העלימו הכנסות של 3 מיליון שקל - מה החליט בית המשפט?
בית משפט השלום בחיפה דן היום בבקשת מעצר של האחים משה ורונן יעקב, בחשד להשמטת הכנסות בסכום של כ-3 מיליון שקל מעסקת מכירת מניות. זאת, תוך ניצול פטור ממס עבור תושב חוזר ותיק של אחד מהם, בכדי להתחמק מתשלום מס.
פקיד שומה חקירות חיפה והצפון שהגיש את בקשת המעצר, מצא כי השניים, בעלים של חברת "איזיטק בע"מ" העוסקת בפיתוח תוכנות, מכרו בשנת 2011 טכנולוגיה לחברה בשם RPJV הרשומה בקפריסין תמורת מניות בחברה. מניות אלה נרשמו לטובת משה יעקב, וקבלתם לא דווחה לרשות המסים כנדרש בחוק. בנוסף, באותה שנה נמכרו מניותיו בחברת "איזיטק" של רונן לאחיו, משה, כאשר עסקה זו לא דווחה גם היא לרשות המסים ולא שולם בגינה המס הנדרש.
מבקשת המעצר עלה כי בשנת 2017 מניותיו של האח משה בחברת RPJV נמכרו תמורת מיליון אירו, וכי החשודים הציגו מצג לפיו משה יעקב מחזיק בנאמנות 80% ממניות אלו עבור אחיו רונן שהינו תושב חוזר ותיק החל משנת 2009 ולכן זכאי לפטור של 10 שנים על הכנסות שנבעו לו מחוץ לישראל, זאת כדי להתחמק מתשלום מס על מכירת המניות, שמקורן בחברה הרשומה בקפריסין.
השופט אבישי קאופמן מבית משפט השלום בחיפה שחרר את החשודים בתנאים מגבילים שכללו ערבות עצמית על סך 100,000 שקל כל אחד, וערבות צד ג' על סך 200,000 שקל כל אחד.
- המחלוקת החלה ברשת, והדיון בה יוכרע בירושלים
- ניצחון לבעלי הדירות: עיריית ת"א דרשה להחליף את החלונות, ביה"מ דחה אותה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד תמיר קלדרון ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, גרוס ושות', המייצג את משה יעקב, מסר: "צר לנו שעניינו של מר יעקב הגיע לכדי חקירה פלילית מקום בו מדובר באי הבנה של פקיד השומה את מהות העסקה המדוברת. פרסום דבר מעצרו של מר יעקב עושה לו עוול גדול ואנו משוכנעים כי החקירה תסתיים ללא כלום לאחר שיתבררו מלוא העובדות בפני רשויות המס".
- 3.אוילשופטים כאלה במדינה - הפשע חוגג!!! (ל"ת)אביקול 10/05/2023 16:04הגב לתגובה זו
- 2.אחד 10/05/2023 08:20הגב לתגובה זושואל בשביל חבר
- 1.אנונימי 09/05/2023 17:50הגב לתגובה זוהמס הכנסה הם הגנבים הכי גדולים את זה רק שחכו לציין
נפסלה צוואה שנעשתה כדין, אף שתאמה את רצון המורישה
השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל קבע כי צוואתה המאוחרת של קשישה, שחילקה את רכושה בין ילדיה, אינה תקפה, אף שהיא משקפת את רצונה האמיתי. לדבריו, "ריכוך הכלל של ביטול צוואה מחמת חוסר כשרות יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה"
בערוב ימיה של אשה בת 84, אם לשלושה, מצאה את עצמה המשפחה שלה מפולגת סביב השאלה מי יירש את הבית שבו היא חיה ומי יירש את הבית שבנה אחד מבניה על אדמתה. מאבק הירושה המשפחתי הזה, שנמשך שנים, הגיע לשיאו בפסק דין ארוך ומפורט של השופט איתי כרמי מבית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, שקבע כי אף שצוואתה האחרונה של המנוחה תואמת את רצונה, היא אינה תקפה מבחינה משפטית משום שנעשתה כשהיא כבר לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה.
החלטתו של השופט כרמי מציבה דילמה עקרונית ועמוקה: האם צריך להעדיף את רצונו של אדם, כפי שניתן לזהותו לאורך השנים, גם אם במועד חתימתו על הצוואה הוא לא היה כשיר משפטית, או שעל בית המשפט לדבוק בדרישת הכשרות גם במחיר של ביטול רצון מפורש וברור? הכרעתו של השופט היתה נחרצת: אין מקום לריכוך הכלל, שכן הדבר "יכרסם ביציבות ויערער את יסודות השיטה".
המנוחה נולדה בארגנטינה, עלתה לישראל עם משפחתה ונישאה, ולימים נולדו לה שלושה ילדים - שניים מנישואיה הראשונים ובן נוסף, צעיר מהם, שנולד בארץ. לאחר מות בעלה היא נותרה לגור לבדה, ובסוף שנות ה-90 העניקה לבנה הצעיר, התובע, את הזכות לבנות את ביתו בצמוד לביתה על אותו מגרש. התובע השקיע בבנייה מכספו, גר במקום עם משפחתו מאז, והיחסים בין האחים הידרדרו והלכו.
