גז-נפט

ארדואן לא ממתין: ספינה של סקרים סיסמיים כבר משייטת ליד קפריסין - צפו בתמונות

ארדואן אמר כי ספינות מלחמה ילוו את הספינה. עד כה לא דווח על ליווי צבאי. הספינה הטורקית צפויה להגיע לאזור המטרה שלה בסביבות השעה 20:00
סתיו שירייב | (12)

למרות שקפריסין נתנה את הסכמתה לדרישות ארדואן, ספינה סייסמית העוסקת בביצוע חיפושים אחר מצבורי גז ונפט בשירותה של טורקיה נמצאת כעת בדרום-מזרח קפריסין בדרכה להתחיל בביצוע סקרים סיסמיים באזור האי.

הספינה נמצאת כעת ליד חלקו הדרום מערבי של האי וצפויה להגיע לאזור המטרה שלה בסביבות שעה 20:00 (שעון ישראל), זאת כחלק מהסכם עליו חתמה לאחרונה טורקיה עם קפריסין הטורקית המאפשר לה לבצע חיפושים אחר מצבורי גז ונפט במדף היבשתי של קפריסין.

מדובר בספינה ישנה יחסית משנת 1978 העונה על שם Piri Reis, על שמו של ימאי, גיאוגרף וקרטוגרף מפורסם מהתקופה העותומנית, המסוגלת לבצע סקרים דו-מימדיים בכ-20 יום (תלוי בשטח הסקר). ביולי 2010 הספינה הייתה מעורבת בתקרית עם רשויות היווניות, אז נכנסה הספינה למים הטריטוריאליים של יוון על מנת לבצע לכאורה סקרים סיסמיים למטרות מחקר בלבד, אלא שצעד זה עורר את זעמם של רבים בממשל היווני. אז הסתיימה התקרית בכך שמשמר החופים של יוון גירש את הספינה משטחה.

לפני 5 ימים דווח בכלי התקשורת הזרים כי גם ספינת סקרים סיסמיים נורבגית עושה את דרכה לטורקיה במטרה לבצע סקרים באזור קפריסין. שר האנרגיה הטורקי הבהיר אז כי חיל הים וחיל האוויר של צבא טורקיה ילוו את הספינה ויגנו עליה. להרחבה

הסיבה העיקרית לאיומים מצד טורקיה היא הקידוח אותו החלה נובל אנרג'י לבצע ברשיון הידוע כ'בלוק 12' בקפריסין. הקידוח בו מחזיקה נובל ב-100% מהזכויות ברשיון החל ביום שני שעבר באמצעות אסדת ההומר פרינגטון. עוד נציין, כי לשותפויות הישראליות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש יש אופציה לקבלת 15% מהזכויות ברשיון כ"א.

אולם חרף האיומים, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הרגיע מעט את הרוחות בסוף השבוע כאשר אמר בפגישה עם עיתונאים בניו יורק, כי טורקיה עדיין לא שוקלת אפשרות להשתמש בכוח צבאי בכדי לעצור את הקידוח. כאשר נשאל האם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן, ארדואן ענה בקצרה: "לא כרגע". כנשאל האם טורקיה תבצע חיפושי גז ונפט בעצמה ענה - כן. לידיעה בהרחבה

יום לאחר ההצהרה של ארדואן, הודיעה קפריסין כי בכוונתה לחלוק את ההכנסות מכל תגליות הנפט והגז לחופיה עם החלק הטורקי של האי. זאת במטרה ברורה להרגיע את המתח בין קפריסין לטורקיה. "המסר שברצוני להעביר לטורקיה ולצד הטורקי של קפריסין הוא כי יש למצוא פתרון לסכסוך המתמשך בהקדם האפשרי", אמר נשיא הצד היווני של קפריסין, דמיטריס קריסטופיאס.

צילום: Getty images Israel

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    בנצי 27/09/2011 09:42
    הגב לתגובה זו
    ארדואן הופך את עמו לבדיחה
  • 10.
    מניסיוני בדפינות זו ספינת דייג (ל"ת)
    יעל 26/09/2011 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מכבסת מילים 26/09/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
    רק טוב לכ" א.הים ייתנקה מדגים מיותרים,עופות יושמדו,חיות בר ייעלמו והכורדים " שנעלמו" לא יזכו למדינה
  • 8.
    tamoy 26/09/2011 18:04
    הגב לתגובה זו
    דאווין ולא ספינה למחקר סייסמי... הבעייה היא שכשישנה בובת בארבי בבית הלבן כל פסיכי חולה גדלות עושה דאווין כאילו הוא הבריון השכונתי...
  • 7.
    חחחחחחחח 26/09/2011 18:00
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
  • 6.
    משקיע 26/09/2011 17:59
    הגב לתגובה זו
    מה אתם מודאגים? הלוואי שיימצא, אם ספינה כזאת יכולה למצוא משהו זה אומר שכל האיזור מפוצץ בגז. אולי עדיף שייכנס שותף ברציו, המחירים בריצפה.
  • 5.
    לאשפז בבית משוגעים ומהר (ל"ת)
    אורן 26/09/2011 17:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    7 26/09/2011 17:25
    הגב לתגובה זו
    ?
  • 3.
    פול 26/09/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
    טורקיה שולחת בחיפזון ספינת פרמטיבי לערך סקר 2D פרמטיבי וכאן רוצים להפחיד את כולם. קפריסין נקוסיה לא הסכימה לדרישות טורקיה והטורקים לא מפריעים לקדיחה. מה מבדיל בין סקר 2D מהסוג הזה אחרי שהוא כבר מושלם ומנותח כראוי במעבדה לקדיחה במים עמוקים על ידי אסדה מתקדמת? לפחות 3 שנים אם לא הרבה יותר זמן.
  • איתן 27/09/2011 09:44
    הגב לתגובה זו
    כל מה שהם צריכים לדעת זה מה גבולות המאגר כדי לדעת איפה לקדוח, ובשביל זה 2D טוב באותה מידה. העובדה שנובל כבר קודחת שם אומרת שה-3D טוב מספיק.
  • 2.
    העזתים חשבו שארדואן דואג להם-אז חשבו. (ל"ת)
    מסכנים העזתים 26/09/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טיפשים זאת ספינת ססמיקה...חחחחח (ל"ת)
    לתומר 26/09/2011 17:14
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי