גרף

מדד המעו"ף - מסתמן תיקון מעלה בימים הקרובים

אייל גורביץ, מהתנח הטכני של Bizportal, סוקר את המדד המוביל בבורסה המקומית לקראת שבוע המסחר המקוצר
אייל גורביץ | (6)

לאחר פריצתה מטה של רמת 1,165 הנקודות עדכנתי את הערכותי. היה זה אחרי תקופת דשדוש ארוכה ומייגעת. אלא שהפריצה מטה הביאה איתה סימנים לפיהם עולה הסבירות לתיקון מעלה. האופן בו סגר מדד המעו"ף את שבוע המסחר מחזירה מעט צבע ללחיים, אבל זה אינו מספק כדי להפוך את הקערה על פיה.

למה תיקון? הגרף היומי

1. ראשית אפשר לראות בגרף היומי את הפריצה המובהקת הכוללת שני מרכיבים מרכזיים:

א. רוב הנר מתחת לרמת 1,165 הנקודות.

ב. שער הנעילה של היום סמוך לנמוך היומי.

ג. כבונוס, אפשר לראות את "פער המחירים" היורד שנפער אתמול בטווח הרמות 1,183-1,176, ואמור לשמש כרמת התנגדות.

2. אפשר לראות שתיכף עם הפריצה צלל מדד המעו"ף יחד עם נר אדום מלא גוף אל מתחת לרצועת בולינגר התחתונה.

3. המרחק בין שתי הרצועות הקיצוניות מכיל 4 סטיות תקן, כך שחציית הרצועה התחתונה הציבה את מדד המעו"ף במצב קיצון שהעלה את הסבירות לתיקון מיידי מעלה.

4. שני ימי המסחר האחרונים הזניקו את מדד המעו"ף במחזורים גבוהים חזרה לטווח הדשדוש, אם כי לא סגרו את פער המחירים היורד. הכניסה פנימה היא אירוע מעודד אם כי אינו מספיק על מנת לשנות את סדר הדברים.

הגרף השבועי

1. בגרף השבועי אפשר לראות את הנר האחרון שמתאפיין בצללית תחתונה ארוכה, ואת שער הסגירה המצוי מעל לרף התחתון של הדשדוש. אלה הם סימנים מובהקים לקונים שהסתערו על השוק מיד עם השבירה מטה. סימנים חיוביים ללא כל ספק, אלא שהם ראשוניים ואינם מספקים.

2. הרצף האחרון בגרף השבועי הוא רצף יורד, כאשר שער הסגירה של הנר האחרון נמוך מהשער הגבוה של קודמו.

3. מדד המעו"ף מצוי מתחת לממוצע 5 ושיפועו של הממוצע מצביע מטה.

4. בל נשכח את הפריצה מטה בגרף היומי, ואת העובדה שפער המחירים נותר פתוח.

מה מחפשים?

1. השבוע כדאי לשים לב להתמודדות של מדד המעו"ף עם רמת 1,165 הנקודות. היכולת שלו להישאר מעל לרמה הזו תהווה פרמטר חיובי.

2. סגירה מעל 1,205 ביום חמישי הבא תהווה מהפך.

3. מאידך סגירה שבועית מתחת ל-1,165 תמשיך את הקו השלילי בו החל שוק המניות המקומי.

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

**אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הQQQ ירד עד 70 !!! (ל"ת)
    הברבור הירוק 02/09/2013 01:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבל תיקון כבר היה לא?... (ל"ת)
    לא ברור 01/09/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    950 או 590, מי זוכר ומי סופר? (ל"ת)
    פלאפל 01/09/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ניתוח טכני 01/09/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    נו באמת, ארוע חריג כמו תקיפה בסוריה - צריך לפעמים לנטרל רעשים כאלו ולא לנסות לקרוא אותם בגרף
  • 2.
    התרנגול 01/09/2013 10:45
    הגב לתגובה זו
    ביום שלישי אמרת שהמעו"ף יירד עוד מאה נקודות ומאז הוא רק עלה מאה נקודות... מערכת יקרה, חבל על הכסף שאתם משלמים לו, הבחור לא השקיע מימיו
  • 1.
    זיו סגל 01/09/2013 10:30
    הגב לתגובה זו
    בקיצור אכלנו אותה שוב?
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו