גיא טל
צילום: משה בנימין
קרנות נאמנות

קרנות מעורבות 20% מניות ומעלה: האם השתלם להגדיל את הרכיב המנייתי?

בחו"ל השקעות ה-60\40 מאד פופלריות אך בישראל האזרח הממוצע סולידי יותר ומעדיף את ההשקעות שלו עם כמה שפחות מניות - האם השתלם להשקיע בקרנות המעורבות עם אחוז המניות הגבוה יותר או הנמוך יותר? תוצאות הרבעון השלישי מצביעות על כיוון מסוים
גיא טל | (1)

אנו ממשיכים לסכם את הרבעון השלישי בשוק קרנות הנאמנות הישראלי עם כתבה אחת לפני אחרונה בנושא. הפעם, לאחר שבחנו כבר את הקרנות המעורבות מסוג 10\90 נבחן את שאר הקרנות המעורבות: 80\20, 70\30 וקרנות של יותר מ-30% מניות. 

שאלה ראשונה אותה יש לשאול היא האם תוספת הסיכון של העלאת אחוז המניות השתלמה ברבעון השלישי. כדי לקבל מושג כללי נשווה את טווח התוצאות בכל קטגוריה. 

את התוצאות הגרועות ביותר הניבה הקטגוריה של אג"ח מדינה עד 20% מניות. טווח התשואות נע בין 1.27% בלבד בקרן הכי טובה למינוס 0.11% בקרן הגרועה. ההפסדים, עם זאת, היו פחות גרועים מאשר בקרנות הגרועות של אג"ח כללי עד 20% מניות שהגיעו עד לתשואה שלילית של 1.2%, אולם הצד החיובי בקטגוריה זו היה טוב בהרבה - עד 4.06%. כשמעלים את אחוז המניות התשואות לא עולות בהרבה. הקרנות הטובות ביותר באג"ח כללי עד 30% הגיעו ל-3.57% ובקרנות של עד 50% מניות ל-3.9%. 

כשמרחיבים את טווח הבדיקה לתחילת השנה כן ניתן לראות שהסיכון השתלם. בקטגוריה של עד 20% טווח התשואות מגיע עד 11.68%, בעד 30% מניות זה מטפס ל-13.49% ובעד 50% מניות מעל 15%. הטווח התחתון משתנה בצורה לא אחידה ככל שעולים באחוז המניות. 0.87% עד 20%, 2.72% בעד 30% אך רק 1.74% בעד 50% מניות. 

יחד עם זאת יש לציין שמדובר במקרה זה בקרנות המצטיינות או הגרועות, בתוך הקטגוריה עצמה ישנן הרבה קרנות של עד 20% מניות שהראו תוצאות טובות יותר מקרנות של עד 50% מניות ולהיפך. ועתה נעבור לכל קטגוריה בפני עצמה.

אג"ח מדינה עד 20% מניות

השקעה באג"ח מדינה משמעותה ניסיון להפחית סיכון תמורת תשואות נמוכות יותר. זה לא לגמרי עובד השנה כשרבות מהקרנות הניבו תשואה שלילית. הקונספט הבסיסי של אג"ח מדינה אם כן לא עובד טוב עם מניות שמסשקפות סיכון גבוה יותר. לכן קשה למצוא קרנות של אג"ח מדינה בשילוב מניות שמציעות מעל 20% מניות, וגם פה מספר הקרנות לא רב (רק 8 קרנות נכנסו להשוואה). דמי הניהול בקטגוריה נעים בין 0.49% ל-0.75%. והקרנות הגדולות ביותר בקטגוריה, אלו של מור ומיטב, מנהלות רק כ-400 מיליון שקל. להלן תוצאות הקרנות המועטות הפעילות בקטגוריה:

להראל היה רבעון טוב ברבעון השלישי, לפחות בחלק מאינסוף הקרנות שהיא מציגה בכל קטגוריה, וגם פה היא מגיעה למקומות הראשונים, וכפי שגם ראינו בשבועות האחרונים בקטגוריות אחרות. השם הראל יחזור שוב בטבלאות בהמשך, אם כי גם במקומות האחרונים. 

פסגות ואלטשולר שחם עברו רבעון (נוסף) לא טוב וזה בא לידי ביטוי גם בקטגוריה הזו, זה לא מפריע להם לגבות דמי ניהול מהגבוהים בקטגוריה. נציין עם זאת שבמקרה זה נראה שההשקעה במניות בהחלט הועילה למשקיעים לקבל תשואות טובות יותר מאשר קרנות המשקיעות רק באג"ח מדינה, והתוצאות, גם בקרנות הגרועות, הן הרבה מעבר לתשואות המדדים של האג"ח הממשלתי. 

