שימו לב: מדד מניות שרצוי כעת להגדיל אליו את החשיפה
שנת 2011 התחילה בבורסה בתל-אביב ב"רגל שמאל" על רקע המהומות במצרים וחוסר הבהירות לגבי השלטון המקומי: מדד ת"א 25 ירד בינואר ב-2.5%, מדד ת"א 100 ירד ב-1.7% ומדד הבנקים נפל ב-8%. למדד זה ברצוני להתייחס הפעם, אך ראשית - מספר נתונים חשובים לגבי תשואות מדדי המניות המובילים במהלך שנת 2010 ובינואר 2011:
מהטבלה ניתן ללמוד שבעוד שבשנת 2010 הניבו מדדי המניות המובילים תשואה נאה של כ-15% בממוצע - נותר מדד הבנקים מאחור עם תשואה צנועה בהרבה של פחות מ-7%. בינואר 2011 באו הפערים לידי ביטוי בעוצמה רבה אף יותר: בעוד מדד המעו"ף ומדד ת"א 25 ירדו בממוצע בכ-2%, נפל מדד הבנקים ב-8%.
בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2010 הסתכמו רווחי הבנקים ב-1.86 מיליארד שקל - עלייה של 25% (!) לעומת התקופה המקבילה בשנת 2009. הבנקים הגדולים לאומי ופועלים השיגו תשואה דו-ספרתית על ההון של בין 10% ל-11% וההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב-0.41% בלבד מתיק האשראי של הבנקים.
השיפור בדוחות הבנקים צפוי להימשך על רקע חוסנה של הכלכלה הישראלית הבא לידי ביטוי, בין היתר, בשיעורי אבטלה נמוכים מאוד ביחס לכלכלות אחרות בעולם (6.8%) ושיעורי צמיחה גבוהים (4.5% ב-2010 על פי האומדן האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). ניתן אולי להסביר את הנפילה במדד הבנקים בינואר בשל מכירה מצד משקיעים זרים, החוששים ליציבות הכלכלה באזור בעקבות המהומות במצרים.
אני, לעומת זאת, לא מוצא כל סיבה מוצדקת לירידות השערים החדות שפקדו את מדד מניות הבנקים. נהוג לומר על הבנקים שהם משקפים את מצבו של המשק הישראלי ועל רקע הנתונים החיוביים שמספק המשק הישראלי צפויים הבנקים להציג דוחות חיוביים גם בשנת2011; על-כן אני סבור כי מדד הבנקים צפוי לתקן את הירידות ולהפגין תשואות דומות למדדי ת"א 25 ות"א 100. אני סבור שיש להגדיל חשיפה למדד הבנקים על חשבון מדד ת"א 25.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות המעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 10.אבי 09/02/2011 14:56הגב לתגובה זומהפרשנים ולהרוויח
- 9.לסיון איך אפשר להשקיע במדד בנקאות עולמי? תודה (ל"ת)אסנת 09/02/2011 11:37הגב לתגובה זו
- סיון ליימן 09/02/2011 12:05הגב לתגובה זוניתן להשקיע במדד בנקאות עולמי באמצעות תעודת סל בשקלים.
- 8.צודק בהחלט , תודה סיוון (ל"ת)יוני 09/02/2011 09:39הגב לתגובה זו
- 7.יוני 09/02/2011 09:15הגב לתגובה זולכן אני חושב שיש משו בהמלצתך אל תשכח שזרים היו אלו שמכרו...
- 6.מ. 08/02/2011 21:56הגב לתגובה זועם משכנתאות בשיא ומחירי נדלן בשיא אין פלא שחוששים ממניות הבנקים. גם גרינספן נחשב לגאון לא פחות מפישר וכולנו יודעים איך זה נגמר. ועכשיו יבואו כל הטענות כמה זה שונה כאן, כי המשכנתאות הן לא נון-ריקורס כמו בארצות הברית, כי מצד שני הם לא חיים בתוך ים מוסלמי שאת קצה הזעזוע שלו ראינו במצרים. לא צריך מלחמה חס וחלילהף אבל מספיקה מעט אי יציבות באיזור כדי להבריח את כל הזרים. אפילו שינוי לטובה במצב הנדלן באירופה וארצות הברית יכול לגרום למשקיעים זרים וישראלים לצאת מכאן למחוזות יותר אטרקטיביים.
- 5.גיא 08/02/2011 13:51הגב לתגובה זו1. כל הגופים המקומיים מושקעים בבנקים עד קצה המותר מבחינת רגולציה. 2. צריך להשוות לעומת בנקים באירופהואמריקה , לא יותר זולים. 3.הדוחות האחרונים שיקפו שיא שלילי מבחינת הפרשות לחומס, מה שאולי מסמן שיא מבחינתם. בעתיד יצטרכו להפריש יותר, לבטח עם בועת הנדלן המתפתחת.
- 4.אני בדעה דומה ואכן הגדלתי חשיפה למניות הבנקים (ל"ת)עדי 08/02/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 3.קוקו הנמר הקטמוני 08/02/2011 12:51הגב לתגובה זוהסיכון בבנקים נראה כרגע נמוך מהסיכון במדדים האחרים.
- 2.יניב 08/02/2011 12:44הגב לתגובה זוד להגיד ששווה להשקיע בבנקים רק בגלל שהוא " מפגר" אחרי המדד זה ניתוח חסר מקצועיות לחלוטין. בסקירתך לא התייחסת מה צריך לקרות כדי שמניות הבנקים יחלקו דיבידנדים, יחס הלימות ההון של כל בנק, השפעת תקנות באזל 2 על הרכב הנכסים של הבנקים וכו' . ממנכ" ל בית השקעות הייתי מצ]ה להרבה הרבה יותר...
- 1.מדד הביומד ירד 20% , כלל ביוטכנולוגיה =מציאה (ל"ת)הביומד, התחום הלוהט 08/02/2011 11:17הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
