בואינג אל על מטוס תעופה תיירות טיסה חופשה
צילום: יח"צ

מניות התעופה מעניינות, אבל צריך עדיין להיזהר

יש לא מעט חברות שצברו מזומנים ובונות על התאוששות כלכלית ב-2022. זה גם מה שהשוק מתמחר. אבל האם זה גם באמת יקרה?
ארז ליבנה | (2)

סביר להניח שמרבית חברות התעופה, אם לא כולן, ירצו לשכוח את 2020, כשגם 2021 לא נראית כל כך מבטיחה. למרות זאת, באופן מפתיע – או שלא – המניות של חברות התעופה הגדולות, נכון ליום שישי האחרון, עשו ראלי של 39% מאז נובמבר, לעומת 13% שעשה מדד ה-S&P והמחיר של חלקן כבר לא ממש מציאה.

 

נכון לכרגע, התעופה הפנים ארצית נמצאת ברמה של כ-35% מהיקף הפעילות שלפני המגפה והתעופה הבינ"ל התכווצה בלמעלה מ-80%, אבל מניית בואינג (BA) עלתה בחודש וחצי האחרונים בלמעלה מ-43%. מניית ריאנאייר עלתה מתחילת השנה ב-22%.

 

מה קורה פה לעזאזל? התשובה פשוטה. השוק מתמחר כבר את החזרה לפעילות מלאה ב-2022. אבסורדי, אבל זה המצב. הסנטימנט בשוק מתמחר את המשך התנודתיות של 2021 ורואה הלאה, ליום של אחרי המגפה. זה הופך את 2021 לשנת גשר. כלומר, גם אם בחודשים הקרובים נראה המשך של התכווצות בפעילות, התחזיות – יחד עם המשך מבצע החיסונים – צופות התחזקות לקראת אמצע 2021 שתגלוש לתוך 2022. זה יעניק למניות עוד אפסייד.

 

העניין הוא שהתמחור של המניות הוא לפי תחזית של התאוששות כלכלית בצורת V; כלומר התאוששות מהירה לאחר הנפילה. בהתחשב בעובדה שללא מעט אנשים יהיה הרבה פחות כסף אחרי המגפה, כמו גם ירידה בנסיעות העסקיות – בעקבות עליית הווידאו קונפרנס, בזכות חברות כמו זום (ZM) – מה שהוביל אנליסטים לחשוב, בצדק, שהתחזיות אופטימיות בצורה מעוררת השתאות. לאחרונה, ג'יימי בייקר מג'יי פי מורגן (JPM) הוריד תחזית לסקטור בכללותו, בטענה שתמחור המניות הגדיש את הסאה. בדויטשה בנק שינו את המלצות הרכש מקנייה להחזקה.

 

התמחור הנוכחי קובע שהחברות יחזרו ב-2022 להיקף פעילות של 80% ביחס ל-2020. שוב קצת אופטימי מדי. במיוחד לנוכח מה שנכתב למעלה בנוגע לנסיעות עסקיות, שמילאו לחברות את הטיסות במחלקת עסקים ומעלה הרווחיות. בנוגע לחברות תעופת הפנים, החברות עדיין צריכות להתייעל ולהעלות את מרווחי הרווח לכל טיסה.

 

למרות זאת, יש אלמנט שורי בכל הנוגע למניות הללו. חברות התעופה חתכו בהוצאות מה שאמור להשפיע בזמן הארוך על רווחיותן, שצפויה לעלות. למרות שהמאזנים סובלים מעלייה בחוב – 70 מיליארד דולר בחתך רוחבי לסקטור – והאקוויטי דולל כחלק מהשינוי ההוני, תזרים המזומנים והנזילות של החברות עלה, מה שהוריד את הסיכוי לגל של פשיטות רגל. זאת בהנחה שהחברות ישמרו על איזון נכון ולא ייכנסו למלחמת מחירים כשהשווקים יתחילו לחזור לעצמם.

 

מה התחזיות של השוק למניות מובילות בסקטור התעופה?

מנייתה של חברת דלתא איירליינס (DAL) ירדה מתחילת השנה בלמעלה מ-31%, מרמה של 57.6 דולר למניה לרמה של 39.7 דולר ונסחרת במכפיל של 10 לפי תחזית ההכנסות ל-2022. לאחר שהחברה צברה הון של 25 מיליארד דולר וצפויה להכניס ב-2022 כ-3.6 מיליארד דולר לפני מס, כשהיא בונה על התאוששות בטיסות הבינ"ל.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מניית סאות'ווסט איירליינס (LUV) נחשבת לחברת טיסות הפנים החזקה בארה"ב, כבר ירדה בקרוב ל-15%, אבל נסחרת לפי מכפיל של קרוב ל-15 ב-2022, כשהיא צופה שטיסות הפנים בארה"ב תשוב לפעילות ברמה גבוהה. נכון לעכשיו, המאזן של החברה הוא איתן והתחזית צופ עלייה של 18% בהכנסות עד סוף השנה ועלייה של 29% ב-2022.

 

מניה אחת שדווקא התאוששה יפה היא מניית אליג'אנט (ALGT), חברת לואוקוסט שפועלת בעיקר בערים קטנות בארה"ב. מתחילת השנה המניה עלתה ב-4.7%, מ-171 דולר למניה ל-179 דולר. החברה צופה שתעבור לרווח תפעולי כבר בסוף הרבעון הנוכחי. החברה נסחרת לפי מכפיל של 14 להכנסותיה ב-2022 – מה שאומר שהיא מתומחרת די גבוה.

 

גם חברת הלואוקוסט האירית, ראיינאייר (RYANAY) כבר עשתה ראלי יפה השנה, כשעלתה מרמה של 88 דולר למניה לרמה של 108 דולר למניה, או 22%. עם זאת, הברקזיט והיחסים בין בריטניה לאיחוד יכולים להעיב על המניה בטווח הזמן הקרוב. בנוסף, החברה בונה על הכנסתם של מטוסי הבואינג 737MAX, שצפויים להיות בעלי יותר מקום (4%) ויצרכו 16% פחות דלק.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המבין 28/12/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
    מה הכתבה הזאת באה להגיד לי? שמניות התעופה נפלו ולכן יש סיכוי שיעלו וגם האוםציה שהמחיר מהעליות כבר תומחר? למה לקחת נושא כזה מעניין ולעשות עליו כתבה נורא שטחית? מה עם קצת עומק? נראה כאילו איימו על מי שעשה את הכתבה והכריחו לעשות אותה כדי לצאת מידי חובה. מה עם קצת העמקה? דווקא היו פה כמה כתבות לא רעות..
  • 1.
    ולמה אף מילה על קבוצת לופטהנזה? (ל"ת)
    מורי 28/12/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.