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

אג"ח כללי עד 20% מניות

זוהי אחת מהקטגוריות הגדולות ביותר בקרנות המעורבות ואולי בכלל בשוק הקרנות הישראלי עם מעל 50 קרנות פעילות, ועם 3 קרנות שמנהלות מעל מיליארד שקל (של מיטב, ילין לפידות ו-FOREST). 

דמי הניהול בקטגוריה נעים בין 0.59% ל-1.69% מוגזמים מאד. אין שום סיבה לגבות על קרן מעורבת דמי ניהול שאופיניים לקרנות מנייתיות. גם בקטגוריה הזו פגשנו כמה שמות מוכרים. 

גם לסיגמא ולטרגט היה רבעון טוב, ולאקורד וקבין הייתה שנה מצויינת עד כה אם כי לכולן קרנות קטנות מאד והן נהנות מהיתרון לקוטן. השמות במקומות האחרונים פחות מוכרים, כנראה בצדק. ברק מככבת באופן קבוע במקומות האחרונים בכל קטגוריה בה היא פעילה ומנהלת מיליונים בודדים בלבד בכל אחת מהקרנות שלה. שם באנגלית לא מבטיח תוצאות טובות, וגם ISP מופיעה לא פעם בין האחרונות.

עוד מילה טובה על סיגמא, לה קרן קטנה מאד, אבל היא הצליחה להוביל את הקטגוריה בפער גדול יחסית ברבעון השלישי, ומתחילת השנה היא נמצאת בחמישיה הראשונה. סיגמא מופיעה בטבלאות במקומות הראשונים בכמה השוואות שביצענו ברבעון השלישי. 

מה שבולט בקטגוריה הזו הוא העקביות. כל הקרנות שמובילות את הרבעון נמצאות ב-10% הטובים גם מתחילת השנה, והמובילות מתחילת שנה נמצאות ב-10% או 20% הטובים ברבעון, ולהיפך, הגרועות חוזרות בשני טווחי הזמן בין ה-10% הגרועים. 

גם פה המניות עוזרות בענק להגדיל את התשואות הרבה מעל המדדים, גם מדדי המניות, לפחות בחלק העליון של הטבלה, ובמיוחד כשבודקים את התוצאות מתחילת השנה. הקרנות הטובות מצליחות להגיע לפי 4 ממדד ת"א 35. 

אג"ח כללי עד 30% מניות

אלו שרוצים להעלות עוד יותר את הסיכוי להרוויח מעדיפים את קטגוריית ה-70\30, וזאת, כמובן, במחיר של אפשרות להפסדים גבוהים יותר. בקטגוריה הזו מעל 40 קרנות, כשהגדולה שבהן היא הקרן של ילין לפידות עם מליארד ו-600 מיליון שקל, בפער ניכר מהשניה, מור, לה שתי קרנות עם מעל 700 מיליון שקל. דמי הניהול נעים בין 0.3% ל-1.8%. גם פה מדובר בדמי ניהול מופרזים. 

הראל וסיגמא מובילות גם את קטגוריה הזו ברבעון השלישי, ואקורד ואילים (לאילים קרן נוספת במקום השלישי שלא נכנסה לטבלה), שגם הם ברשימת בתי ההשקעות המובילים מתחילת השנה מובילים את הקבוצה בתשואות מתחילת השנה. בגרועות אנחנו גם פוגשים בשמות מוכרים - אלטשולר שחם שפשוט לא מצליחה להתאושש מהתקופה הנוראית העוברת עליה וילין לפידות שמופיעה בתדירות הולכת וגדלה בקרנות הגרועות. במקרה זה גם דמי ניהול של 1.45% על קרן אגחית ברובה לא ממש מסייעים. בכל זאת 187 מיליון שקל מצאו את דרכם לקרן של ילין לפידות שהיקף הנכסים המנוהל על ידה לא עולה בקנה אחד עם התוצאות שהיא מספקת בענף הקרנות. 

