך 3-6 חודשים- וראו איך הקבלנים ומחזיקי הדירות- זורקים דירות לשוק- ומורידים מחירים ב20-30% בתוך 18 חודש- יש מחסור של כ 30-40000 דירות - הזמן הדרוש =לבניית החסר =( בנוסף -מודגש ,לכמות הבנייה הסבירה) הינו 3-5שנים לפחות ( היום בונים כ43000 יחידות וזה מספיק ללליין הרגיל- אבל המדינה זקוקה להגדלת הבנייה ב30-40% נוספים למשך 3-4 שנים- לבניית כמוית אלו נידרש תוספת זמן של 18 חודש נוספים (זמן הבנייה אופטימי) =בהנחה שיתחילו לבנות מיידית= יש צורך באישורים והתנגדויות ראשי ערים- המתנגדים לדירות קטנות-עבור עולים וחסרי יכולת!!!!!
- 7.למדינות פושטות רגל 05/10/2011 10:15הגב לתגובה זוההוראה של פישר באה מהפחד של אי ידיעה עד כמה הבנקים שלנו חשופים למדינות כמו יוון,ספרד......
- 6.נדרש פיקוח בעלי דירות ישראלים הם חצופים (ל"ת)אין ברירה 05/10/2011 10:14הגב לתגובה זו
- יש ברירה 06/10/2011 12:12הגב לתגובה זוחשבון פשוט: המחיר הוא מה שהמוכר והקונה הסכימו עליו. אל תשלמו - המחיר ירד לא צריך ביבי , לא צריך טרכטנברג ...
- 5.פיקוח דחות על שכר דירה (ל"ת)אין גבול לגזל 05/10/2011 10:07הגב לתגובה זו
- 4.יחימוביץ תעיף את שטייניץ האטום (ל"ת)אזרח 05/10/2011 10:06הגב לתגובה זו
- עודד 05/10/2011 10:44הגב לתגובה זושלך תהיה קשובה לציבור ולפופוליזם ותפעל בניגוד לכלכלה. עם של אינפנטילים.
- 3.ביבי הבטיח הוזלה 05/10/2011 10:02הגב לתגובה זוברור שאם לא תהיה הורדה דרמטית במחירי הדיור, יחמוביץ או מפלגה חברתית ירסקו הליכוד
- 2.לא לשלם 3000 לחדר (ל"ת)די לגזל להעניש בעלי 05/10/2011 09:58הגב לתגובה זו
- 1.להוזיל דירות חדר ל 1800 שח מומלץ (ל"ת)להחרים כמו בקוטג' 05/10/2011 09:58הגב לתגובה זו
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
