קרנות מעורבות 20% מניות ומעלה: האם השתלם להגדיל את הרכיב המנייתי?
אנו ממשיכים לסכם את הרבעון השלישי בשוק קרנות הנאמנות הישראלי עם כתבה אחת לפני אחרונה בנושא. הפעם, לאחר שבחנו כבר את הקרנות המעורבות מסוג 10\90 נבחן את שאר הקרנות המעורבות: 80\20, 70\30 וקרנות של יותר מ-30% מניות.
שאלה ראשונה אותה יש לשאול היא האם תוספת הסיכון של העלאת אחוז המניות השתלמה ברבעון השלישי. כדי לקבל מושג כללי נשווה את טווח התוצאות בכל קטגוריה.
את התוצאות הגרועות ביותר הניבה הקטגוריה של אג"ח מדינה עד 20% מניות. טווח התשואות נע בין 1.27% בלבד בקרן הכי טובה למינוס 0.11% בקרן הגרועה. ההפסדים, עם זאת, היו פחות גרועים מאשר בקרנות הגרועות של אג"ח כללי עד 20% מניות שהגיעו עד לתשואה שלילית של 1.2%, אולם הצד החיובי בקטגוריה זו היה טוב בהרבה - עד 4.06%. כשמעלים את אחוז המניות התשואות לא עולות בהרבה. הקרנות הטובות ביותר באג"ח כללי עד 30% הגיעו ל-3.57% ובקרנות של עד 50% מניות ל-3.9%.
כשמרחיבים את טווח הבדיקה לתחילת השנה כן ניתן לראות שהסיכון השתלם. בקטגוריה של עד 20% טווח התשואות מגיע עד 11.68%, בעד 30% מניות זה מטפס ל-13.49% ובעד 50% מניות מעל 15%. הטווח התחתון משתנה בצורה לא אחידה ככל שעולים באחוז המניות. 0.87% עד 20%, 2.72% בעד 30% אך רק 1.74% בעד 50% מניות.
יחד עם זאת יש לציין שמדובר במקרה זה בקרנות המצטיינות או הגרועות, בתוך הקטגוריה עצמה ישנן הרבה קרנות של עד 20% מניות שהראו תוצאות טובות יותר מקרנות של עד 50% מניות ולהיפך. ועתה נעבור לכל קטגוריה בפני עצמה.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח מדינה עד 20% מניות
השקעה באג"ח מדינה משמעותה ניסיון להפחית סיכון תמורת תשואות נמוכות יותר. זה לא לגמרי עובד השנה כשרבות מהקרנות הניבו תשואה שלילית. הקונספט הבסיסי של אג"ח מדינה אם כן לא עובד טוב עם מניות שמסשקפות סיכון גבוה יותר. לכן קשה למצוא קרנות של אג"ח מדינה בשילוב מניות שמציעות מעל 20% מניות, וגם פה מספר הקרנות לא רב (רק 8 קרנות נכנסו להשוואה). דמי הניהול בקטגוריה נעים בין 0.49% ל-0.75%. והקרנות הגדולות ביותר בקטגוריה, אלו של מור ומיטב, מנהלות רק כ-400 מיליון שקל. להלן תוצאות הקרנות המועטות הפעילות בקטגוריה:
להראל היה רבעון טוב ברבעון השלישי, לפחות בחלק מאינסוף הקרנות שהיא מציגה בכל קטגוריה, וגם פה היא מגיעה למקומות הראשונים, וכפי שגם ראינו בשבועות האחרונים בקטגוריות אחרות. השם הראל יחזור שוב בטבלאות בהמשך, אם כי גם במקומות האחרונים.
פסגות ואלטשולר שחם עברו רבעון (נוסף) לא טוב וזה בא לידי ביטוי גם בקטגוריה הזו, זה לא מפריע להם לגבות דמי ניהול מהגבוהים בקטגוריה. נציין עם זאת שבמקרה זה נראה שההשקעה במניות בהחלט הועילה למשקיעים לקבל תשואות טובות יותר מאשר קרנות המשקיעות רק באג"ח מדינה, והתוצאות, גם בקרנות הגרועות, הן הרבה מעבר לתשואות המדדים של האג"ח הממשלתי.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
אג"ח כללי עד 20% מניות
זוהי אחת מהקטגוריות הגדולות ביותר בקרנות המעורבות ואולי בכלל בשוק הקרנות הישראלי עם מעל 50 קרנות פעילות, ועם 3 קרנות שמנהלות מעל מיליארד שקל (של מיטב, ילין לפידות ו-FOREST).
דמי הניהול בקטגוריה נעים בין 0.59% ל-1.69% מוגזמים מאד. אין שום סיבה לגבות על קרן מעורבת דמי ניהול שאופיניים לקרנות מנייתיות. גם בקטגוריה הזו פגשנו כמה שמות מוכרים.
גם לסיגמא ולטרגט היה רבעון טוב, ולאקורד וקבין הייתה שנה מצויינת עד כה אם כי לכולן קרנות קטנות מאד והן נהנות מהיתרון לקוטן. השמות במקומות האחרונים פחות מוכרים, כנראה בצדק. ברק מככבת באופן קבוע במקומות האחרונים בכל קטגוריה בה היא פעילה ומנהלת מיליונים בודדים בלבד בכל אחת מהקרנות שלה. שם באנגלית לא מבטיח תוצאות טובות, וגם ISP מופיעה לא פעם בין האחרונות.
עוד מילה טובה על סיגמא, לה קרן קטנה מאד, אבל היא הצליחה להוביל את הקטגוריה בפער גדול יחסית ברבעון השלישי, ומתחילת השנה היא נמצאת בחמישיה הראשונה. סיגמא מופיעה בטבלאות במקומות הראשונים בכמה השוואות שביצענו ברבעון השלישי.