העקביות פה יותר חלשה בקרנות החזקות מאשר בקטגוריה הקודמת, כשלמעט אקורד אין אף קרן שהיא ב-10% הטובות גם מתחילת השנה וגם ברבעון השלישי. יוצאת דופן מהבחינה הזו היא אזימוט שהיא הגרועה ביותר ברבעון אך ב-20% הטובות מתחילת השנה. לאזימוט היו שני רבעונים טובים, לא רק בקטגוריה הזו, אולם נראה שברבעון השלישי לקחו שם כמה החלטות שגויות. 

חשיפה מלאה - מעל 30% מניות

הקטגוריה הזו היא גם קטנה יחסית בשוק הקרנות הישראלי, ובעצם כוללת אסטרטגיות השקעה שונות, החל מ-35% מניות ועד 50% מניות שמשפיעות כמובן גם על התוצאות. חשוב לציין שבעולם ההשקעות הגלובלי הקרנות המכונות 60\40, כלומר כאלה המשקיעות במניות עד 40% מנכסי הקרן נפוצות הרבה יותר. מדובר באסטרטגיית השקעה הגיונית יותר מקרנות של עד 20% או 10% מניות, כיון שמניות הן כלי השקעה לגיטימי וחשוב, ולפעמים לקחת פחות מדי סיכון זה גם מסוכן. הישראלי הממוצע "אלרגי" מדי לשוק ההון, וחושב שמניות הן סוג של קזינו, ולכן נמנע יחסית למקביליו מעבר לים מכניסה לשוק הזה במידה מספקת וחבל. 

בקטגוריה רק מעט מעל 20 קרנות, כשהגדולה שבהן, FOREST עיטם מנהלת קרוב ל-800 מיליון שקל ואלו שאחריה פחות מ-400 מיליון. דמי הניהול נעים בין 2.249% ל-0.35% בלבד. דמי הניהול יוצאי הדופן הם של אחת הקרנות של הראל, שדווקא הצליחה לא רע ברבעון השלישי, והשניה מבחינת דמי הניהול היא FOREST עם 1.17%. 

הראל מופיעה שוב בטובות, אבל גם בגרועות. דמי הניהול המופרזים בהראל מעורבת הצדיקו את עצמם חלקית ברבעון השלישי אך לא נראה שמדובר במשהו שיעבוד לאורך זמן. מתחילת השנה, לדוגמה, היא רק במקום ה-11 מתוך 23. 

FOREST מצליחה להגיע להקיף נכסים גדול מאד בלא מעט קרנות, לא מעט בזכות התשואות המצויינות שלה בשנים האחרונות, אולם הקרן שבקטגוריה הזו, המכונה עיטם, מאכזבת עם המקום השני מהסוף מתחילת השנה ו-14 ברבעון. בכל זאת דמי הניהול השניים הכי גבוהים בקטגוריה אלטשולר שחם, באכזבה נוספת סוגרת את הטבלה ברבעון עם שתי הקרנות הגרועות ביותר, אולם באחת מהן "רק" 35% מניות. נציין רק שישנן, כפי שראינו, לא מעט קרנות עם פחות מניות שהצליחו להשיג תשואות טובות בהרבה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 17/10/2023 10:30
    הגב לתגובה זו
    מעניין
תשואה וגרף
צילום: CANVA
קרנות נאמנות

המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד

מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך 

גיא טל |


כשמדברים על השקעות בשוק ההון, הדימוי שעולה לרבים בראש הוא של מסכים מהבהבים, סוחרים לחוצים בטלפונים וניסיון בלתי פוסק "לנחש" מה יהיה הטרנד הבא. אבל האמת היא שדווקא עבור המשקיע הפשוט, הסוד להצלחה אמיתית טמון לעיתים קרובות בפעולה הכי קשה לביצוע: פשוט לא לעשות כלום. במקום לנסות לרכוב על גלים חולפים או לרדוף אחרי המניה התורנית שכולם מדברים עליה בחדשות, האסטרטגיה המנצחת היא "זמן בשוק" ולא "תזמון השוק". כשאתם בוחרים קרן איכותית ונשארים בה לאורך שנים, אתם רותמים לטובתכם את הכוח החזק ביותר ביקום הפיננסי – הריבית דריבית, שבונה את עצמה שכבה על גבי שכבה בשקט ובסבלנות.

