האתגר הגדול ביותר של כל משקיע בשוק ההון מורכב מעודף של מידע ונתונים (לעיתים סותרים) מחד וממחסור של זמן ומשאבים שיאפשרו לנתח אותו ולקבל החלטות השקעה מעשיות.

קיים עודף אדיר של מידע, נתונים ופרשנויות לגבי השווקים הפיננסיים, כשבמקרים רבים הנתונים סותרים את עצמם ומשתנים מרגע לרגע. ציוצים והודעות של פוליטיקאים ברחבי העולם, חדשות גיאופוליטיות כאלו או אחרות ונתונים כלכליים ש"תופסים כותרות" לפעמים מעבר לחשיבות שלהם - כל אלו מקשים על היכולת לקבל החלטות השקעה באופן מושכל.

הדוגמה הסעודית

במקרים רבים שוק ההון מגיב באופן קיצוני לאירועים מסוימים ולאחר מכן רושם תיקון חד לכיוון השני. כך למשל התרחש ביום שני ה-16 לספטמבר בשנה שעברה, עם פתיחת שבוע המסחר בעולם. באותו יום הנפט רשם עלייה חדה של 8.8% (חבית ברנט), בתגובה למתקפה על מתקני נפט בסעודיה ביום שבת שלפני כן. אולם בימים שלאחר מכן הנפט כבר רשם ירידות חדות, ותוך 11 ימי מסחר מחירו ירד מתחת לרמת המחיר ערב המתקפה.

אל מול העודף במידע (שחלקו רעשים) קיים מאידך חוסר אדיר בזמן. העובד המערבי, ובפרט בתחומי שוק ההון, נאלץ להתמודד עם משימות יום-יומיות רבות ויכולת הקשב והניתוח של המידע הגלובלי די מוגבלת מלכתחילה. הבעיה העיקרית במצב זה היא הקושי לקבל החלטות השקעה ספציפיות בעולם של רעשים ומידע משתנה.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבעיה מתחדדת עוד יותר על רקע השינוי "בערוצי המידע הקיימים". אם בעבר המידע למשקיע היה מגיע אליו דרך העיתונות הכלכלית ולאחר מכן האינטרנט, כיום הזמינות של המידע היא ממש דרכנו וב"כיס שלנו" - על ידי ה"טלפונים החכמים". הקושי בקבלת החלטות גובר ונהיה מורכב עוד יותר אם לוקחים בחשבון שחלק גדול מהמסחר מתנהל על ידי אלגוריתמים אוטומטיים שגורמים לתנודות חדות בשווקים.

מודל ההקצאה הגלובלית

בסביבת השוק המאתגרת קיימת חשיבות לעבודה שיטתית ומציאת כלים לניהול השקעות ב"ים המידע והנתונים". לצורך כך, בניתי מודל שמטרתו לנסות ולסייע בקבלת החלטות השקעה לגבי ההקצאה של הנכסים השונים בשוקי המניות בעולם, תוך שקלול הפרמטרים השונים וניסיון "לסנן רעשים" ולהציג המלצת השקעה ברורה. מודל שממליץ על הקצאה יחסית בין שווקים שונים, ללא קשר למידת החשיפה הכוללת לשוק המניות.

מודל ההקצאה שיוצג להלן בוחן 4 שוקי מניות עיקריים בעולם (למעט ארה"ב) והם: גוש האירו, אנגליה, יפן והשווקים המתפתחים. המודל ממליץ בכל תחילת רבעון על הקצאת יתר, חסר או שוק בכל אחד משווקים אלו בראיה של 3 חודשים קדימה. בסוף התקופה נבחן הביצוע היחסי של השווקים השונים.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

אם למשל (דוגמא פיקטיבית) השוק המליץ על משקל יתר ביפן מול משקל חסר בגוש האירו מה שיבחן בסופו של דבר הוא הביצוע היחסי של יפן לעומת גוש האירו. אם יפן נניח עלתה בכ-9% וגוש האירו עלה בכ-5% הרי שהביצוע היחסי של ההקצאה הוא 4% + (9%-5%).

