רפורמה חדשה עומדת להיכנס לתוקף והיא משמעותית - רפורמה במכשירים הפיננסים. מדובר על אפשרות לארגן את המכשירים הפיננסים תחת חשבון אחד כשרק יציאת כסף מהחשבון תוביל לרווח ובהתאמה מס. כיום יש יתרון גדול בחיסכון דרך קופת גמל להשקעה, קרן השתלמות ופוליסות חיסכון על פני קרנות נאמנות. אפשר לעבור בין המסלולים השונים ולא לשלם מס (תחת תנאים שמפורטים בהמשך על כל מוצר). 

למעשה, קרנות הנאמנות היו נחותות מהבחינה הזו ועכשיו הנחיתות הזו נעלמת. במבחנים אחרים קרנות הנאמנות עדיפות - בדמי ניהול, בנזילות וגם בשקיפות. אך היתרון של קרנות ההשתלמות הוא במיסוי אפס על פני כל הדרך ויתרון של קופת גמל להשקעה הוא גם במיסוי (בעת משיכה כקצבה בגיל 60). בגמל להשקעה יש הגבלה של 81.7 אלף שקל על ההפקדה השנתית. בפוליסות חיסכון יש דמי ניהול יקרים יותר, ומנגד יש אפשרות להשקיע יותר (אין הגבלה על סכום ההשקעה).

בינתיים, קרנות ההשתלמות לא במשחק, אבל במשחק החדש אם אתם מממשים קרן נאמנות והיא בינתיים בפיקדון שהוא חלק מהחשבון, אז אין מס. רק משיכה של כספים מהחשבון היא מכירה מחויבת במס. הרפורמה הזו מתקדמת מאוד, והיא מעניקה יתרון לקרנות הנאמנות, כשלמעשה החיסרון הגדול שלהם לעומת המכשירים האחרים נעלם. בקרנות נאמנות אתם יכולים לייצר תיק השקעות בדמי ניהול נמוכים ובאלוקציה שאתם בוחרים בין מניות לאג"ח במסלולים פאסיבים, כשכמובן אפשר גם להשקיע בקרנות מנוהלות. המבחר גדול. 

הנה שאלות ותשובות על הרפורמה ועל המכשירים הקיימים בשוק

מהם מכשירי ההשקעה המרכזיים כיום ומה ההבדלים ביניהם?

• בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
• רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קופת גמל להשקעה - יתרונות: מאפשרת מעבר חופשי בין מסלולי השקעה ללא תשלום מס; משיכה בגיל 60 כקצבה פטורה ממס רווחי הון; שקופה ונוחה לניהול. חסרונות: מוגבלת לתקרת הפקדה שנתית של כ‑81.7 אלף שקל; מעבר בין גופים נחשב אירוע מס; אין ניכוי מס מהכנסה שוטפת.

מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.

הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.

כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:

רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע

הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן

רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת

גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם

הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.

החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה

אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.

• 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
• שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".