מיד אחרי מינוי האפוטרופוס נחתמה צוואה חדשה
עוד ב-1999 ערכה האם צוואה ראשונה ("הצוואה המוקדמת"), שבה חילקה את רכושה בין ילדיה: את ביתה שלה הורישה לשני ילדיה הבוגרים, ואילו את הבית שבנה התובע היא הותירה לו. בהמשך היא ערכה גרסאות נוספות של צוואות, שכולן עסקו בשאלה כיצד יחולק המגרש והבתים, אך עם השנים הידרדר מצבה הבריאותי והקוגניטיבי של האם, וב-2017 ביקשו ילדיה הבוגרים למנות לה אפוטרופוסים. בית המשפט באותו הליך דחה את הבקשה, לאחר ששמע את המנוחה עצמה והתרשם כי היא מבינה היטב את הנעשה. באותו שלב מונתה רק בקרה מסוימת על חשבונה, והתובע - בנה הצעיר - מונה כמיופה כוח. אלא שמיד לאחר מכן, ב-2 בספטמבר 2017, חתמה האם על צוואה נוטריונית חדשה ("הצוואה המאוחרת"), שבה חילקה את ביתה בין שלושת ילדיה באופן שווה, ואת הבית שבנה התובע היא הותירה לו לבדו.
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- תבעה את אחיה בדרישה לשיתוף בדירה שהוריש לו אביהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נכללה כרונולוגיה מפורטת של ארבע צוואות שונות שערכה המנוחה לאורך השנים: צוואה מ-1999, צוואה נוספת מ-2003 שבה היא חילקה באופן מפורט את המגרש והבתים, צוואה מ-2012 שבה היא הביעה לראשונה רצון לחלק את ביתה שווה בשווה בין שלושת ילדיה, ולבסוף הצוואה המאוחרת מ-2017. לאחר פטירתה הוגשו לרשם הירושות שתי בקשות מתחרות - ילדיה הבוגרים ביקשו לקיים את הצוואה המוקדמת, בעוד שהבן הצעיר עתר לקיים את הצוואה המאוחרת. כל צד טען כי הצוואה האחרת אינה תקפה - זה בשל חוסר כשרות, וזה בשל השפעה בלתי הוגנת.
“לא ייתכן שסבל ממחלת נפש והועסק בתפקיד ביטחוני בכיר”
ארבע שנים לאחר שאישר בבית המשפט הסכם גירושים, ניסה גבר לבטל אותו בטענה שבעת החתימה הוא היה במצב נפשי קשה, לא הבין את משמעות ההסכם ונפגע ממנו כלכלית. השופטת קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע דחתה את טענותיו וקבעה כי מדובר בניסיון מניפולטיבי
לשנות בדיעבד הסכם תקף. לדבריה, התובע תפקד באותה תקופה באופן מלא, נשא בתפקיד ביטחוני בכיר ואף היה חד ומרוכז בעדותו
פסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע עסק בתביעה חריגה למדי: גבר שביקש לבטל הסכם גירושים שאושר בבית המשפט כמעט ארבע שנים קודם לכן, בטענה כי בעת שחתם עליו לא היה כשיר מבחינה נפשית להבין את משמעותו. השופטת רותם קודלר עיאש לא התרשמה מטענותיו, קבעה כי מדובר במניפולציה ובחוסר תום לב, ודחתה את תביעתו תוך חיובו בהוצאות בסכום כולל של 45 אלף שקל.
מדובר בבני זוג שנישאו לפני כ־20 שנה ולהם ילד אחד משותף. לאחר שנישואיהם עלו על שרטון, נחתם ביניהם ביוני 2020 הסכם גירושין שנוסח על ידי עורך דינה של האשה, עו"ד ירון הוד. ההסכם הובא לאישור בפני בית המשפט, והצדדים התייצבו ביחד לדיון. בפרוטוקול מאותו היום תועד כי השופטת הסבירה להם את משמעות ההסכם בשפה פשוטה, כך שכל צד הבין את תוכנו והצהיר כי הוא חותם עליו מרצון חופשי. כפי שנרשם בפרוטוקול, התובע עצמו אמר אז כי הוא מבין את תוכן ההסכם, חתם עליו במשרד של עורך הדין לאחר ששמע את ההסברים, ואף הבהיר כי הוא בוחר שלא להתייעץ עם עורך דין מטעמו. “לא התייעצתי עם עורך דין אחר, לא מתכוון לעשות כן ולא תישמע ממני טענה בעניין”, צוין במפורש בפרוטוקול של הדיון.
אלא שחלפו כמעט ארבע שנים, והבעל - שהועסק כל השנים בתפקיד ביטחוני בכיר - פנה לבית המשפט בתביעה חדשה, בבקשה לבטל את פסק הדין שאישר את ההסכם. לטענתו, בעת החתימה הוא היה שרוי במצב נפשי קשה, לא היה כשיר להבין את משמעות ההסכם, ואף הופעל עליו לחץ מצד אשתו ובנם המשותף. עוד טען האיש כי מדובר בהסכם "מקפח וחד־צדדי", שהותיר אותו חסר כל, וכי השופטת שאישרה את ההסכם פעלה "במהירות ובקלות בלתי סבירה" מבלי לוודא את כשירותו.
ניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים"
הנתבעת, גרושתו, טענה מנגד כי מדובר בניסיון ציני לערוך "מקצה שיפורים" ולהתחמק מהתחייבויות שנחתמו בהסכמה מלאה. לדבריה, הבעל גרר רגליים במשך שנים, ניסה לעכב את ביצוע פסק הדין, וכעת הוא מבקש לבטל אותו ללא בסיס.
- למרות 4 ילדים וחיים משותפים: הנכסים יישארו של הבעל
- הילדים ישובו לגליל לאחר הפינוי - חרף התנגדות האם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת קודלר עיאש ציינה כי כבר כשנה וחצי לאחר אישור ההסכם פתחה האשה בהליכי ביצוע, וכי לאורך השנים הגיש הבעל בקשות, הצהרות ומסמכים - אך דחה שוב ושוב את הגשת התביעה לביטול. רק אחרי שלוש שנים של דחיות, הוא הודיע כי החליף עורך דין והגיש את התביעה הנוכחית.