מה שבולט בקטגוריה הזו הוא העקביות. כל הקרנות שמובילות את הרבעון נמצאות ב-10% הטובים גם מתחילת השנה, והמובילות מתחילת שנה נמצאות ב-10% או 20% הטובים ברבעון, ולהיפך, הגרועות חוזרות בשני טווחי הזמן בין ה-10% הגרועים.
גם פה המניות עוזרות בענק להגדיל את התשואות הרבה מעל המדדים, גם מדדי המניות, לפחות בחלק העליון של הטבלה, ובמיוחד כשבודקים את התוצאות מתחילת השנה. הקרנות הטובות מצליחות להגיע לפי 4 ממדד ת"א 35.
אג"ח כללי עד 30% מניות
אלו שרוצים להעלות עוד יותר את הסיכוי להרוויח מעדיפים את קטגוריית ה-70\30, וזאת, כמובן, במחיר של אפשרות להפסדים גבוהים יותר. בקטגוריה הזו מעל 40 קרנות, כשהגדולה שבהן היא הקרן של ילין לפידות עם מליארד ו-600 מיליון שקל, בפער ניכר מהשניה, מור, לה שתי קרנות עם מעל 700 מיליון שקל. דמי הניהול נעים בין 0.3% ל-1.8%. גם פה מדובר בדמי ניהול מופרזים.
הראל וסיגמא מובילות גם את קטגוריה הזו ברבעון השלישי, ואקורד ואילים (לאילים קרן נוספת במקום השלישי שלא נכנסה לטבלה), שגם הם ברשימת בתי ההשקעות המובילים מתחילת השנה מובילים את הקבוצה בתשואות מתחילת השנה. בגרועות אנחנו גם פוגשים בשמות מוכרים - אלטשולר שחם שפשוט לא מצליחה להתאושש מהתקופה הנוראית העוברת עליה וילין לפידות שמופיעה בתדירות הולכת וגדלה בקרנות הגרועות. במקרה זה גם דמי ניהול של 1.45% על קרן אגחית ברובה לא ממש מסייעים. בכל זאת 187 מיליון שקל מצאו את דרכם לקרן של ילין לפידות שהיקף הנכסים המנוהל על ידה לא עולה בקנה אחד עם התוצאות שהיא מספקת בענף הקרנות.
העקביות פה יותר חלשה בקרנות החזקות מאשר בקטגוריה הקודמת, כשלמעט אקורד אין אף קרן שהיא ב-10% הטובות גם מתחילת השנה וגם ברבעון השלישי. יוצאת דופן מהבחינה הזו היא אזימוט שהיא הגרועה ביותר ברבעון אך ב-20% הטובות מתחילת השנה. לאזימוט היו שני רבעונים טובים, לא רק בקטגוריה הזו, אולם נראה שברבעון השלישי לקחו שם כמה החלטות שגויות.
חשיפה מלאה - מעל 30% מניות
הקטגוריה הזו היא גם קטנה יחסית בשוק הקרנות הישראלי, ובעצם כוללת אסטרטגיות השקעה שונות, החל מ-35% מניות ועד 50% מניות שמשפיעות כמובן גם על התוצאות. חשוב לציין שבעולם ההשקעות הגלובלי הקרנות המכונות 60\40, כלומר כאלה המשקיעות במניות עד 40% מנכסי הקרן נפוצות הרבה יותר. מדובר באסטרטגיית השקעה הגיונית יותר מקרנות של עד 20% או 10% מניות, כיון שמניות הן כלי השקעה לגיטימי וחשוב, ולפעמים לקחת פחות מדי סיכון זה גם מסוכן. הישראלי הממוצע "אלרגי" מדי לשוק ההון, וחושב שמניות הן סוג של קזינו, ולכן נמנע יחסית למקביליו מעבר לים מכניסה לשוק הזה במידה מספקת וחבל.
בקטגוריה רק מעט מעל 20 קרנות, כשהגדולה שבהן, FOREST עיטם מנהלת קרוב ל-800 מיליון שקל ואלו שאחריה פחות מ-400 מיליון. דמי הניהול נעים בין 2.249% ל-0.35% בלבד. דמי הניהול יוצאי הדופן הם של אחת הקרנות של הראל, שדווקא הצליחה לא רע ברבעון השלישי, והשניה מבחינת דמי הניהול היא FOREST עם 1.17%.
הראל מופיעה שוב בטובות, אבל גם בגרועות. דמי הניהול המופרזים בהראל מעורבת הצדיקו את עצמם חלקית ברבעון השלישי אך לא נראה שמדובר במשהו שיעבוד לאורך זמן. מתחילת השנה, לדוגמה, היא רק במקום ה-11 מתוך 23.
FOREST מצליחה להגיע להקיף נכסים גדול מאד בלא מעט קרנות, לא מעט בזכות התשואות המצויינות שלה בשנים האחרונות, אולם הקרן שבקטגוריה הזו, המכונה עיטם, מאכזבת עם המקום השני מהסוף מתחילת השנה ו-14 ברבעון. בכל זאת דמי הניהול השניים הכי גבוהים בקטגוריה אלטשולר שחם, באכזבה נוספת סוגרת את הטבלה ברבעון עם שתי הקרנות הגרועות ביותר, אולם באחת מהן "רק" 35% מניות. נציין רק שישנן, כפי שראינו, לא מעט קרנות עם פחות מניות שהצליחו להשיג תשואות טובות בהרבה.
- 1.בן 17/10/2023 10:30הגב לתגובה זומעניין

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
