תחבושת נכות אובדן כושר עבודה ביטוח
צילום: Istock

מה היקף הכיסוי הפנסיוני שלכם במצב של נכות?

קרן הפנסיה שלכם כוללת ביטוח אובדן כושר עבודה אך האם הוא מספיק? מתי מתחילה הזכאות וכמה באמת תקבלו בסוף? הנה כמה נקודות שכדאי להכיר 

יואב בהט, הון |

קרן הפנסיה שלכם כוללת ביטוח אובדן כושר עבודה. מדובר בביטוח שמבטיח לחוסך שבמקרה שמסיבה רפואית כלשהי לא יוכל להמשיך לעבוד, הוא ימשיך לקבל קצבה. הכיסוי מבטיח קצבה חודשית במקרה של מחלה, תאונת דרכים, פגיעה במלחמה או פיגוע טרור, שמירת הריון, מחלת מקצוע או תאונת עבודה ובמקרים נוספים אחרים.

במקרה של אירוע ביטוחי כזה, לא רק שהקרן משלמת פיצוי חד פעמי, אלא ממשיכה גם לשלם עבור המבוטח גם את הפרמיה של החיסכון הפנסיוני, כפי שהופקד עד הפגיעה או המחלה. אובדן כושר עבודה מלא מוגדר כמצב שבו אדם מאבד 75% מכושר עבודתו. אובדן כושר עבודה חלקי הוא מעל 25%.

 

בביטוח אובדן כושר עבודה דרך קרנות הפנסיה הכיסוי מצומצם יחסית. המשמעות בו של אובדן של כושר עבודה היא אובדן היכולת לעבוד בכל עבודה. למשל, אדם שבעבודתו הקודמת נדרש לעבוד בעמידה, ובעקבות מחלה אינו יכול לעמוד יותר ואינו יכול להמשיך במה שעבד לפני התאונה, יכול למצוא עבודה אחרת בה הוא לא נדרש לעמוד. במקרה כזה, למרות שזה נשמע אבסורדי ולא צודק, חברת הביטוח לא תשלם למבוטח פיצוי.

 

איך תכסו את עצמכם בצורה הטובה ביותר?

לכן, אם רוצים ביטוח אובדן כושר עבודה שבאמת יעזור בעת הצורך, צריך לוודא שהוא מכסה אובדן כושר עבודה עיסוקי. צריך לבדוק איך מוגדר בפוליסה אובדן כושר העבודה: האם אובדן כושר עבודה אומר אובדן כושרו של המבוטח לעבוד בעיסוקו המוגדר כפי שהיה ערב קרות מקרה הביטוח (ביטוח עיסוקי), אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי המתאימה לניסיונו, הכשרתו והשכלתו (ביטוח מקצועי), או אובדן כושרו לעבוד בעבודה כלשהי. לפעמים ניתן למצוא גם פוליסות המעניקות כיסוי עיסוקי לתקופה מוגבלת בלבד.

 

איך תובעים את קרן הפנסיה?

ראשית, צריך להראות שבזמן האירוע הנפגע/ נפצע היה עמית בקרן הפנסיה. לא חייבים להגיש את התביעה מיד לאחר האירוע, אפשר לעשות זאת עד שלוש שנים לאחר קרות האירוע הביטוחי. צריך לבדוק שהאירוע או המחלה מכוסים בביטוח ולא הוחרגו ממנו בזמן החיתום הרפואי. לבסוף יש להגיש אישורים שאובדן כושר העבודה עולה על 90 יום.

קרן הפנסיה ממנה רופא אשר קובע האם מצבו של המבוטח מצדיק קביעת אובדן כושר עבודה ואת הפיצוי המגיע בגינו. הרופא בודק מתי קרה האירוע, האם הסתיימה תקופת האכשרה, את דרגת הנכות ואת תקופת הנכות. רופא הקרן קובע גם האם העובד יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.

במידה והחלטת רופא הקרן איננה מקובלת על המבוטח יש לו אפשרות, בתוך 90 יום, להגיש ערעור לוועדה הרפואית של הקרן המורכבת משני רופאים. המבוטח יכול לצרף לוועדה רופא מטעמו.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

תקופת אכשרה

אם התביעה לאובדן כושר עבודה הוגשה פחות מ-60 חודשים מאז הצטרף התובע כעמית, קרן הפנסיה תבדוק האם אובדן כושר העבודה נגרם ממחלה או תאונה שארעו לפני הצטרפות המבוטח לקרן. קרן הפנסיה תפנה למרכזים הרפואיים ולקופות החולים השונות על מנת לקבל ולבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המבוטח.

 

מתי מתחילים לשלם? ועד מתי?