מעבר לרווח הכספי, היתרון הגדול של הגישה הזו הוא השקט הנפשי שהיא מעניקה. כשמפסיקים לנסות "לנצח" את השוק בכל יום מחדש, נעלם הלחץ המלווה כל ירידה זמנית בבורסה. אבל לא מדובר רק בפסיכולוגיה; יש כאן מתמטיקה פשוטה ומשתלמת. בכל פעם שאתם קונים ומוכרים, אתם משלמים עמלות לבנקים ולברוקרים, ובנוסף – פוגשים את רשויות המס. בכל פעם שאתם מוכרים ברווח כדי לעבור ל"דבר הבא", אתם נפרדים מ-25% מהרווח לטובת מס הכנסה – כסף שיכול היה להמשיך לעבוד עבורכם ולייצר עוד רווחים (דחיית מס).

סבלנות משתלמת בענק

בכתבה זו נציג את הקרנות שהוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובגדול. אלו הקרנות שהצליחו להניב תשואה פנומנלית של מעל 350% בעשור האחרון. הן מוכיחות שמי שלא התפתה לצאת מהשוק ברגעים קשים או "לזגזג" בין השקעות, מצא את עצמו במסלול הישיר לצמיחה כלכלית משמעותית, תוך שהוא חוסך לעצמו המון כאב ראש, עמלות מיותרות ותשלומי מס מוקדמים. חשוב לזכור שלא מדובר במטה קסמים, וכמובן שלא כל קרן נאמנות מבטיחה "טיסה" שכזו אל על. למעשה, רוב הקרנות בשוק לא הצליחו להעפיל לפסגות המדהימות של ה-350% ומעלה. עם זאת, הנתונים מראים שהכיוון הכללי של מי שבחר במסלול המנייתי היה חיובי מאוד: כל מהקרנות המנייתיות וחלק ניכר מהגמישות שפועלות כאן בעשור האחרון חצו בקלות את רף ה-100% תשואה מצטברת. זה אומר שגם מי שלא "פגע" בקרן המצטיינת ביותר של העשור, אך השכיל להתמיד ולהישאר מושקע לאורך זמן במסלולים הצומחים, ראה את הכסף שלו מכפיל את עצמו.

למה דווקא מניות?

כל הקרנות ברשימה הן מנייתיות, וזה לא במקרה. ככל הנראה רק קרנות מנייתיות מסוגלות להגיע למספרים פנומנליים שכאלה. הסיבה לכך נעוצה בטבעו של שוק ההון – לאורך זמן, המניות הן המנוע החזק ביותר לצמיחה, והן נוטות להניב תשואה עודפת משמעותית על פני אפיקים סולידיים כמו אג"ח או פיקדונות בנקאיים. הכלל כאן הוא פשוט: ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר ויש לכם יותר שנים קדימה, כך גוברת ההמלצה להקדיש חלק נכבד יותר מתיק ההשקעות למניות. באופן מעט מפתיע, אף אחת מהקרנות הגמישות לא נכנסה לרשימה היוקרתית הזו. נראה שדווקא עודף האפשרויות שעומד בפני מנהלי הקרנות הגמישות עמד בעוכריהן, והשקעה "פשוטה" יותר וממוקדת במניות הניבה תוצאה טובה יותר לאורך זמן.

הנבחרת המובילה: הקרנות המצטיינות של העשור

לפניכם הקרנות המצטיינות בטווח הזמן של 10 שנים (לא כולל קרנות ממונפות). התשואות נמדדות מתחילת 2016 ועד היום. מצאנו בסך הכל 3 קרנות שחצו את הרף הגבוה. התשואה לעשר שנים נמדדה מהיום הראשון של שנת 2016 (כלומר עשר שנים פחות שבועיים). בנוסף, לא נלקחו בחשבון קרנות ממונפות. 


תשואה וגרף
צילום: CANVA
קרנות נאמנות

המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד

מדוע חשוב להתמיד בהשקעה אחת שמאמינים בה ולא לקפוץ מקרן לקרן? מה כוחה של ההתמדה והנחישות גם בתקופה של ירידות? שלוש קרנות עם תשואה של מעל 350% ב-10 שנים מלמדות אותנו שיעור חשוב, כשגם המתחרות הפחות מוצלחות מציגות תשואות נהדרות בטווח הארוך 

גיא טל |


כשמדברים על השקעות בשוק ההון, הדימוי שעולה לרבים בראש הוא של מסכים מהבהבים, סוחרים לחוצים בטלפונים וניסיון בלתי פוסק "לנחש" מה יהיה הטרנד הבא. אבל האמת היא שדווקא עבור המשקיע הפשוט, הסוד להצלחה אמיתית טמון לעיתים קרובות בפעולה הכי קשה לביצוע: פשוט לא לעשות כלום. במקום לנסות לרכוב על גלים חולפים או לרדוף אחרי המניה התורנית שכולם מדברים עליה בחדשות, האסטרטגיה המנצחת היא "זמן בשוק" ולא "תזמון השוק". כשאתם בוחרים קרן איכותית ונשארים בה לאורך שנים, אתם רותמים לטובתכם את הכוח החזק ביותר ביקום הפיננסי – הריבית דריבית, שבונה את עצמה שכבה על גבי שכבה בשקט ובסבלנות.

