הקונים הסתערו על אירופה: מדד הדאקס הגרמני זינק 4.9% בהובלת סקטור הבנקאות

ביום שפתח חזק והמשיך את המגמה המשקיעים קיוו שמדינות גוש האירו יצליחו להגיע להסכם במהרה וימנעו פגיעה אנושה בבנקים הגדולים בעולם. מדד הקאק בצרפת סיים בעלייה של 4.3%
ערן צחי | (2)

מניות הבנקים דחפו את המדדים המובילים באירופה לסיים בעליות שערים חדות. ברקע לפרץ האופטימיות, תקוות המשקיעים כי הפוליטיקאים בגוש האירו יפעלו יחדיו לצורך מתן סיוע ליוון ויעצרו את משבר החובות המאיים לפרק את מדינות היבשת הישנה.

שרי האוצר באירופה נפגשו אמש וידיעות אודות ההחלטות שהתקבלו שם ממשיכות להשפיע על המסחר. העיתון וול סטריט ג'ורנל פרסם הבוקר כי הפורום בוחן אפשרות להגדיל את התספורת של החוב היווני דווקא לנושים הפרטים. כמו כן הם שוקלים כיצד ניתן לחזק את המערכת הבנקאית ולהגדיל את הנזילות שלה.

על פי העיתון עולה כי אחת הדרכים להתמודד עם הגירעון של יוון והקושי שלה לפרוע חובות תהיה באמצעות דרישה כואבת מבעלי האג"ח הפרטי שתהיה על וויתור על חלק נוסף מהתשלום

הנעילה הירוקה היום באה לאחר 4 ימים רצופים של ירידות ביבשת. האופטימיות הבוקר בשווקים הגיעה לאחר שפורסמו אתמול ידיעה בפייננשל טיימס כי שרי האוצר בוחנים צעדים כדי לתאם פעולה שמטרתה להגן על הבנקים ביבשת מפני משבר חובות. בעקבות ידיעה זו הצליחו אתמול המדדים המובילים בוול סטריט לתקן מירידה של 2% בממוצע לעלייה של למעלה מ-1%

בסיומו של יום, מדד הדאקס בגרמניה זינק 4.91%, מדד פוטסי באנגליה הוסיף לערכו 3.19% והקאק בצרפת טס 3.33%. את העליות הוביל סקטור הבנקאות. מניית דקסיה שקרסה אתמול ב22% תיקנה בעלייה של 1.3% בבורסה בבריסל. מניית קרדיט סוויס התחזקה ב-4.52% בשוויץ. בצרפת מניית בנק קרדיט אגריקול טסה 9.89% ו-BNP זינקה 8.5%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ירושלמי 05/10/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    מקפצות כמו קוף שיכור, למעלה ולמטה !!
  • 1.
    אבי 7 05/10/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    שרי האוצר דוחפים את הבורסות לקריסה עתידית אין פרשנות בביזפורטל לפשר העליות המדומות שהתחיל אתמול בניו יורק זה נראה לא טוב רבותי..........
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.