הזכאות לקצבת נכות היא החל מהיום ה-91. צריך לבדוק האם בתקנון הפנסיה קיים סעיף הנקרא "פרנצ'יזה" המסדיר תשלום רטרואקטיבי של הקצבה גם על 90 ימי ההמתנה.

 

הקצבה משולמת למבוטחים שתביעתם אושרה עד לסיום הנכות או עד גיל הפרישה, המוקדם מביניהם. זאת אומרת, שאם המבוטח יוצא לפנסיה והנכות נותרת בעינה, יופסק התשלום של קצבת הנכות על ידי קרן הפנסיה והמבוטח יקבל במקומה את קיצבת הפרישה מהקרן לפי הסכומים שצבר.

 

והכי חשוב - כמה המבוטח מקבל?

אולי נראה טריוויאלי אבל זה לא ממש כך. ראשית, חשוב להבהיר שהקצבה החודשית נקבעת בהתאם לתקנון הקרן. ברוב הגדול של המקרים הכיסוי הביטוחי לאבדן כושר עבודה מלא הוא 75% מהשכר המבוטח בקרן. כלומר, אם המבוטח נפגע ונכותו נקבעה על 100% אזי הקצבה תיקבע על סך של 75% מהשכר - נניח שהשכר 20 אלף שקל, העובד יזכה לקצבה של 15 אלף שקל.

 

במקרה של אחוז כיסוי חלקי העובד מקבל לפי חלקו בכיסוי.

 

ומה קורה כאשר יש נכות חלקית? היא תחושב מהחלק היחסי של הנכות המלאה. הנכות המלאה בדוגמה לעיל היא - שכר של 20 אלף וקצבה מלאה (75%) של 15 אלף שקל. ומכאן שזה הבסיס לקצבאות הנכות החלקית - אם הנכות היא 30%, אזי הקצבה תהיה 30% מ-15 אלף שקל - 4.5 אלף שקל (ולא 30% מ-20 אלף שקל - 6 אלף שקל).

תכנים מאתר הון:

דירוג קרנות השתלמות – ככה תבחרו טוב יותר את הקרנות שלכם

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה

איך זה יכול להיות שמסלול S&P בפנסיה מספק תשואות טובות יותר ב-2% מהמסלול בגמל וההשתלמות? והאם זה יימשך?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה S&P 500 פנסיה

מסלולי ה-S&P 500 באפיקי החיסכון השונים הם עדיין אפיק פופולארי וחשוב. הם פחות מניבים בשנה האחרונה לעומת המסלולים המנייתים בישראל, אבל אנשים כבר מבינים שמה שעולה יכול לרדת ומה שיורד יכול בהמשך לעלות. יש קבוצה גדולה מאוד של "נאמני S&P 500" שאומרת את הדבר הבא: צעירים צריכים להשקיע במשקל גבוה במניות. אין לנו יכולת לדעת מהן המניות המנצחות. גם לגופים המוסדיים אין באמת יכולת כזו - המדדים מנצחים את הניהול האקטיבי של הגופים המוסדיים. לכן, מה שנותר זה לקבוע את מסלולי המניות הפאסיביים. 

ואז הם עולים מדרגה עם טיעון שקשה להתווכח איתו, הוא לרוב נכון, אבל לא תמיד - נשקיע במסלול S&P 500 כי זה המסלול הכי מפוזר, הכי גדול, הכי מייצג. מה יותר טוב מהשקעה במניות הגדולות והחזקות ביותר של הכלכלה הכי חזקה בעולם? ואם אומרים להם - אבל צריך לגוון, הם אומרים - אם נקנה מסלולים ישראלים אז שיהיו ירידות בארה"ב, הם גם ירדו, אז מה זה משנה? 

"נאמני S&P 500" - הטיעונים בעד השקעה ב-S&P

תראו, יש בזה הרבה צדק ועדיין זה לא נכון תמיד. גם הכלכלה הגדולה בעולם יכולה להיות עם שוק מניות בעייתי. קשה לראות תרחיש כזה עכשיו, אבל אם טראמפ יחליט שהוא נלחם בכל הכוח בסין? או אם החוב הענק של ארה"ב ישפיע ויחלחל להעלמת מיסים בארה"ב? אימפריות נופלות, לא צפוי, לא הגיוני, אבל גם אם תהיה "מעידה", זה יפגע בשווקים בארה"ב יותר ממקומות אחרים. וגם - אי אפשר לזנוח את ההטייה לשוק המקומי. אגב, ידוע שגופים מקומיים (בכל מקום בעולם) משיגים תשואה עודפת בארץ המוצא. הם מכירים את המנהלים, את הציבור, את הטעמים, את המגמות. יש לזה ערך בהשקעות.

