חיסכון חיסכון תשואות גמל פנסיה מטבע קרנות תעודות סל
צילום: Istock
קרנות נאמנות

קרנות 80/20: מה מצבן של הקרנות הפופולאריות? ואיזו קרן גדולה הפתיעה?

קטגוריית קרנות הנאמנות ה-20/80 היא הקטגוריה הגדולה ביותר בתחום הקרנות - מי השיגו את התשואות הטובות ביותר (אבל שליליות בכל מקרה), מי את הגרועות ביותר, ומה עשו הגדולות?
דור עצמון |

אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות בתחום קרנות הנאמנות הוא השקעה בקרנות המחלקות את השקעותיהן בין מניות לאגרות חוב על פי קריטריונים קבועים מראש. אלו קרנות ה-80/20 או 70/30 וכד' כשהמספרים מייצגים את היחס בין ההשקעה במניות להשקעה באגרות חוב. המספר הגדול הוא כמובן השיעור באגרות החוב.

מדובר בקטגוריה הגדולה ביותר בשוק הקרנות כאשר המטרה היא לספק מוצר שדומה מבחינה מסוימת לתיק ההשקעות הממוצע ולקרנות השתלמות או קופות גמל שמחלקות את השקעותיהן על פי רוב ביחסים דומים.

בחודשים האחרונים על רקע עליית הריבית הפכו הקרנות הכספיות לאטרקטיביות והן מגייסות כספים רבים, כשתעשיית ה-80/20 לא ממש סובלת מפדיונות משמעותיים, אלא בעיקר מירידה בערך ההשקעות - באופן נדיר יחסית בהיסטוריה שוק המניות יורד במקביל לשוק האג"ח. 

>>> למדור קרנות נאמנות

אגרות חוב נתפסות כנכס בטוח יותר (אם כי לא ברור שזה באמת כך תמיד, ובמיוחד לא בתקופה של ריביות עולות) אבל אנשים גם רוצים מעט מניות כי הם מבינים שזה יכוטל לספק תשואה עודפת. זו הסיבה שהיחס של 80/20 הוא פופולארי על חלק גדול מהציבור. באופן כללי - ככל שאתם יותר צעירים וטווח ההשקעה שלכם הוא עשרות שנים, יגידו מנהלי ההשקעות שאפשר לקחת סיכון גדול יותר, כי יש יותר שנים של סיכוי לתשואה טובה יותר במניות ותיקון באם יהיו נפילות בשווקים. מנגד, מבוגרים מאוד לא יכולים לחכות לתיקון כך שאם תהיה מפולת הם עלולים להיפגע מהפסדים כבדים בלי יכולת להמתין לתיקון ולכן במצבם - הגישה המקובלת היא שיעור מניות נמוך. 

השנה עד כה לא הייתה קלה לקרנות הנאמנות מסוג 80/20, וזאת על רקע תנודתיות גבוהה בשוק המניות ועליית תשואות בשוק אגרות החוב (עליית תשואה = ירידה במחיר איגרת החוב שמשמעותה הפסד למי שמחזיק בה). למעשה, כל הקרנות למעט אחת השיאו תשואה שלילית מתחילת השנה. 

מתוך מעל 70 קרנות שפועלות בישראל בקטגוריה רק קרן אחת השיגה תשואה חיובית וגם היא מזערית למדי - 0.11% בלבד. רצוי להדגיש כי לא מן הנמנע שהתשואות השליליות הללו הן כתוצאה מחודש ספטמבר שהתאפיין במגמה שלילית במיוחד במדדים בארץ ובחו"ל. עם זאת, ייתכן מאוד שבחודש הבא המגמה תשתפר לאור ביצועים טובים בשווקים בחודש אוקטובר.

נתון מעניין נוסף העולה מן הנתונים הוא העובדה כי הקרנות הגדולות מציגות ביצועים ממוצעים למדי בעוד חלק מהקרנות הקטנות יחסית, נמצאות בראש הטבלאות - חריגה היא קרן FOREST 80/20 הגדולה שמתברגת למקום השני. מעבר לכך - ניתן לראות שאין קשר בין דמי הניהול שגבו הקרנות ובין הביצועים: חברות עם דמי ניהול גבוהים יותר לא בהכרח הצליחו יותר, ולהיפך.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

להלן התשואות 

כאן תוכלו לבדוק את עקביות הקרנות - האם הן מצליחות לאורך זמן? זה חשוב כדי לא להשתכנע רק מתקופה קצרה לקנות קרן. אז הנה הדירוגים הקודמים - כאן הדירוג של ספטמברדירוג אפריל  ודירוג רחוק יותר - אפריל 21

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.