השלדים הבורסאיים בישראל נכנסים לכוננות ספיגה - ריבוי הקצאות פרטיות, עיוותים בשערי המסחר, שווי שוק מנופח וחוסר סחירות, גרמו לקברניטי הבורסה לחשוב על תוכנית להילחם בתופעה.

דירקטוריון הבורסה אישר הנחיות זמניות חדשות שמטרתן לצמצם את תופעת סחר במניות בשער של אגורה. במידה והמסחר במניה יעמוד על אגורה במשך 15 מתוך 30 ימי המסחר האחרונים, יאושר חידוש המסחר רק לאחר ביצוע איחוד הון. אחת הסיבות המרכזיות להחלטה הינה ריבוי הקצאות פרטיות בשלדים בורסאיים, שהיקפן הגיע למיליארדי מניות ואופציות במחירים נמוכים מאד. ללא פעולה זו נוצרים עיוותים בחישוב שווי השוק של החברות וכתוצאה מכך עיוותים בשווי החזקות הציבור.

המודל הנוכחי קיים בבורסת הנאסד"ק. חברה שנסחרת במחיר של פחות מ-1 דולר למשך 30 יום מקבלת התראה לפני מחיקה למשך 180 יום נוספים. הפיתרון בשני המקרים זהה - איחוד הון.

משמעות פיתרון זה היא הקטנת מספר המניות אל מול גידול במחיר המניה, כך ששווי השוק של החברה נשאר זהה. כביכול פעולה טכנית לחלוטין. במהלך חודש מארס האחרון, קיבלה חברת טאואר אזהרה מהנאסד"ק בעקבות ירידת מחיר המניה אל מתחת ל-1 דולר למניה. החברה, שלא הצליחה להיסחר בשער של 1 דולר מעבר ל-10 ימים, צריכה ככל הנראה לבצע איחוד הון על מנת להישאר ברשימה. החברה הודיעה על כינוס אסיפת בעלי המניות, במהלך יולי הקרוב לאישור ביצוע האיחוד. מאז הודעת החברה ירד מחיר המניה מ-81 סנט ל-73 סנט נכון לכתיבת שורות אלה.

האם לביצוע איחוד הון יש השפעה על כיוון המניה? בשנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בארה"ב אשר הצביעו על מסחר במגמה שלילית, עלייה בנזילות והיקפי המסחר. להלן מספר מסקנות ממחקרים אלו:

- ביום האקס של איחוד ההון, המניות נסחרות במחזור גבוה בצורה משמעותית מהממוצע (עלייה של 27% - 35% בממוצע). בשבוע לאחר איחוד ההון, רמת המחזור נשארת גבוהה מהרגיל.

- איחוד הון מעלה את נזילות המניה גם לאחר תקופה משמעותית יותר (לאחר יותר מחודש), אך עלייה זו דועכת עם הזמן.

- ברגע ההכרזה מתחילה התנהגות לא עקבית של המניה עם ירידה ממוצעת של כ-3% בערך. ביום האיחוד עצמו יש ירידה ממוצעת של כ-1% נוסף.

- מחקרים חדשים אף מצביעים על ירידה של 7%-8% במחיר המניה בממוצע, כ-12 חודשים לאחר איחוד ההון.

- ברוב המניות קיימת עלייה במחזור המסחר והנזילות עוד ברגע ההכרזה על האיחוד ולאו דווקא ביום האיחוד עצמו.

אחת הטענות המרכזיות היא כי על אף שאיחוד ההון אינו יוצר שינוי בנתוני החברה, הכלכלה ההתנהגותית היא שיוצרת את השינוי בהתנהגות המשקיעים לאחר האיחוד. הדגש הינו שמחיר מניה נמוך מסמל סיכון רב יותר, משמע מחזורי מסחר נמוכים יותר וסטיית תקן גבוהה יותר מבחינת תשואת המניה.

ניתן להתייחס לעובדה כי בוול סטריט יש מעין הסכמה כי מניות אשר נסחרות מתחת ל-5 דולר הינן פחות אמינות, לכן מספר המכשירים הפיננסיים הקיימים על נייר הערך נמוך בהרבה (לא ניתן לעשות שורטים, סחירות דלה באופציות וכו'). אמונה זו הינה סימן להטיה ברורה, מכיוון שאין קשר מובהק בין מחיר המניה לחוזק החברה.

טענה נוספת סבורה כי התנהגות הנייר לאחר האיחוד מעוותת מכיוון שמחזורי המסחר בימים שלאחר האיחוד גבוהים באופן חריג, ישנם משקיעים רבים אשר פועלים במניה רק בעקבות איחוד ההון ועל כן יוצרים עיוות עמוק יותר בערך האמיתי של המניה.

בבורסה הישראלית נסחרות חברות רבות במחיר של 1 אגורה, כגון 'גלוב אקספלוריישן', 'סינמה השקעות', 'רוזבאד', 'תשואה 10', 'עילוי פיננסי', 'דניאל החזקות' ואחרות.

על מנת להמשיך להיסחר בבורסה המקומית, חברות אלו יחוייבו לביצוע איחוד הון. סביר להניח ששווי השוק שלהן אינו תואם את שווי השוק לפי המחיר האחרון של המניה, ורק לאחר ביצוע הספליט ההפוך, ירדו מחירי המניות בשיעורים חדים.

הבורסה הודיעה כי חברות שייכנסו אסיפות למטרת ביצוע איחוד הון, לא יושעו מהמסחר ובלבד שאיחוד ההון יבוצע עד ל-30 ביוני השנה. חברת 'תשואה 10' הודיעה על כינוס אסיפה כללית לאישור איחוד הון ביחס של 1:20, וחברת 'עילוי פיננסי' הודיעה על כוונה לבצע איחוד הון ביחס של 1:10.

ראו לדוגמה את חברת 'סינמה השקעות'. זו נסחרת בשווי שוק דמיוני של 126 מיליון שקל והושעתה בינתיים ממסחר עד לקיומה של אסיפה כללית, לצורך ביצוע איחוד ההון. אין ספק שמחיר המניה לאחר ביצוע המיזוג יחתך בצורה דרסטית מכיוון ששווי השוק של החברה אינו תואם את שוויה הכלכלי.

בבורסה הישראלית המסקנות ברורות. יש להיזהר מכניסה למניות שמבצעות איחוד הון, מכיוון שמחיר המניה עלול לרדת דרסטית, מחזורי המסחר הגדלים יכולים ליצור מלכודת נזילות והמשקיעים יכולים להיתקע עם סחורה. חברות שנסחרות בשווי שוק גבוה יכולות לחזור במהירות לשער של אגורה, לכן נדרשת זהירות כפולה.