ומכאן, שגם אם הטיעונים של "נאמני ה-S&P 500" רוב הזמן נכונים, הם לא תמיד נכונים, וייתכן שבנקודת הזמן הזו לא. אף אחד לא יכול להתכחש לרמת המכפילים הגבוה מאוד של ארה"ב (כ-30) לעומת אירופה (מתחת ל-15) לדוגמא. 


כ-220 מיליארד שקל נמצאים במסלולי S&P שגם במסלולים האחרים יש S&P. כשמנהל מוסדי "מוכר" לכם קרן השתלמות כללית שבה יש 60% אג"ח ו-40% מניות, בתוך המרכיב המנייתי יש רוב לאמריקאי, ורוב רובו של המסלול האמריקאי הוא S&P. ההבדל בין המסלולים הישירים לאחרים הוא בהרכב - בישיר זה 100% המדד, וגם - דמי הניהול. במסלול כללי אתם משלמים הרבה כסף (בהשתלמות 0.7%, כאשר חלק גדול בכלל מושקע בנכסים פאסיביים).


פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

"הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי

דוח בינלאומי מציב את ישראל בין חמש המדינות המובילות בתחום הפנסיה, עם דירוג A - לצד הולנד, איסלנד, דנמרק וסינגפור; אמרנו לכם שהמצב טוב - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פנסיה

מערכת הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם, ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.

הסיבות לכך הן בעיקר חיסכון גבוה על פי חוק מזה 16 שנה. אגב, השאלה שצריכה להישאל היא האם החיסכון הוא לא גבוה מדי, במיוחד כש"החיים השוטפים" קשים כלכלית - כלומר, למה לחסוך לפנסיה כל כך הרבה, אם עכשיו קשה לנו כלכלית. נחסוך פחות ולפחות יהיה עכשיו טוב. אבל חוק זה חוק, ההפרשות וההפקדות של המעסיק והעובד מגיעים על פי חוק לקרוב ל-20% מהשכר של העובד.


כך או אחרת, המדד של מרסר, אשר בחן 52 מערכות פנסיה ברחבי העולם, מדרג אותן לפי שלושה מרכיבים עיקריים:

רמת ההכנסה הפנסיונית הצפויה ביחס לשכר הממוצע

הערכת היכולת של המערכת לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות לאורך זמן

רמת השקיפות, האמינות, הפיקוח והמבנה המשפטי של המערכת

גם סינגפור הצטרפה למועדון המצומצם

הולנד ממשיכה להוביל את הדירוג העולמי במקום הראשון, עם מערכת פנסיה מהוותיקות והמשוכללות בעולם. אחריה איסלנד ודנמרק, שגם בהן קיימת מדיניות פנסיה ציבורית נדיבה בשילוב קרנות פרטיות מתוחכמות. סינגפור, שנכנסה לראשונה לרשימת ה־A, עשתה קפיצה מרשימה, ממערכת מדורגת C ב-2009 בזכות שינויים מבניים, חובת חיסכון נרחבת ושיפור השקיפות הציבורית.

החשש: ניצול פוליטי של כספי הפנסיה

אחת מהאזהרות המרכזיות בדוח השנה נוגעת לניסיון של ממשלות בעולם להכווין את כספי הפנסיה למטרות לאומיות, לרבות השקעה בתשתיות, עידוד תעשיות מועדפות או רכישת חוב ממשלתי. לפי הדוח, כאשר החלטות השקעה מוכתבות משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, עשויות להיווצר עיוותים בהקצאת ההון, מה שפוגע בתשואות הפנסיוניות בטווח הארוך.

פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, התייחס לנתוני מדד MERCER CFA Institute לשנת 2025 וציין כי "חוסנה של מערכת הפנסיה הישראלית נשמר גם בתקופת המלחמה, למרות העלייה ביחס החוב לתוצר GDP)) של מדינת ישראל, שהדוח מציע לשפרו. תוצאות המדד מבטאות הכרה בינלאומית בהישגיה של מערכת הפנסיה הישראלית, הנמנית על חמש מערכות הפנסיה המובילות. הדירוג משקף את חוסנה של המערכת בשלושת מרכיבי המדד - רמת הלימות גבוהה (היכולת לשלם לעמיתים את הפנסיה המגיעה להם), רמת קיימות גבוהה לאורך זמן ורמת הוגנות ומימשל תאגידי גבוהים. חשוב ליישם את ההמלצות לשיפור, וכן, לשקול להגדיל את האלוקציה להשקעות בתשתיות בישראל, בהתאם לשיקולים עסקיים".