ההסתדרות: "פלאפון מבזה את בית הדין לעבודה; מפיצה מידע שקרי"

ההסתדרות לבית הדין לעבודה: "פלאפון ממשיכה לבזות את החלטת ביה"ד על ידי שימוש במייל על להפיץ לכלל העובדים הודעות שאינן נכונות עובדתית"
יואב כהן | (2)

ההסתדרות פנתה הערב (ד') לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בבקשה לכנס דיון דחוף בנושא התארגנות עובדי חברת הסלולר, פלאפון. לטענת ההסתדרות, מאז ההודעה אמש על היותה ארגון יציג ב"פלאפון", ממשיכה החברה להחתים עובדים בצורה בלתי חוקית בדומה לאירוע שמתועד בסרטון שהוגש לבית הדין בשבוע האחרון.

ההסתדרות טוענת כי פלאפון ממשיכה לבזות את החלטת ביה"ד על ידי שימוש במייל על מנת להפיץ לכלל העובדים הודעות שאינן נכונות עובדתית. כך, למשל, נכתב אתמול לעובדי החברה כי "חברי הועד מאיימים על עובדים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך הנחש הזה רוצה לשים את הרגל שלו בפלאפון, נחש! (ל"ת)
    קלינגר 12/09/2012 22:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבפנים 12/09/2012 21:43
    הגב לתגובה זו
    החברה תפסיד יפטרו עובדים הועד ישבות החברה תפסיד עוד (למה האזרחים מטומטמים) וכך חוזר חלילה. בקיצור בחברה עסקית ועד הוא נזק משמעותי וחבל שעובדים נותנים כח לקומץ פוליטיקאים. לידיעתכם, עיני הוא פוליטיקאי קטן ומושחת

מיכאל שראל מסמן את הבעיה מס' 1 של הכלכלה הישראלית

הכלכלן הבכיר "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה מיכאל שראל

הכלכלן הראשי באוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, דיבר ביום חמישי בכנס החירות של "מרכז איין ראנד" ו"התנועה הליברלית החדשה", שנערך במרכז "נא לגעת" ביפו ועסק בחירויות הפרט בישראל. שראל ניפץ סדרה של מיתוסים הקשורים בכלכלה הישראלית, וחשף כי המצב בישראל שונה בתכלית מן המצטייר בשיח הציבורי.   כך לדוגמה סתר ד"ר שראל את ההנחה כי שיעור ההשתתפות בתעסוקה בישראל נמוך: "אנחנו מכירים את האמירה ששיעור ההשתתפות במשק הוא נמוך. למעשה, כיום גם המצב בשוק העבודה השתפר ואנחנו די דומים לעולם, אנחנו מעל הממוצע ב-OECD ומעל הממוצע בארה"ב. אנחנו רואים גידול ניכר בהשתתפות בשוק העבודה, שם הקבוצות החלשות הרוויחו יותר מההשתלבות שלהם בשוק התעסוקה".   "השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" ד"ר שראל הסביר כי המצב החדש מקטין את אי השוויון במשק: "המצב הזה מצמצם אי שיוויון אבל מעשית הוא מקטין את השכר הממוצע במשק ויוצר מראית עין כאילו הנתון עמד במקום. זוהי התפתחות חיובית דווקא שניתן להסביר אותה כך: לפניכן מי שהיה בשוק העבודה היו אנשים בעלי פיריון גבוה. כעת נכנסו קבוצות רבות של אנשים שהשכר שלהם יותר נמוך לכן, כאשר מתבוננים בשכר הממוצע מגיעים למסקנה המוטעית שהשכר עמד. וזו טעות. השכר הריאלי של יהודי בן 40 לא חרדי גדל בהחלט" עוד הוסיף שראל כי גם את הנתון של אי הגידול בשכר הריאלי יש לראות בצורה שונה "השכר הריאלי למשרת שכיר הוא שכר ראלי ברוטו. אבל ב- 10-15 שנים האחרונות ירד באופן משמעותי שיעור המס. כך שאם השכר הריאלי ברוטו נשאר אותו הדבר, הנטו דווקא עלה. אם מסתכלים על ההכנסה נטו של משק בית רואים עלייה משמעותית בהשתכרות".   "הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין" בנושא אי השיוויון הסביר שראל כי מצב אי השיוויון בישראל השתפר בשנים האחרונות וכעת ישראל עומדת במקום בו היתה באמצע שנות התשעים, בתקופת ממשלת רבין, בה נתוני אי השיוויון היו נמוכים במיוחד: "מצב אי השיוויון גם הוא השתנה. הפערים החברתיים בישראל אכן השתנו. עד שנת 2006 אכן ראינו עלייה ניכרת באי השיוויון, שנבע מסיבות גלובליות וקרה בכל העולם. אבל דווקא בישראל בשבע השנים האחרונות ירד מצב אי השוויון למה שהיה באמצע שנות התשעים. למעשה הקטנו את אי השיוויון והגענו לרמה של אי השיוויון בתקופת ממשלת רבין. עם זאת, ישראל היא אכן אחת המדינות ב-OECD האי שיוויוניות, ונמצאת במקום הרביעי אחרי צ'ילה, טורקיה וארה"ב, אבל גם המצב הזה ניתן להסברה על ידי מספר הילדים ואם משקללים את מספר הילדים הממוצע ישראל מגיעה לאמצע הרשימה".   הדרך העיקרית להעלאת הפריון - השכלה עם זאת, מנה שראל מספר בעיות קשות בכלכלה הישראלית: "הבעיה המרכזית בישראל היא פיריון העבודה הנמוך. בנתון זה ישראל נמוכה מאוד, מתחת לממוצע ה-OECD ומתחת לארה"ב, כאשר הדרך להוריד את יוקר המחיה ולהגיע למחירי מדינות אחרות הוא העלאת הפיריון" שראל מנה את הפתרונות האפשריים למצב "הפתרונות הם ראשית השכלה - אנחנו מאוד נמוכים בחינוך בהשוואה בינ"ל. ויותר מזה, חלק גדול התלמידים, כמו למשל התלמידים החרדים כלל לא נבחנים, כך שברור שמצבנו אפילו גרוע יותר. אמנם העלנו את שכר המורים, אבל עדיין אין אפשרות לפטר מורים גרועים או לתמרץ מורים טובים".   שראל ביקר את הרגולציה הכבדה בישראל: "יש בישראל חסמים מאוד גדולים ביזמות - יש בישראל עודף רגולציה והרגולציה עצמה מאוד מורכבת ומאוד קשה ליזמים להתמודד איתה. גם המעורבות הממשלתית היא מעל ומעבר למה שאנחנו רואים במדינות אחרות. שכר מינימום שגם הוא סוג של רגולציה, גבוה מאוד בהשוואה בינ"ל כבר עכשיו, ולאחר העלייה המתוכננת יציב את ישראל אולי כמובילה בגובה שכר המינימום".