מאז פרסום המודל (ינואר 2018) המודל הצליח להניב עודף תשואה מצטבר (עודף התשואה של צד הקצאת היתר מעל להמלצות הקצאת החסר) של 19% על ההמלצות הספציפיות כולל דיבידנד. לפני דיבידנד עודף התשואה המצטבר עמד על 21.4%. המודל לא מתיימר לנבא או להיות צודק ב-100% מהמקרים, אך לאורך זמן הביצועים שלו היו גבוהים יחסית.

איך המודל עובד?

בשווקים, כמו בחיים עצמם, המשקל של כל גורם עשוי להשתנות. לעיתים השוק מושפע "מפחד" או מ"סנטימנט", לעיתים הוא מושפע מתמחור או מהמצב הכלכלי ולעיתים הוא פשוט מתקן מגמות יתר שהיו בעבר.

המודל בוחן 4 מימדים שונים: כלכלה, תמחור, סנטימנט ומצב הפוזיציות בשוק. תחת מימדים אלו ישנם עשרות פרמטרים שונים, כשהמודל מסנן אותם ע"י אלגוריתם ובוחן את הפרמטרים בעלי ההשפעה החזקה ביותר על שוק המניות. המשקולות של הפרמטרים השונים הינן דינמיות ולא קבועות ונקבעות על פי נוסחא מתמטית-סטטיסטית.

המודל נותן משקל לכל פרמטר ופרמטר ובסופו של דבר מציג ציון סופי בכל מימד לכל אחד משוקי המניות העיקריים שנבחנים. חלק מהפרמטרים הם פרמטרים ייחודים שנבנו לצורך המודל.

אז מה המלצות המודל לרבעון הראשון של 2020?

לרבעון הראשון של 2020 המודל ממליץ על הקצאת יתר באנגליה (מדד הפוטסי 100 שנלקח כבנצ'מארק) ועל הקצאת חסר בגוש האירו (אירוסטוקס אינדקס) והקצאת חסר בשווקים המתפתחים (MSCI EM) .

עסקה ב"רוח המודל" היא למשל מכירה בשווי של 1 מיליון של מדד המניות הכללי בגוש האירו ומכירת 1 מיליון דולר שווי של מדד השווקים המתפתחים (MSCI EM) מול רכישה של 2 מיליון דולר של מדד הפוטסי 100 האנגלי.

כל ההמלצות הן בנטרול השפעה של שערי חליפין ע"י גידור מראש.

אז למה לרכוש את אנגליה עכשיו?

לפי תוצאות המודל השוק האנגלי כעת נהנה משילוב של תמחור סביר, ציון סנטימנט כלכלי גבוה יחסית, וסנטימנט שוק חזק. לצורך המחשה נציג 2 דוגמאות פשוטות "על קצה המזלג" מתוך ממצאי המודל.

המכפיל החזוי על מדד הפוטסי 100 עומד על 13.3.

בהשוואה לאנגליה עצמה מדובר במכפיל שמהווה אחוזון 60.4%. במילים אחרות: בעשור החולף המכפיל החזוי היה נמוך יותר (כלומר זול יותר) בכ-60% מהמקרים לעומת המכפיל החזוי היום.

מאידך ביתר השווקים המכפילים החזויים נמצאים ברמות תמחור יחסיות גבוהות עוד יותר: עשירון 88.5% בגוש האירו ועשירון 98.4% למשל בארה"ב. כלומר התמחור היחסי של כל שוק ביחס להיסטוריה שלו בעבר הוא "יקר עוד יותר".

פרמטר נוסף הוא הצפי לצמיחה בשנתיים הבאות. באנגליה קונצנזוס התחזיות צופה שיפור של חצי נקודת אחוז בקצב הצמיחה ב-2021 (לעומת 2020) מרמה של 1% לרמה של 1.5%. זאת בשל הירידה באי הוודאות סביב הברקזיט ובשל צעדים פיסקליים מרחיבים בהם צפויה לנקוט הממשלה.

מאידך בגוש האירו ובשווקים המתפתחים הצמיחה ב-2021 צפויה להשתנות באופן מתון יותר.

שורה תחתונה

נציין כי מדובר בחלק הפשוט יחסית של ממדי המודל. המודל כולל מימדים נוספים, מורכבים יותר, משוק הנגזרים, הריביות והמט"ח ושקלול כל הפרמטרים מצביע בשורה התחתונה על עדיפות יחסית לאנגליה.

הכותב הינו שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של חדר עסקאות-דיסקונט.