בנגמין גראהם
צילום: טוויטר

עשרת הדיברות של בנג'מין גראהם - אבי השקעות הערך

מייסדה של תורת השקעות הערך השאיר אחריו כללים רבים, שהשפיעו באופן עמוק על חייו ודרכו של המשקיע הגדול בעולם כיום וורן באפט, ועיצבו את החשיבה הפיננסית של דורות של משקיעים ברחבי העולם

אדיר בן עמי | (12)

בנג'מין גראהם, הנודע כאבי תורת השקעות הערך והמנטור של וורן באפט, הותיר אחריו עקרונות השקעה שהוכיחו את עצמם שוב ושוב לאורך השנים. עקרונותיו מהווים אבני דרך חשובות לכל משקיע השואף להצליח בטווח הארוך בשווקים הפיננסיים. גראהם כתב ספרים רבי מכר כמו "המשקיע הנבון" שהפכו את באפט למשקיע שהוא היום. 

עשרת הדיברות של גראהם מהוות את תפיסתו וכך גם את זאת של באפט להשקעות נבונות ומבוססות על חשיבה ארוכת טווח, משמעת עצמית, ריסון רגשי והבנה של המציאות.

  הספר שהתחיל הכל: המשקיע הנבון, בנג'מין גראהם

הכלל הראשון:  ​תשקיעו בעסקים, לא במניות 

גראהם האמין שמשקיעים צריכים להתייחס לרכישת מניה כאל רכישה של חלק בעסק. במקום להתמקד אך ורק בתנודות המחיר של המניה, יש לבחון לעומק את הערך הפנימי של החברה, את המודל העסקי שלה ואת פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח שלה. לפי גראהם, ההשקעה צריכה להתבסס על הבנה מעמיקה של הפעילות העסקית והערכת שוויה האמיתי של החברה.

 

שולי ביטחון

מושג מרכזי בגישתו של גראהם וכך גם של משקיעי ערך רבים אחרים הוא "שולי הביטחון" (Margin of Safety) - ההפרש שבין מחיר המניה בשוק לבין הערך הפנימי שלה. ככל ששולי הביטחון רחבים יותר, גדל הפוטנציאל להשגת תשואה עודפת על ההשקעה, בעוד הסיכון הגלום בה פוחת. לכן, על המשקיע לחפש מניות הנסחרות במחירים נמוכים משמעותית ביחס לשוויין האמיתי, דבר המספק "כרית ביטחון" מפני הפסדים אפשריים.

 

הסבלנות היא מתכון להצלחה

גראהם הבין היטב שבניגוד להשקעות ספקולטיביות, השקעות ערך דורשות מהמשקיע אורך רוח ויכולת "לשבת על הידיים" ולא לעשות כלום. הוא עודד משקיעים להתאזר בסבלנות ולהמתין בנחישות להזדמנויות לרכוש מניות איכותיות כאשר הן נסחרות במחיר אטרקטיבי, גם אם הדבר לוקח זמן. סבלנות לצד עקביות בגישה הן המפתח להצלחה בהשקעות ערך לטווח ארוך.

 

הימנעו ממגמות חולפות

גראהם המליץ בתוקף להימנע ממניות "אופנתיות" שמחיריהן זינקו לשיאים בשל תקוות וציפיות מנופחות. הוא האמין שבטווח הארוך, שוויה של חברה אינו נקבע על פי הלך הרוח התזזיתי בשווקים, אלא על סמך היסודות הפיננסיים האיתנים שלה. משקיע נבון צריך להתמקד בחברות שמחיר המניה שלהן אטרקטיבי ביחס לערכן הפנימי האמיתי, ולהתעלם מאופנות חולפות.

 

לא לשים את כל הביצים בסל אחד

גיוון תיק ההשקעות הוא עיקרון מקודש עבור גראהם ועבור כל משקיע זהיר. הוא המליץ להרכיב תיק מניות הכולל 10 עד 30 חברות מענפים שונים, על מנת למזער את החשיפה לסיכונים הטמונים בהשקעה בחברה בודדת. בפיזור מושכל של המניות ניתן להפחית את השפעתו של כישלון נקודתי על התיק כולו. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

נכסים לא סחירים מחביאים הזדמנויות

גראהם סבור כי נכסים לא נזילים, כדוגמת נדל"ן, מחביאים הרבה פעמים בתוכם הזדמנויות. לעתים, נכסים מסוג זה ניתנים לרכישה במחירים נמוכים בהרבה מערכם הפנימי. עם זאת, כדאי גם לקחת בחשבון את החסרונות הנובעים מחוסר הנזילות, ולוודא שהתועלת עולה על המחיר.

