טאבולה צונחת אחרי הדוחות; צפי להכנסות בהמשך נמוך מההערכות
חברת טאבולה ההישראלית מדווחת על הכנסות של 371.29 מיליון דולר ורווח למניה של 0.16 דולר, צפי האנליסטים עמד על רווח של 0.05 דולר למניה. החברה צופה כי ברבעון הראשון של 2023 ההכנסות שלה יעמדו על בין 299 ל-325 מיליון דולר, אמצע טווח נמוך יותר מאשר צפי האנליסטים ל-325.9 מיליון דולר. בראייה שנתית החברה צופה הכנסות של בין 1.419 מיליארד דולר ל-1.469 מיליארד דולר, צפי האנליסטים עמד על 1.424 מיליארד דולר.
החברה צופה בשנת 2023 EBITDA מתואם בין 60 ל-80 מיליון דולר ורווח גולמי של בין 416 ל-436 מיליון דולר. בשנת 2024 החברה צופה EBITDA מתואם בסך של לפחות 200 מיליון דולר ולפחות 100 מיליון דולר של תזרים מזומנים חופשי, הודות חלקית לכך שהחברה צופה שהשותפות עם יאהו תחל לייצר הכנסות חלקיות באותה השנה.
לקראת סוף חודש נובמבר הודיעה יאהו על כך שתרכוש 25% ממניותיה של טאבולה, שזינקה ביום המסחר שלאחר ההודעה ב-43%. ביאהו וטאבולה מעריכים שהעסקה תניב הכנסות של לפחות מיליארד דולר בשנה, כאשר על פי הסכם השותפות ל-30 שנה טאבולה תקבל בלעדיות למכור מודעות מקוריות באתרי יאהו. החברות יחלקו את הכנסות ממכירת המודעות, אך לא חשפו את חלוקת ההכנסות ביניהן. טאבולה מקווה לראות מכך תרומה לרווחים שלה החל מהמחצית השניה של שנת 2023.
לאחר פרסום ההסכם התראיין מנכ"ל טאבולה, אדם סינגולדה לביזפורטל ואמר: "תמיד היה לי ולטאבולה חלום לעבוד עם יאהו. גדלנו על יאהו. זו חברה שהיא אייקון וזו עסקה מאוד מרגשת מבחינתנו. זו עסקה שטובה לכולם - למפרסמים, לאתרי התוכן, ללקוחות. העסקה הזו מאוד קריטית לבעלי המניות שלנו. היא מעלה את ההכנסות למניה, ה-EBITDA, תזרים המזומנים - זו הכפלה פי 5. לבעלי עסקים ומפרסמים שעובדים איתנו זה בכלל ניצחון אדיד, כי יהיה להם יותר 'סקייל'. יהיה להם בעצם סיגנל (איתות) משמעותי על הצרכנים." (לכתבה המלאה והראיון)
- טאבולה משיקה מנוע חיפוש מבוסס GenAI; איך זה יעזור לפאבלישרים?
- טאבולה עם הכנסות מעל הצפי - 427 מיליון דולר; המניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש דצמבר האחרון החברה חתמה על הסכם שותפות רב שנתי עם קבוצת Time Out, כאשר המגזין ייעזר בטכנולוגיה של טאבולה להעלאת מוערבות הגולשים והגדלת ההכנסות. בין הרכיבים שהוסכם כיוטמעו באתרים: הפיד של טאבולה, Taboola Newsroom, Explore More, רכיב אמצע כתבה ועוד.
לאחר פרסום הדוחות אמר סינגולדה: "על אף ש-2022 הייתה שנה מאתגרת ברמת ההוצאות על פרסום, הביצועים הפיננסיים שלנו היו יציבים. זו הייתה השנה השנייה הכי טובה שלנו בהקמת שותפויות חדשות עם פאבלישרים – כ-90% יותר הכנסות לחודש משנים קודמות, כולל החזרה של כמה פאבלישרים מרכזיים שעזבו אותנו בעבר. וכמובן, חתמנו על שותפות ל-30 שנה עם Yahoo שתחולל שינוי אדיר".
הוסיף סינגולדה ואמר: "2023 תהיה שנה של השקעות עבורנו. על אף שקשה לקבל ירידות לשנה הזו, אנחנו נשוב לצמוח בחצי השני של 2023 ובעוד שנדיר מאוד שצוותי הנהלה יודעים איך ייראה העתיד, 2024 תהיה עליית מדרגה ברמת ההכנסות עם הכניסה לפעילות עם Yahoo. אנחנו מצפים לייצר ב-2024 לפחות 200 מיליון דולר EBITDA מותאם ו-100 מיליון דולר תזרים מזומנים חופשי, למרות שזו תהיה שנה חלקית מבחינת הפעילות עם Yahoo. אני גם נלהב מאוד לגבי ההתקדמות שלנו בתחומים שהצבנו לחברה בעדיפות גבוהה – פרסום מבוסס-ביצועים, מסחר אלקטרוני ו-Header Bidding. תחומים אלה יניעו אותנו לצמיחה משמעותית ב-2024 ואחריה. אני מאמין שב-2024 טאבולה תהפוך לחברת הפרסום הגדולה בעולם ברשת הפתוחה, בסדר גודל שדומה לסנאפ, פינטרסט וטוויטר".
