פינוי בינוי נדלן התחדשות עירונית
צילום: עמוס לוזון צלמים

התחדשות עירונית בחיפה: 2,400 יחידות דיור, מבני ציבור, שטחי מסחר ופארק

דור עצמון | (2)

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה, אישרה להפקיד תוכנית ענק להתחדשות עירונית של הרשות להתחדשות עירונית ו-ICR במתחם 'סטרומה' בחיפה. מיקום המתחם בקריית שפרינצק במתחם הרחובות סטרומה 4-8,1-5 ממזרח / ז'אן ז'ורס 21-45, 32-46 מצפון / יציאת אירופה 20-24 / סוטין 3-11 ממערב.

התכנית על שטח כולל של כ-65 דונם, והיא ממוקמת בשכונת שפרינצק מצפון לדרך צרפת, מדרום לרחוב ז'ורס, וממזרח ליציאת אירופה. התוכנית כוללת 2,400 יחידות דיור שיוקמו ב-20 מבני מגורים בני 9-35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-500 יחידות דיור יוקצו לטובת דירות קטנות.

הדמיית התכנית. קרדיט: HQ ארכיטקטים בע"מ.

בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 9 דונם עבור מבני ציבור בכלל זה: 7.2 דונם יוקצו עבור בית ספר יסודי, בית כנסת ועוד. 3,300 מ"ר עבור מוסדות ציבור, גני ילדים ומעונות יום, וכ-3,300 מ"ר נוספים עבור שטחי מסחר. בנוסף, התוכנית מקפידה לשמור על הפארק שבלב השכונה, בו עצים רבים לשימור.

כיום מצויים במתחם 557 יחידות דיור ב-19 מבני מגורים בני 4 קומות שיפונו לטובת הפרויקט החדש.

מתכנן מחוז חיפה במינהל התכנון, רונן סגל: "מדובר בתוכנית המשמעותית הראשונה להתחדשות עירונית בשכונת שפרינצק הנותנת מענה למספר רב של דירות קיימות. מעבר לפיתוח מבני המגורים התכנית מספקת את המענה הנדרש לשטחים פתוחים ולשטחי ציבור בין עם במגרשים ציבוריים בהם ניתן להקים בית ספר ובין עם מבני ציבור שישולבו במבני המגורים".

מנהל אגף בכיר תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, גורי נדלר: "התכנית שאושרה מציעה פתרון מוצלח לאתגרים המורכבים של השכונות המערביות של חיפה – חידוש המתחם ויצירת שטחי ציבורי ומבני מגורים איכותיים תוך שמירה על האיכויות הקיימות, הצמחייה, והנוף".

מנכ״ל ICR מורדי שבת: ״חברת ICR שמה לה ליעד להיות פעילה באזורי ביקוש הן בעולמות ההתחדשות העירונית והן בפרויקטים יזמיים מבטיחים, שנהנים מנגישות תחבורתית מצוינת. אנו מאמינים בעיר חיפה שנמצאת בתנופת בנייה והתחדשות, ומושכת אליה אוכלוסיה חדשה, צעירה ואיכותית, ונרגשים לקדם בשיא המרץ את הפרויקט הראשון שלנו בעיר. מדובר בתוכנית שהיא חלק מתהליך התחדשות עירונית של האזור כולו: קריית שפרינצק היא שכונה חיה ותוססת שעוברת מתיחת פנים, היא נהיית צעירה משנה לשנה ונמצאת במיקום מעולה. גן אלי כהן, יחד עם הנוף המרהיב של חוף הים הנשקף כמעט מכל נקודה במתחם, מהווים שני מאפיינים המייחדים אותו מבינוי אחר באזור. אופי הפרויקט והבנייה בסטרומה-ז'אן ז'ורס מותאם לאסטרטגיה של החברה לפתח אזורים מבטיחים שנמצאים באזורי ביקוש וצמיחה, ושיתרמו לשינוי פני האזור, כשם שפרויקטים אחרים של החברה עשו ברחבי הארץ, ובכלל זה גבעתיים, הרצליה, נתניה ועוד".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש כבר ארבעה בתי כנסת באיזור (ל"ת)
    העורב 19/03/2024 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בתייה 19/03/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    היעד הבא לפני שיהיה מאוחר לקנות כל אלו ששמעתי בקולם לשבת על הגדר הפסידו
דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג. 

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים

בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות

אלון יוניאן |

בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.

החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית. 

ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.

בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות. 

תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.