מעבר לרווח הכספי, היתרון הגדול של הגישה הזו הוא השקט הנפשי שהיא מעניקה. כשמפסיקים לנסות "לנצח" את השוק בכל יום מחדש, נעלם הלחץ המלווה כל ירידה זמנית בבורסה. אבל לא מדובר רק בפסיכולוגיה; יש כאן מתמטיקה פשוטה ומשתלמת. בכל פעם שאתם קונים ומוכרים, אתם משלמים עמלות לבנקים ולברוקרים, ובנוסף – פוגשים את רשויות המס. בכל פעם שאתם מוכרים ברווח כדי לעבור ל"דבר הבא", אתם נפרדים מ-25% מהרווח לטובת מס הכנסה – כסף שיכול היה להמשיך לעבוד עבורכם ולייצר עוד רווחים (דחיית מס).

סבלנות משתלמת בענק

בכתבה זו נציג את הקרנות שהוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובגדול. אלו הקרנות שהצליחו להניב תשואה פנומנלית של מעל 350% בעשור האחרון. הן מוכיחות שמי שלא התפתה לצאת מהשוק ברגעים קשים או "לזגזג" בין השקעות, מצא את עצמו במסלול הישיר לצמיחה כלכלית משמעותית, תוך שהוא חוסך לעצמו המון כאב ראש, עמלות מיותרות ותשלומי מס מוקדמים. חשוב לזכור שלא מדובר במטה קסמים, וכמובן שלא כל קרן נאמנות מבטיחה "טיסה" שכזו אל על. למעשה, רוב הקרנות בשוק לא הצליחו להעפיל לפסגות המדהימות של ה-350% ומעלה. עם זאת, הנתונים מראים שהכיוון הכללי של מי שבחר במסלול המנייתי היה חיובי מאוד: כל מהקרנות המנייתיות וחלק ניכר מהגמישות שפועלות כאן בעשור האחרון חצו בקלות את רף ה-100% תשואה מצטברת. זה אומר שגם מי שלא "פגע" בקרן המצטיינת ביותר של העשור, אך השכיל להתמיד ולהישאר מושקע לאורך זמן במסלולים הצומחים, ראה את הכסף שלו מכפיל את עצמו.

למה דווקא מניות?

כל הקרנות ברשימה הן מנייתיות, וזה לא במקרה. ככל הנראה רק קרנות מנייתיות מסוגלות להגיע למספרים פנומנליים שכאלה. הסיבה לכך נעוצה בטבעו של שוק ההון – לאורך זמן, המניות הן המנוע החזק ביותר לצמיחה, והן נוטות להניב תשואה עודפת משמעותית על פני אפיקים סולידיים כמו אג"ח או פיקדונות בנקאיים. הכלל כאן הוא פשוט: ככל שאופק ההשקעה שלכם ארוך יותר ויש לכם יותר שנים קדימה, כך גוברת ההמלצה להקדיש חלק נכבד יותר מתיק ההשקעות למניות. באופן מעט מפתיע, אף אחת מהקרנות הגמישות לא נכנסה לרשימה היוקרתית הזו. נראה שדווקא עודף האפשרויות שעומד בפני מנהלי הקרנות הגמישות עמד בעוכריהן, והשקעה "פשוטה" יותר וממוקדת במניות הניבה תוצאה טובה יותר לאורך זמן.

הנבחרת המובילה: הקרנות המצטיינות של העשור

לפניכם הקרנות המצטיינות בטווח הזמן של 10 שנים (לא כולל קרנות ממונפות). התשואות נמדדות מתחילת 2016 ועד היום. מצאנו בסך הכל 3 קרנות שחצו את הרף הגבוה. התשואה לעשר שנים נמדדה מהיום הראשון של שנת 2016 (כלומר עשר שנים פחות שבועיים). בנוסף, לא נלקחו בחשבון קרנות ממונפות.