 

קחו תחזיות בעירבון מוגבל

גראהם נהג לגלות ספקנות רבה כלפי תחזיות של אנליסטים לגבי ביצועים עתידיים, בייחוד לטווח הארוך. הוא האמין כי יש להתמקד במה שידוע על החברה ועל שוויה בהווה - המידע הפומבי הקיים, דוחותיה הכספיים ונתוני היסוד העדכניים שלה. תחזיות, הן בגדר ניחושים ועדיף לא לתלות בהן תקוות.

 

תתמידו בשיטה שלכם

יש לאמץ שיטת השקעה מבוססת-ערך ולדבוק בה לא משנה מה, תוך התעלמות מתהפוכות השוק בטווח הקצר. כך האמין גרהאם, שראה בעקביות ובמשמעת עצמית מרכיבי מפתח בהצלחת המשקיע לאורך זמן. הניסיון לעקוף את השוק ולנחש את התנודות הבאות נדון לכישלון. הפתרון טמון בנאמנות לעקרונות השקעה מוצקים.

 

דעו את הגבולות 

גראהם דגל בענווה וביושרה אינטלקטואלית. הוא הדגיש שגם המשקיעים המנוסים ביותר אינם מסוגלים לחזות את העתיד בוודאות ואינם יכולים להכיר את כל הגורמים המשפיעים על השווקים. על כן, מוטב להכיר במגבלות הידע והניסיון שלך כמשקיע, ולהשקיע רק בחברות ששוויין וסיכוייהן ברורים לך מספיק. זהירות ואחריות הן ערובה להצלחה.

 

אל תהמרו

לבסוף, גראהם התווה קו ברור בין השקעה לבין הימור פיננסי. המשקיע האמיתי מתמקד בערכן הפנימי של החברות ובפוטנציאל הרווח שלהן בראייה ארוכת טווח. לעומת זאת, הספקולנט המהמר מתמסר לחלוטין לתנודות השערים ולרוחות החולפות בשוק. גראהם קרא להיצמד לעקרונות ההשקעה הבדוקים ולהתרחק מן ההימורים הפזיזים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אלון88 19/08/2024 13:18
    הגב לתגובה זו
    חלק מהדברים לא רלוונטיים. תקנות החשבונאות שונות היום וקשה יותר למצא חברה שבמאזן מסתתר נדלן סמוי/זול
  • 8.
    מעניין, אבל חלק גדול מהעקרונות חוזרים על עצמם פעם 19/08/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    מעניין, אבל חלק גדול מהעקרונות חוזרים על עצמם פעם אחר פעם…
  • מה הרגשת שחוזר על עצמו? (ל"ת)
    יותם 19/08/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משה 19/08/2024 08:43
    הגב לתגובה זו
    אחלה מיחזור כתבה בפעם ה 1000
  • 6.
    בטווח הארוךמתים (ל"ת)
    אילן 19/08/2024 06:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תודה רבה (ל"ת)
    אנונימי 19/08/2024 02:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יניב 19/08/2024 00:38
    הגב לתגובה זו
    ורואה את המדדים מה היה אומר?צדקתי בגדול!!!
  • 3.
    כתבה יפה 18/08/2024 22:44
    הגב לתגובה זו
    חלק אפשר ליישם הרוב כבר לא שייך לעולם של העברת מידע במילישנייה ושל מחשבי על
  • 2.
    כתבה איכותית מי שרוצה להצליח בענף הזה חייב להכיר אותו (ל"ת)
    18/08/2024 22:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יופי של כתבה. קל להבין קשה ליישם (ל"ת)
    עמית 18/08/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
  • עברי 18/08/2024 22:22
    הגב לתגובה זו
    וברצינות, קשה מאוד להעריך את ערך כלכלי של חברות ולפי זה לקנות מניות.
  • לרון 19/08/2024 08:49
    כשאתה משקיע בארצך שלך,HOME BIAS,אך אין דרך להעריך נכונה חברות ברוסיה ,בעבר,הודו,יפן,סין בכל אלה זהו סיכון בביתא גבוהה!
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.