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- כצפוי: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
המניה רשמה את שפל כל הזמנים שלה בנובמבר האחרון כאשר עמדה על שער של כ-1.6 דולר למניה, מאז עלתה ביותר מ-180% בתחילת פברואר. בחודש האחרון ונכון לרגע זה המניה איבדה כ-21% ושווי החברה עומד על 880 מיליון דולר.

הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
הפד' מפולג ותחת עננת חשדות פוליטיים; הריבית תרד ככל הנראה ברבע אחוז, אבל הצפי להמשך חשוב יותר; מה קורה בשוק האג"ח ואיך יגיב שוק המניות?
ישיבת פד' באוירה מתוחה עם החלטה צפויה מראש
בזמן כתיבת שורות אלו, יושבים חברי ועדת השוק הפתוח, שמעולם לא הייתה מפולגת יותר, לישיבה מכרעת בנוגע להחלטת הריבית. למרות שאולי נראה שוב החלטה שלא התקבלה פה אחד, התוצאה די ידועה מראש. הורדת ריבית של רבע אחוז. הורדת ריבית ראשונה מאז הבחירות. התיקון המאסיבי של מספר המשרות החדשות, יחד עם זינוק במספר הבקשות הראשונות לדמי אבטלה לא ממש מותירים ברירה לפאוול. ייתכן שכמה מחברי הפד' העקשנים, שדואגים מהעובדה שהאינפלציה עדיין תקועה כאחוז מעל היעד, עוד יצביעו על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. סביר גם להניח שאותם שהצביעו בעד הורדת הריבית בפעם הקודמת, בתוספת המינוי החדש של טראמפ שאושר השבוע בסנאט, יצביעו בעד הורדה של חצי אחוז, אבל לפי כל ההערכות הרוב יצביע בעד הורדת ריבית של רבע אחוז.
יחד עם זאת, תסריט כזה של שלוש דעות שונות בוועדת השוק הפתוח, במידה ואכן יתממש, יהיה מאוד יוצא דופן (חלוקה דומה התרחשה בספטמבר 2019, גם אז סביב מלחמת הסחר בקדנציה הראשונה של טראמפ). גם מצב שבו שלושה או יותר מחברי הוועדה לא מצביעים עם הרוב הוא תופעה נדירה ביותר. הבדיחות ברשת אומרות שליסה קוק, הנציגה המודחת שהוחזרה לועדה על ידי בית המשפט, תצביע בעד העלאת ריבית בכלל כנקמה על הניסיון לפטרה.
ההערה האחרונה רומזת על דבר נוסף שמיוחד בישיבה הנוכחית. הרבה מאוד פוליטיקה סובבת את הוועדה שאמורה להיות מונעת משיקולים כלכליים נטו. נציין את העובדה שבאופן חסר תקדים, סטפן מיראן, המינוי החדש לפד' לא התפטר מתפקידו בבית הלבן, ופועל עם רגל אחת ברשות המבצעת וברגל השנייה מחליט על המדיניות המוניטרית. מירן משום מה לא הושבע לתפקידו על ידי פאוול או מישהו מהפד' כמקובל, אלא על ידי שופטת פדרלית, במה שאולי מהווה סימן נוסף למתח ודם רע. נציין גם את העובדה שבוועדה משתתפת חברה שבעצם פוטרה על ידי טראמפ, ומשתתפת בפגישה מכוח פסיקת בית משפט ברוב של 2 מול 1. כלומר, שופט פדרלי בערכאת הערעורים סבר שהיא לא יכולה בכלל להשתתף בישיבה הזו. איך תעבוד הדינמיקה בינה לבין מיראן, עובד רשמי של הממשל ברגעים אלו ממש?
בשוק יבדקו איך המינוי החדש של טראמפ ואלו המזוהים עימו בוועדה הנוכחית יצביעו, מי מבין שלושתם מתבלט כיורש פוטנציאלי לפאוול במאי, איך תתנהג קוק, איך יתנסח פאוול (שבוודאי יישאל שוב שאלות פוליטיות ויסרב שוב להגיב), וכולי. אני טוען כבר זמן רב שאין שום דבר מגונה או לא ראוי בפוליטיקאים שמביעים את דעתם על המדיניות המוניטרית הרצויה, ואף מעבירים ביקורת על הפד', דבר שכיח מאד עוד מאז ימי המאבקים המתוקשרים בין רייגן לוולקר, ובכל רחבי העולם. אין שום דבר קדוש ב-12 האנשים שנבחרו לקבוע את המדיניות המוניטרית. יש כל כך הרבה כלכלנים ופוליטיקאים עם דעות אחרות ביחס למדיניות המוניטרית הנכונה בכל שלב, ואין שום דבר רע בדיון ציבורי, ואפילו חריף. אבל נראה שאולי לראשונה אי פעם האווירה סביב הפגישה הנוכחית רעילה במיוחד, אפילו בתוך חברי הפד' עצמם, במה שנראה כמצב מאוד לא בריא למוסד הבנק המרכזי, שידע בדרך כלל להתעלות מעל לפוליטיקה.
- הפרוטוקולים של הפד' מראים- עדיין צופים מיתון "בינוני" בהמשך השנה
- האינפלציה בארה"ב מזנקת לרמה הגבוהה ביותר ב-6 השנים האחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.