העלימו הכנסות של 3 מיליון שקל - מה החליט בית המשפט?
בית משפט השלום בחיפה דן היום בבקשת מעצר של האחים משה ורונן יעקב, בחשד להשמטת הכנסות בסכום של כ-3 מיליון שקל מעסקת מכירת מניות. זאת, תוך ניצול פטור ממס עבור תושב חוזר ותיק של אחד מהם, בכדי להתחמק מתשלום מס.
פקיד שומה חקירות חיפה והצפון שהגיש את בקשת המעצר, מצא כי השניים, בעלים של חברת "איזיטק בע"מ" העוסקת בפיתוח תוכנות, מכרו בשנת 2011 טכנולוגיה לחברה בשם RPJV הרשומה בקפריסין תמורת מניות בחברה. מניות אלה נרשמו לטובת משה יעקב, וקבלתם לא דווחה לרשות המסים כנדרש בחוק. בנוסף, באותה שנה נמכרו מניותיו בחברת "איזיטק" של רונן לאחיו, משה, כאשר עסקה זו לא דווחה גם היא לרשות המסים ולא שולם בגינה המס הנדרש.
מבקשת המעצר עלה כי בשנת 2017 מניותיו של האח משה בחברת RPJV נמכרו תמורת מיליון אירו, וכי החשודים הציגו מצג לפיו משה יעקב מחזיק בנאמנות 80% ממניות אלו עבור אחיו רונן שהינו תושב חוזר ותיק החל משנת 2009 ולכן זכאי לפטור של 10 שנים על הכנסות שנבעו לו מחוץ לישראל, זאת כדי להתחמק מתשלום מס על מכירת המניות, שמקורן בחברה הרשומה בקפריסין.
השופט אבישי קאופמן מבית משפט השלום בחיפה שחרר את החשודים בתנאים מגבילים שכללו ערבות עצמית על סך 100,000 שקל כל אחד, וערבות צד ג' על סך 200,000 שקל כל אחד.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, גרוס ושות', המייצג את משה יעקב, מסר: "צר לנו שעניינו של מר יעקב הגיע לכדי חקירה פלילית מקום בו מדובר באי הבנה של פקיד השומה את מהות העסקה המדוברת. פרסום דבר מעצרו של מר יעקב עושה לו עוול גדול ואנו משוכנעים כי החקירה תסתיים ללא כלום לאחר שיתבררו מלוא העובדות בפני רשויות המס".
- 3.אוילשופטים כאלה במדינה - הפשע חוגג!!! (ל"ת)אביקול 10/05/2023 16:04הגב לתגובה זו
- 2.אחד 10/05/2023 08:20הגב לתגובה זושואל בשביל חבר
- 1.אנונימי 09/05/2023 17:50הגב לתגובה זוהמס הכנסה הם הגנבים הכי גדולים את זה רק שחכו לציין
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
